פס"ד המתיר הגירת קטין עם אימו לחו"ל

לפניי תביעת אם לקבלת אחריות הורית על קטין, וכן תובענת הגירה (שהוגשה בתיק זה בהמשך להליך), בה עתרה האם להעתיק את מקום מגורי הקטין, ***** יליד *****, כבן ארבע וחצי שנים כיום (להלן: "הקטין" ו/או "*****"), ל***** יחד עמה (להלן: "התובעת" ו/או "האם"), בשעה שהאב (להלן: "הנתבע" ו/או "האב"), נותר להתגורר בישראל.

כללי  

1. בתיק זה, הורה בית המשפט על מינוי עו"ס לסדרי דין, אפוטרופסא לדין לקטין ומומחית אשר תחווה דעתה בשאלת ההגירה.

    

2. כן התקיים קדם משפט בפניי ו-2 ימי הוכחות.

    

3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בעמדות הגורמים המקצועיים ושקלתי בכובד ראש את מכלול השיקולים הרלוונטיים, בשים לב לקושי הרב הכרוך בהכרעה מעין זו, הגעתי לכלל מסקנה, כי טובתו של הקטין עולה בקנה אחד עם הגירתו יחד עם אימו ל*****.

    

4. לפיכך, ומהנימוקים שלהלן, תביעת ההגירה מתקבלת.

    

    

   רקע עובדתי רלוונטי

    

5. הצדדים שניהם עברו תהליך גיור, והם יהודים אשר נישאו כדמו"י ביום 2017.*.*.

    

6. מנישואיהם נולד בנם הקטין לאחר הליכי הפריה ופונדקאות.

    

7. התובעת, ילידת *****, ***** בהכשרתה ועיסוקה.

    

8. האב, יליד *****, *****.

    

9. הצדדים עלו ארצה בנפרד והכירו בישראל.

    

10. חיי הנישואין של הצדדים ידעו עליות ומורדות ובין הצדדים התגלע סכסוך אשר הגיע לכדי אירוע אלימות חמור שהתרחש ביום 2022.*.*, בו תקף הנתבע את התובעת כשהקטין עד למתרחש.

     

11. התובעת נמלטה והגישה תלונה במשטרה. בשל אירוע התקיפה נעצר הנתבע, ובהמשך נגזר דינו והוא ריצה עונש של 9 חודשי מאסר בפועל. הנתבע שוחרר בחודש **** 2023 ועבר לשהות בהוסטל טיפולי ב***** תחת הגבלות, אך בשל היעדר השתלבות, לאחר תקופה של 4 חודשים שב לרצות את עונש המאסר.

     

    עיקר טענות התובעת

     

12. הקטין נולד לאחר הליכי הפריה ופונדקאות, ולאחר שנים של סבל וטיפולים.

     

13. התובעת סבלה במשך שנים, מאלימות פיזית, מילולית ונפשית קשה מצד הנתבע אולם פחדה להתלונן לרשויות.

     

14. ביום 12022.*.* תקף הנתבע את התובעת לאחר שביקש ממנה להתגרש והיא ביקשה לדון בכך מאוחר יותר. בתגובה לתשובת התובעת, תקף אותה הנתבע, חנק אותה על רצפת החדר, תוך שהוא מניח את כף רגלו על גרונה עד אובדן הכרה.

     

15. לתובעת אין משפחה תומכת בישראל והוריה ומשפחתה המורחבת מגוררים בעיר ***** ב*****.

     

16. כל שחיבר את התובעת לישראל, היו חיי הנישואין עם הנתבע אשר הגיעו אל קיצם.

     

17. נטען כי לתובעת ייטב לגור ב***** שם תוכל להתפתח, להתקדם, לבנות חיים חדשים ולספק לקטין מסגרת אוהבת, תומכת, חמה ובעיקר בטוחה.

     

18. התובעת אף תוכל לספק לקטין מסגרת יהודית, דתית.

     

19. ממועד לידת הקטין, התובעת היא שדואגת לו ולרווחתו וכל נטל גידולו על כתפיה כולל הנטל הכלכלי בעוד הנתבע מתחמק מכל אחריות כלפי הקטין והתובעת.

     

20. הנתבע הוא זה שפנה אל התובעת על מנת להתגרש.

     

21. התובעת נאלצת להתחבא מהנתבע ולגור במקלט לנשים מוכות והיא חוששת מאוד מהיום בו ישוחרר הנתבע. כן נטען כי הנתבע סיגל התנהגות עבריינית ואף שלח לתובעת שליח תוך כדי מעצרו על מנת לשדלה לשנות עדותה נגדו.

