תשלום מדור דמי טיפול ומזונות בהתייחס להלכת בעמ 919-15

בעניין הקטינים 1. ד' יליד 20082. ג' ילידת 20123. א' ילידת 2015

השופט חננאל שרעבי:

1. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט טל פפרני) מיום 5.11.17 בתלה"מ 69853-01-17, במסגרתו פסק את מזונות הקטינים, כפי שיפורט בהמשך (להלן: "פסק הדין").
רקע בזעיר אנפין ופסק הדין קמא
2. הצדדים, בני זוג לשעבר, יהודים, הם הוריהם של הקטינים ד, ג' ו-א'. ד' יליד 2008; ג' ילידת 2012; א' ילידת 2015.
3. כמצוין בפסק הדין קמא, משנת 2009 לערך עברו הצדדים להתגורר עם ילדיהם ב...., בבית הוריה של המערערת. החל מחודש ספטמבר 2016 חיים הצדדים בנפרד, כאשר המערערת נותרה להתגורר בבית הוריה והמשיב מתגורר בבית אימו ב[עיר סמוכה].
4. בין הצדדים מתנהל הליך נוסף שעניינו תביעה למשמורת וחלוקת זמן הורי על אודות הקטינים.
כיום מתקיים הקשר בין המשיב לקטינים באופן הבא:עם ד' ו-ג' -  באמצע השבוע בימי ב' ישירות מהמסגרת החינוכית ועד לשעה 19:00.  ביום ד' מהמסגרת החינוכית ועד ליום ה' בבוקר.  מדי סוף שבוע לסירוגין החל מיום ו' ישירות מהמסגרות החינוכיות ועד יום א' ישירות למסגרות החינוכיות.  עם א' - שלוש פעמים בשבוע, שעה אחת בכל פעם. כן הוחלט כי בתוך כשנה תצטרף א' לשני אחיה והמפגשים עם המשיב יתקיימו יחדיו בצוותא.
5. באשר למזונות זמניים - בהחלטה מיום 27.2.17 (להלן: "החלטת המזונות הזמניים") חוייב המשיב להעביר למערערת מדי חודש סך של 4,200 ₪ בחודש כדמי מזונות זמניים בעבור הקטינים (1400 ₪ לקטין), וכן חוייב במחצית הוצאות רפואיות וחינוכיות כמפורט בהחלטה. עוד נקבע באותה, כי נוכח העובדה שהאם מתגוררת בבית הוריה, אין מקום בשלב זה, בחיוב נוסף עבור דמי מדור.
6. באשר לשכרם הקובע של הצדדים - תיאר השופט קמא בסעיפים 5-6 לפסק הדין את השכלתם, עיסוקם והכנסתם של הצדדים של הצדדים, ובהסתמך על כך קבע את שכרם הקובע לענין קביעת מזונות הקטינים. נסכם זאת בקצרה:  המערערת  - בעלת תואר ד"ר למשפטים. מרצה במספר מכללות ומשתכרת כ-9500 ₪ (לגרסתה) עד כ-13,700 ₪ (לגרסת המשיב).  לאחר שבחן את טענות הצדדים בנדון, לרבות פוטנציאל ההשתכרות, העריך השופט קמא את הכנסותיה של המערערת בשיעור של 11,500 ₪ נטו לחודש.
המשיב  - עורך דין במקצועו, בעל משרד עצמאי. חלק מזמנו מוקדש לזמני השהות עם הקטינים, ובעקבות כך פחתו הכנסותיו. בנוסף הוא בעלים של 5/16 חלקים בדירה בעיר .... הוא בעל מניות בחברת הזנק ומרצה בבית ספר למוזיקה. לגרסת המשיב הכנסתו הממוצעת בשנת 2016 עמדה ע"ס של כ-14,000 ₪ לחודש, אך כיום ירדה לסך של כ-12,000 ₪ לחודש. יש לו הכנסה מהשכרת הדירה בשיעור של 2300 ₪ לחודש. לעומתו, המערערת מציינת כי חלק מהכנסותיו לא מדווחות, והוא מכניס למעלה מ-40,000 ₪ לחודש. לאחר שבחן את טענות הצדדים בנדון העריך השופט קמא את הכנסותיו של המשיב בשיעור של 14,000 ₪ נטו.
7. לאחר שבחן את המצב המשפטי, לרבות הלכת 919/15 [(בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.17)], פער השכר בין הצדדים, רכושם, הוצאותיו של המשיב לצרכי המפגשים עם הקטינים (ממקום מגוריו ב... למקום מגורי המשיבה ב....) וחלוקת הזמן ההורי כיום בין שני ההורים (כאשר היום את עיקר הזמן מבלים הקטינים אצל המשיבה, ויתכן שהדבר ישתנה בעתיד), פסק השופט קמא את מזונות הקטינים כדלקמן (סעיף 15 לפסק הדין):
א. ההחלטה למזונות זמניים מיום 27.2.17 תחול עד סוף חודש אוקטובר 2017 (מועד הרחבת המפגשים בין המשיב לקטינים, כמצבם היום).  
ב. החל מחודש נובמבר 2017 ואילך יופחת סכום המזונות לסך של 3,000 ₪ לחודש (1/3 הסכום עבור כל אחד מהקטינים), שישולמו עד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר מבין שני המועדים. החל מאותו מועד, ועד לסיום שירות החובה בצה"ל ו/או שירות לאומי, המשיב ימשיך לשלם מזונות לאם בתקופת השירות, כשהסכום יעמוד על שליש מהסכום הנקוב לעיל, בערכו הצמוד (להלן: "סכום המזונות").
ג. כל קצבה ו/או מענק המשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינים, לרבות קצבת ילדים, מענק לימודים וכיו"ב, ישולם למערערת בנוסף לדמי המזונות שנפסקו.
ד. באשר לדמי מדור – בנקודה זו נצטט דברי השופט קמא (בסעיף 15(ד) לפסק הדין) כדלקמן:"לטענת התובעת בסיכומיה, יש לחייב את הנתבע בפסיקת דמי מדור שכן לדבריה מצבם הכלכלי של הוריה קשה. מנגד טוען הנתבע, כי מדובר בהסכם שכירות "פיקטיבי". כי הצדדים גרו בבית הורי האם עוד בטרם פרוץ הסכסוך וזאת במטרה להקטין את הוצאותיהם. כי אחיה של התובעת התגורר באותה יחידת מגורים ללא תשלום כלשהו. לפיכך, סבור הנתבע כי אין מקום לחייבו בדמי מדור. לאחר ששקלתי טענותיהם של הצדדים, לרבות העובדה כי נטל ההוכחה בתביעת מזונות מוטל על התובעת בדומה לתביעה כספית רגילה, דומני כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את עיקר טענותיה לעניין זה. בהתאם להסדר הדיוני שבין הצדדים, לא נחקרו עדים ואינני סבור כי יש מקום לקבל כראייה בעלת משקל את הסכם השכירות שצירפה התובעת לסיכומיה. יחד עם זאת, לא ניתן לשלול אפשרות כי בעתיד תעבור התובעת להתגורר בדירה שכורה, ולפיכך אני מורה כדלקמן:  סכום המזונות כמפורט בסעיף 15 לעיל כולל את הוצאות החזקת המדור. ככל ובעתיד תעבור התובעת להתגורר בדירה שכורה, מחוץ לבית הוריה, ובכפוף להצגת הסכם שכירות ואסמכתאות על תשלומים בפועל, ישלם הנתבע לתובעת דמי מדור בשיעור של 50% מדמי השכירות ובתקרה של 1,300 ₪ בחודש".