     

22. נטען כי אירוע האלימות בגינו נעצר הנתבע אינו הפעם הראשונה בה נאלצת התובעת לנוס על נפשה מהבית, וכי אירוע מעין זה אירע בעבר לאחר שהנתבע תקף אותה, ואולם התובעת שודלה ע"י גורם ביישוב בו גרו הצדדים לשוב הביתה, לאחר שהובטח לה כי הנתבע לא יחזור על מעשיו, אך הוא תקף אותה שוב לאחר מספר ימים.

     

23. לכתב התביעה צורף כתב האישום בו מפורטות עבירות קשות ומתמשכות של אלימות ותקיפות חוזרות ונשנות מצד הנתבע כלפי התובעת.

     

24. הואיל והתובעת היא ילידת *****, היא בעלת מקצוע כ***** שיוכל לספק לה הכנסה מכובדת, והיא תוכל לפרנס את הקטין בכבוד, ובני משפחתה יוכלו לסייע לה בשלבי הקליטה הראשונים, וכל הקהילה היהודית כבר הביעה את נכונותה להתגייס לסייע, לרבות מקום לימודים דתי, יהודי לקטין, וכיוצא בזה.

     

25. טובת הקטין לגדול אצל אימו.

     

26. הקטין חווה ממועד לידתו אווירה אלימה מצד אביו, הנתבע, שתקף את התובעת פיזית, מילולית ונפשית פעמים רבות בנוכחות הקטין, בעוד התובעת נאלצה לגונן גם על בנה ולא הייתה יכולה להשאיר את הקטין לבד עם אביו.

     

27. אין ספק כי התובעת היא ההורה המיטיב והאחראי, מיום הולדת הקטין, אשר לא היכה שורשים בישראל, והשפה ה***** היא שפת אם שלו מצד שני ההורים.

28. טובת אם הקטין לחיות את חייה ב**** ומשכך אף טובת הקטין, בטחונו ובריאותו הפיזית והנפשית לגדול אצל אימו למרות המרחק מאביו.

     

29. נטען כי האם מודעת לחשיבות הקשר בין האב לבנו ואולם במצב שנוצר כיום האב לא כשיר, עד כדי חשש לשלומו ובריאותו של הקטין.

     

30. התובעת עותרת כי הקטין יהיה בחזקתה וכי היא תהיה המשמורנית והאפוטרופסית הבלעדית שלו, כי הקטין ואימו יעברו להתגורר ב*****, וכי האב לא יפגוש את הקטין עד להחלטה אחרת ובתנאים שייקבעו ע"י גורמי המקצוע שימונו.

     

    עיקר טענות הנתבע

     

31. הנתבע טוען כי הוא מתנגד להגירת התובעת והקטין ל*****, וכי מרכז חיי הצדדים מצוי בישראל.

     

32. הנתבע ריצה מאסר של 3 חודשים בכלא ***** וכיום נמצא במסגרת טיפולית ב***** בו צפוי לשהות למשך כ – 7 חודשים. נטען כי הנתבע לוקח אחריות במסגרת הטיפולית ונמצא כיום "ב*****".

     

33. בכוונתו של הנתבע לחדש את הקשר עם בנו הקטין. הוגשה במקביל ביום 28.3.2023 תביעה מצד הנתבע לחידוש קשר עם הקטין בתיק 63710-03-23.

     

34. לטענת הנתבע הוא מתגעגע לבנו ומתעתד לחדש את הקשר עמו בהדרגה ובפיקוח, ולאחר מכן בכוונתו להיות חלק בלתי נפרד מחיי בנו, ולהיות מעורב ופעיל בחייו כפי שהיה טרם מעצרו.

     

35. נטען כי הצדדים מעולם לא תכננו לעזוב את הארץ או להעתיק את מקום מגוריהם למדינה אחרת, וכי התובעת רוצה למרבה הצער למחוק את האב מחיי הקטין, ולהרחיקו למדינה רחוקה שלאב אין כל קשר אליה, וכך גם להרחיקו מן התרבות והשייכות הישראלית.

     

36. נטען כי הצדדים עלו ארצה בנפרד (מארצות שונות) מספר שנים טרם נישואיהם, מתוך מטרה ושליחות להקים משפחה בארץ.

     

37. הצדדים קיבעו מקום מגוריהם המשותף בישראל, מתוך מטרה ושליחות ציונית להקים משפחה בישראל, ולא הייתה להם כל כוונה לעזוב. כן נטען כי התובעת אינה בקשר רציף עם הוריה, כי הקשר שלהם רופף וכי היא לא התראתה עימם מספר שנים.

     

38. הנתבע מסכים שהתובעת תיסע עם הקטין לביקור משפחתי קצר לאחר המצאת כרטיסי טיסה והפקדת ערובות להבטחת שובם, ואולם אין לאפשר לה להגר עם הקטין למדינה אחרת.

     

39. נטען כי האב היה דמות דומיננטית בחיי הקטין טרם מעצרו, ולאחר חידוש הקשר ההדרגתי ביניהם הוא מתכוון לשוב ולהיות פעיל ונוכח בחייו, על כל המשתמע מכך, ולגדלו במסירות, ואין כל עילה לשלול את זכויותיו כאב.

     

40. המעבר למדינה רחוקה יגרום לניתוק הקשר בין האב לבנו ויסב נזק בלתי הפיך לקשר.

     

    תלה"מ 8544-01-23, תביעת ההגירה ל***** בתיק דנן (להלן: "תיק ההגירה")

     

41. ביום 3.1.2023 הגישה האם את התביעה בתיק דנן, במסגרתה עותרת היא כאמור להגר יחד עם הקטין לארץ מולדתה, *****.

     

    תלה"מ 63710-03-23 – תביעה לחידוש קשר (להלן: "תיק חידוש הקשר")

     

42. כחודשיים לאחר שהגישה האם תביעה להיתר הגירת קטין הגיש האב תביעה לחידוש קשר עם הקטין.

     

43. הנתבע הגיש את התביעה לחידוש הקשר תוך שהוא מבקש כי ההליך יתבצע בהדרגה ותחת פיקוח, הגם שלטענתו, מעולם לא פגע בקטין.

     

44. ביום 31.8.23 הוגש עדכון עו"ס בו צוין כי האב שוחרר מבית הכלא בסמוך להגשת העדכון, כי נקבע מפגש אינטראקציה ראשון בין האב והקטין ליום 3.9.23 וכי תהליך הדרגתי לחידוש הקשר ייעשה במחלקה במחלקת מעברים (בשל היעדר מקום פנוי במרכז קשר).

     

    תסקיר עו"ס לסדרי דין

     

45. ביום 25.10.2023 הוגש תסקיר העו"ס בתיק ההגירה, עם המלצות לעניין זה.

     

46. צוין כי העו"ס נפגש ושוחח עם ההורים, צפה במפגשי אינטראקציה של האב עם הקטין, שוחח עם עובדים סוציאליים שליוו את האב ואת האם.

     

47. בכל הנוגע לבקשת ההגירה - העו"ס סבר כי טובתו של הקטין היא לקיים קשר משמעותי ומיטיב עם שני הוריו. כאמור, ההתרשמות ממפגשי האינטראקציה של הקטין עם אביו הינה כי יש פוטנציאל רב לקשר חיובי ומיטיב בין האב לקטין. כן צוין כי אמנם העו"ס סבור כי בשלב זה האב אינו כשיר לגדל את הקטין ואף לשהות עימו לבדו ללא פיקוח והדרכה, ואולם גם קשר של בילוי משותף באופן קבוע הינו משמעותי וחשוב ביותר להתפתחותו של הקטין, מתוך תודעה שיש לו אבא אוהב ומיטיב.

     

48. ביום 31.10.23 הוגש תסקיר העו"ס בתיק חידוש הקשר. התסקיר חזר על עיקרי מסקנות העו"ס בתסקירו מיום 25.10.23 וכן לגופו של העניין הומלץ על הרחבת הסדרי הקשר עם האב באופן של קיום המפגשים במרכז קשר, פעם בשבוע למשך שעה, וכן כי האב יקבל הדרכת הורים מצוות מרכז הקשר.

     

49. ביום 6.11.2023, ולאחר שבית המשפט עיין בהתנגדות שהוגשה מטעם האם להמלצות תסקיר 31.10.23, הורה על מתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר ולקיום המפגשים בהתאם להמלצות אלו.

     

    החלטה על מינוי המומחית והאפוטרופא לדין

     

50. ביום 30.11.2023 הורה ביהמ"ש על מינוי המומחית, הגב' ללי גרשנזון, זאת לנוכח העובדה כי מדובר בסוגיה מורכבת והרת גורל, ויש הכרח להביא בפני בית המשפט מידע ותמונה מקיפה וכוללת תוך התייחסות לסוגיות שונות, לרבות בנוגע לאיכות הקשר של הקטין עם שני ההורים, בחינת טובת הקטין ושקילת מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות.

     

51. ביהמ"ש ציין כי קיימת חשיבות רבה להמלצות המומחה, וכי חרף תסקיר העו"ס שהוגש והמלצותיו, והגם שתסקיר עו"ס הוא שווה ערך לחוות דעת מומחה ויש בו לשמש כלי מוביל ועיקרי לבתי המשפט בבחינת טובתו של קטין, הרי שהתסקיר שהגיש העו"ס בתיק דנן, אינו מתייחס כלל לסוגיות שחובה לתת עליהן את הדעת בתיקי הגירה.

     

52. לאור האמור הגיע ביהמ"ש לכלל מסקנה כי יש למנות מומחה בשאלת ההגירה, ובהחלטה נקבע כי המומחית תגיש חוות דעת, בין היתר, בהתייחס לשאלות כדלהלן:

     

    השפעת ההגירה על הקטין, לרבות ניתוק הקטין מסביבתו הטבעית;

    טיב הקשר של הקטין עם כל אחד מההורים;

    השפעת ההגירה על הקשר עם האב ;

    השפעת ההגירה על הקשר עם המשפחה הנרחבת;

    יכולת הקטין להיקלט במדינה הזרה;

    יכולת האם לאפשר ולשמר קשר בין הקטין לבין האב;

    בדיקת תכנית ההגירה מגובשת;

    מסוגלות ההורית של שני ההורים;

    מסוכנות של האב;

    חזקת הגיל הרך;

    הנזק העלול להיגרם לאם במקרה שתישאר בארץ בניגוד לרצונה, והשאלה כיצד זה ישפיע על הקטין;

    בחינת טובת הקטין בכל אחת מהחלופות –

    הותרת הקטין בישראל עם שני הוריו;

    הגירת האם עם הקטין;

    יכולת האב לשמש הורה משמורן במידה ויוחלט שלא להיעתר לבקשה והאם תהגר ללא הקטין;

    במידה והמומחית תמליץ על ההגירה, בניית מתכונת למפגשים עם האב ולתקשורת שוטפת בינו לבין הקטין.

     

53. עוד הורה ביהמ"ש על מינוי אפוטרופא לדין לקטין, שתוכל לעמוד על טובתו בזמן אמת ולשקף אותה לביהמ"ש בצורה אובייקטיבית, במנותק מהוריו, בציינו כי "לא ניתן להתעלם מכך שעל הפרק עומדות שאלות הרות גורל, עניינים אשר מטבע הדברים צפויים להיות בעלי השלכות מרחיקות לכת על הקטין, ויש להשמיע את קולו שלא באמצעות הוריו, ולהתרשם מהי טובתו באמצעות האפוטרופוס לדין שימונה".

     

    עמדת האפוטרופסא לדין מיום 9.1.2024

     

54. ביום 4.1.24 הודיעה הלשכה לסיוע משפטי על מינויה של עוה"ד מיכל כהן קורינדאלדי כאפוטרופסא לדין לקטין וביום 9.1.24 הוגשה עמדתה לגבי שני ההליכים.

     

55. האפוטרופסא נפגשה עם הקטין ועם אמו ופנתה אל האב על מנת לתאם פגישה ואולם האב לא נענה.

     

56. האפוטרופסא ציינה בנייר העמדה כי הקטין ***** כבן שנתיים, מתוק חייכן וסקרן, מבין עברית, ***** ו*****.

     

57. ההתרשמות היא כי האם חפצה לגדל את הקטין בסביבה משפחתית מוגנת עם הוריה, כאשר במצב שנוצר אינה יכולה לגדל את הקטין בארץ.

     

58. האם הציגה בפני האפוטרופסא לדין, צילומי מסך של הודעות ששלח לה האב מהן עולה כי הוא עסוק ברדיפת האם באופן אישי ומשתמש בכינויי גנאי קשים.

     

59. האב סירב לקיים פגישה עם האפוטרופסא לדין לאחר שהציגה עצמה בפניו, תוך שהוא משתלח בגורמי הרווחה גורמי המשפט והגורמים המקצועיים, תוך תוקפנות ושיח לא נעים.

     

60. בשיחות הטלפוניות שקיימה האפוטרופסא לדין עם האב, בחר הלה להכפיש את מערכת המשפט והרווחה ובפועל לא העביר עמדה עניינית, זולת התנגדותו העקרונית לבקשותיה של האם.

     

61. האפוטרופסא סברה כבר אז כי יש לקבוע את האחריות ההורית על הקטין בידי האם וכי בעניין תביעת ההגירה יש להמתין לחוו"ד המומחית.

     

62. ביום 14.2.2024 הוגש תסקיר משלים מטעם העו"ס בתיק חידוש הקשר לפיו התקיימו 10 מפגשים עד לאותו מועד, וכי נראה שמתקיים תהליך חיובי במסגרת מרכז הקשר, "התקדמות איטית אך עקבית", כי האב מגיע לחצי שעה של הדרכת הורים ונראה כי הוא קשוב ומפנים, בדרך כלל, את ההדרכה שהוא מקבל.

     

63. עם זאת, צוין כי "האב עדיין מתקשה לקבל ביקורת", וכי "הדרך עוד ארוכה אך הכיוון הינו חיובי".

     

64. עוד צוין כי האב הפסיק את הטיפול שלו במרכז של"מ של אגף הרווחה, טיפול אשר נועד לסייע בהמשך עיבוד נושא האלימות, ובשיקום לאחר השחרור מבית הכלא בטענה ש"אין לו זמן לטיפול הזה בגלל הצורך שלו להתפרנס", וכי הוא מתקשה לתת אמון במערכת, ומרגיש עצמו קורבן יותר מאשר תוקפן. אשר על כל האמור, לא הומלץ באותו שלב על הרחבת הסדרי הקשר של הקטין עם האב.

     

65. בהחלטה מיום 14.2.24 הורה בית המשפט כי ככל שלא ישוב האב לקיים מפגשים במרכז של"מ, שהוא מרכז המטפל באסירים משוחררים, לא יאפשר את המשך המפגשים במרכז הקשר, וביום 25.2.2024 הורה בית המשפט על מועד קצוב להגשת האישור.

     

66. בעקבות החלטה זו, ביום 6.5.2024 הוגש תסקיר משלים מטעם העו"ס לסדרי דין ולפיו, המפגשים מתקיימים כסדרם והקשר מתפתח באופן חיובי, וכי העו"ס המלווה את המפגשים מתרשמת כי הקטין נכנס למפגשים עם אביו בשמחה, בהנאה ומבקש את תשומת ליבו של אביו. צוין כי האב מקפיד להופיע למפגשים אף לפני הזמן שנקבע, וכי הוא עושה תהליך משמעותי ומתמודד עם קשיים מהעבר ומשתדל להתגבר עליהם. צוין כי על אף מגבלותיו של האב "קיים בו הפוטנציאל להתפתח כהורה מיטיב עבור בנו". חרף האמור, הומלץ על המשך קיום המפגשים במתכונת הנוכחית ולא הומלץ על הרחבת הסדרי הקשר.

67. המסמך היחיד שצורף הוא מכתב במיום 15.4.2024 מטעם העו"ס ***** מהמחלקה להתמכרויות ושיקום האסיר (של"מ), בו מצוין, בסך הכל, כי האב נמצא בטיפול מתאריך 10.3.2024 (וזאת לאחר שהפסיק את הטיפול מיוזמתו ושב אליו רק בהוראת בית משפט זה), כי נערכו 5 פגישות מאז וכי הוא "משתדל להגיע בזמן אל הפגישות", וניכר כי עבר תהליך עם עצמו ביחס לקשר הטיפולי.

     

68. ביום 10.4.24 הוגשה חוו"ד המומחית בתיק.

     

    חוות הדעת המומחית מיום 10.4.2024

     

69. הצוות שהשתתף בהכנת חוות הדעת כלל את הגב' סילנה הקיאר, פסיכולוגית קלינית, וכן את המומחית שמינה בית המשפט, הגב' גרשנזון, אשר אף היא פסיכולוגית קלינית ומנהלת "מרכז דעה" (להלן: "המומחית").

     

70. המומחית נפגשה עם האם להיכרות והערכה באמצעות ראיון קליני מורחב ביום 13.2.2024, מפגש להשלמת הריאיון הקליני עם האם ושמיעת פירוט תכנית ההגירה ביום 25.2.2024, ושתי פגישות ממושכות להעברת מבחנים פסיכודיאגנוסטיים לאם, ביום 25.2.2024 וביום 6.3.2024. כן נערך ביקור בבית האם בנוכחות הקטין, להיכרות הקטין בסביבתו הטבעית ביום 4.3.2024, מפגש לתצפית האינטראקציה בין האם לקטין, בחדר המפגשים של מרכז דעה ביום 10.3.2024, ושיחה עם העו"ס לסדרי דין ביום 3.4.2024.

     

71. המומחית אף קראה מסמכים רבים שנמסרו לה ע"י האם, לרבות כתבי טענות, תסקירים, החלטות, הליכים בבית הדין הרבני, הודעות והתכתבויות בין הצדדים ועוד.

     

72. האב בחר שלא לשתף פעולה על המומחית, לא מסר כל מסמך שהוא, וסירב להגיע לפגישה עימה. צוין כי האב גילה התנגדות לעצם קיום הבדיקה, ומהרגע הראשון שפנו אליו וזימנו אותו לראיון קליני, סירב לשתף פעולה, דיבר באופן בוטה ותוקפני, ואף כתב הודעות בדואר אלקטרוני, והתבטא בחריפות כנגד התביעה וכנגד בית המשפט. האב הודיע מספר פעמים שאין בכוונתו להגיע לבדיקה, ובאופן מפתיע יצר קשר כשבועיים לפני הגשת חווה"ד, וביקש להגיע לראיון קליני. משכך נקבעה פגישה עמו ליום 31.3.2024, ואולם בבוקר המפגש הודיע שלא יגיע לבדיקה והסביר כי "זה לא לטובתו בסופו של דבר".

     

73. ניסיונות חוזרים ונשנים להזמין את האב להשתתף בבדיקה, לא צלחו.

     

74. בחווה"ד צוין כי האם סיפרה שהצדדים הכירו בשידוך כאשר הגיעו לארץ, האם מ***** והאב מ*****, נישאו ונולד להם בנם היחיד הקטין *****, יליד *****מכבן שנתיים וארבעה חודשים אז.

     

75. יחסי הצדדים ידעו עליות ומורדות עד לאירוע מאוד אלים במהלכו תקף האב את האם, והיא נאלצה לעזוב את הבית ולהגיש תלונה במשטרה, אשר מצאה כי היא והקטין מצויים בסכנה ולכן הופנו למקלט, שם שהו במשך כשלושה וחצי חודשים.

     

76. האב נעצר בגין מעשה התקיפה, הורשע במשפט, וריצה 8 חודשי מאסר בפועל, עד לשחרורו באוגוסט 2023.

     

77. מאז שהשתחרר וגם במהלך ריצוי העונש האב ניסה ליצור קשר עם האם, ובחלק מההודעות הוא משתמש בשפה קשה, משלב גידופים ואיומים ואלימות מילולית קשה.

     

78. האם נמצאת בארץ ללא תמיכה משפחתית, מגדלת בגפה את בנה הקטין, והיא מבקשת להגר עימו למקום הולדתה ב*****, על מנת להתאחד עם משפחתה המורחבת ולגדלו תוך קבלת תמיכה משפחתית רחבה.

     

79. האם כבת **, עלתה מ***** לארץ בשנת 2015, בת שנייה מתוך 3 ילדים במשפחת המוצא. הוריה מתגוררים ב***** והקשר איתם מתואר על ידה כקשר מצוין. הנ"ל בוגרת תואר ראשון ב***** ועובדת באותו משרד ***** מאז שנת *****. הוריה התגיירו לפני שנולדה, והיא למדה בבית ספר פרטי יהודי ובהמשך באוניברסיטה ב*****, שם מתגוררים הוריה כיום ולשם היא מבקשת להגר. לאם, אח כבן 40 שהינו ***** במקצועו וגר ב***** בעקבות עבודה בחברת *****, ואחות צעירה ממנה בשנה שהיא רופאה כללית, המתגוררת ב**** ב****.

     

80. מאז עלייתה ארצה בשנת 2015 היא מקיימת אורח חיים דתי מסורתי.

     

81. האב עלה ארצה מ*****, והוא צעיר מהאם ב – 10 שנים. כבר לאחר הנישואין האב לא רצה לקום לעבודה והאם ניסתה לתמוך בו, וכעבור זמן מה הבינה שהוא סובל מדיכאון והיא הפכה להיות אחראית לפרנסת התא המשפחתי. הדיכאון הפך לכעס ולהתקפי זעם קשים כלפי האם, ובמשך שנתיים חיה האם בתוך מעגל של אלימות מילולית קשה מאוד כלפיה, שכללה קללות ואיומים. בסופו של דבר כאשר האם הבינה כי מדובר במעגל של אלימות זוגית היא עזבה את הבית ועברה לגור אצל חברים, ואז החליטו הצדדים לפנות לטיפול זוגי ואחרי מספר פגישות היא שבה לגור עם האב, ופעלו להביא ילד לעולם כאשר ***** נולד בסיוע אם פונדקאית מ***** כאשר האם מממנת את ההליך היקר.

82. נטען כי גם לאחר לידת התינוק האב לא היה אקטיבי והוא עזר לה לקלח את תינוק רק פעם אחת בחזרתם לארץ מ***** ובהמשך החליף לו חיתול 4-5 פעמים בלבד.

     

83. האירוע האלים התרחש כאשר הקטין היה כבן 10 חודשים, האב כעס על האם וקילל אותה כשחזרו מביקור אצל חברים ב*****, וגם כאשר הגיעו הביתה הוא לא הצליח להירגע, ודחף אותה אל הקיר 5 פעמים ברצף, ובהמשך הפיל וחנק אותה, זרק אותה על הרצפה, חנק אותה עם הרגל עד שהיא איבדה את ההכרה – כל זאת לעיני הקטין שישב כל אותה העת על השטיח מפוחד ורועד.

     

84. האב המשיך לקלל ודיבר על גירושין, אבל אמר שימשיך לגור אצלה והיא תהיה חייבת לשרת אותו ושהוא ינצל אותה, נכנס להתקלח, סיים ועזב את הבית.

     

85. האם התקשרה לאחותה ב**** אשר ייעצה לה לעזוב מיד את הבית והיא ברחה חזרה ל**** והגיעה לבית חברתה בחצות, התקשרה למשטרה אשר הפנתה אותה למחרת למחלקת הרווחה אשר לאור מסוכנותו של האב, הפנתה אותה למקלט לנשים מוכות של בת מלך, שם שהתה במשך 3 וחצי חודשים.

     

86. האב נעצר והאם חששה מאוד שישחררו אותו, והוא נותר במעצר כי לא נמצא מלווה שיהיה מוכן לשהות איתו במעצר בית. במהלך המעצר האב הטריד את האם ממספרי טלפון שונים, גם באמצעות עבריינים ששהו עימו. לאחר שאחותה הגיעה ארצה לשבוע, החליטה האם לצאת מן המקלט ולמצוא דירה בשכירות, כאשר היא המשיכה לעבוד כל אותה העת במקום עבודתה מרחוק כ*****. תחילה מצאה דירה עם שותפה מ***** ולאחר מכן עברה לדירה קטנה ללא שותפים.

     

87. האב עבר ל***** – קהילה טיפולית ב***** לטיפול בגברים אלימים, ואחרי חודשיים סולק מן המסגרת בשל קושי לכבד את כללי המקום ושב לרצות את עונש המאסר. האב ריצה בפועל 8 חודשי מאסר והשתחרר בסוף אוגוסט 2023.

     

88. כאשר עברה האם לדירה בה היא מתגוררת כיום, הוריה הגיעו לבקר בחגים בשנת 2023, אמה אף נותרה בארץ למשך מספר חודשים, ושבה ל***** כשבוע לפני תחילת הבדיקה של המומחית.

     

89. מאז שהצדדים נפרדו האב ממשיך לבקש שלום בית, מדי פעם מקלל ומאיים ומדי פעם מתנצל וכלל לא דורש בשלומו של הקטין. לפני מספר חודשים (לאחר הגשת תביעת ההגירה) הגיש האב הליך לחידוש קשר עם הקטין ופגש אותו מספר פעמים במחלקת מעברים, וכן הוא ממשיך להטריד את האם בקביעות.

     

90. כיום האב פוגש את הקטין פעם בשבוע במרכז הקשר בהשגחה ופיקוח, ונפסקו לחובתו מזונות זמניים עבור בנו הקטין.

     

91. בחווה"ד צוין כי האם הסבירה שהיא מבקשת לשוב להתגורר ב***** ב*****, כי היא מאוד בודדה בארץ, חסרת כל תמיכה ולא פעם מפוחדת. צוין כי האם טענה שהיא מתכננת לגור ב***** בסמיכות להוריה ואחותה, ולדאוג לשמירת הקשר בין הקטין לאביו – כאשר מוכנה להגיע לארץ פעם בשנה, לתקופה של מספר שבועות, וכי דודתה (אחות אביה), שגרה ב***** מסכימה ללוות את המפגשים בין הקטין לאביו.

     

92. כן צוין שהאם טענה כי תסכים שהאב יבקר את הקטין ב*****, והוריה או אחותה יוכלו לשמש כמלווים במפגש, כאשר יהא עליו להודיע לה מראש על כוונתו לבקר את הקטין ב*****, ע"מ להיערך לביקור. כן הציעה האם כי היא תדאג שהקטין ישוחח עם אביו שיחת וידאו פעמיים בשבוע, לשיחות שיימשכו זמן קצר בהתחלה וילכו ויורחבו בהמשך, בהתאם ליכולותיו וגילו של הילד, כדי לקיים שיחות ממושכות. האם מעוניינת כי הקטין ילמד בגן יהודי ובהמשך בבית ספר יהודי וישתתף בפעילויות בקהילה היהודית המקומית ב*****, *****.

     

93. האם הדגישה כי היא זקוקה לקשר ולתמיכה של הוריה ואחותה, לצד הרצון להרגיש בטוחה ומוגנת.

     

94. האבחון הפסיכודיאגנוסטי של התובעת – האבחון נערך במהלך שתי פגישות ממושכות. התובעת שיתפה פעולה באופן מלא וממצאי האבחון מצביעים על אישה בעלת יכולות קוגניטיביות טובות, שמתפקדת ברמה אינטלקטואלית טובה ומעל הממוצע. נמצא כי היא מתפקדת כנדרש ומצליחה להתמודד עם אתגרים בחיי היומיום על אף רמזים כי חווה מצוקה משמעותית בעיקר בתחום האישי והבינאישי.

     

95. מתוך האבחון עולה כי המומחית מצאה כדלקמן: "יש באבחון עדות לרמת חשדנות גבוהה, סימני חרדה וזהירות יתר בתוך היחסים הקרובים. עוד עולה באבחון כי קיימים רגעים של תחושת בדידות עמוקה המלווים במצב רוח ירוד, עד כדי סימני דיכאון קל. עושה רושם כי ממצאים אלה הינם תולדה של המשבר המשפחתי העמוק וחוויות קשות בתוך הקשר הזוגי, בעיקר סביב האלימות שחוותה, הן פיזית והן מילולית, אשר הובילו לתחושה של היעדר תמיכה מספקת וקרקע יציבה. כעת היא משקיעה את כל כוחותיה על מנת להתמודד עם משימות היומיום ואולם בעולמה הפנימי קיימות תחושות של אבדן אמון בזולת, חרדה ואין אונים. "סביר להניח כי תחושות אלה עלולות להשפיע על יכולתה של האם לשאת מתח מתמשך ורגעי תסכול ואל מול המצוקה הגוברת, היא עלולה להגיב בנסיגה אל תוך עצב עמוק". באבחון נמצא כי שיפוט ותפיסת המציאות שלה תקינים. מבחינה קוגניטיבית יש לה יכולות גבוהות מהממוצע. בתחום הביצועי, רוב הציונים שלה אף הם גבוהים מן הממוצע, והיא מצליחה להתמודד עם מצבים חדשים והסתגלות לשינויים. עוד נמצא כי יש לה תפיסה מרחבית טובה, בעלת יכולת אבחנה טובה בין עיקר לטפל ועוד. בנוסף ממצאי הבדיקות מצביעים כי לאם יכולת ארגון, תכנון וסדר גבוהה. "בתחום התפיסתי ניכר סגנון מעט הימנעותי, שייתכן והושפע מהחוויות הקשות שעברה בקשר הזוגי. בהשפעת סגנון זה, היא נוטה לראות את האירועים תוך התייחסות מזווית מצומצמת. סביר יהיה להניח שתתקשה להתמודד עם חוסר וודאות ועמימות, ותרגיש נוח יותר במצבים מוגדרים וברורים". בתחום הרגשי עולה כי היא מנסה מאוד לשלוט על רגשותיה והיא משתפת מעט מעולמה הפנימי שקשורים ככל הנראה לחוויות קשות שעברה בזוגיות, אשר פגעו ביכולתה לתת אמון בסיסי בזולת בכלל וביחסים הקרובים בפרט. "עושה רושם כי הגב' ***** זקוקה לתהליך של טיפול ארוך טווח על מנת לשקם את עצמה, לצד מעטפת משפחתית וחברתית רחבה, שתסייע לה להבריא ולהתחזק בהדרגה".

     

96. הביקור בבית האם בנוכחות הקטין – הביקור תואם מראש לשעה בה הקטין חוזר מהמעון לביתו יחד עם אימו. מדובר בבית קטן מאוד הכולל חדר שינה, סלון קטן, מטבחון וחדר שירותים. הבית נקי ומסודר ומצויד בכל הציוד הדרוש לקטין. האם מספרת שהקטין ישן איתה במיטה. הדיבור של הקטין מעט מורכב, אוצר המילים שלו מצומצם (גם ב*****) ונראה כי החשיפה לשתי שפות ולשינויים בחייו הקצרים, נתנו את אותותיהם. גם כאשר מצליח לדבר המובנות לא מאוד גבוהה ועושה רושם כי מדובר בעיכוב קל בשפה שילך ויצטמצם עם הזמן. ההתרשמות מביקור הבית הינה כי האם מסוגלת לדאוג לצרכים הפיזיים והרגשיים של הקטין והיא מעמידה את צרכיו בראש סדר העדיפויות שלה כמצופה בשלב זה.

     

97. פגישת תצפית אינטראקציה בין האם לקטין – הקטין נקי ומסודר בהופעתו החיצונית, מראה סימני התלהבות עם כניסתו לחדר ההמתנה כשרואה שיש בו משחקים, הקטין משחק במשחקים השונים, האם מדברת איתו בקביעות, מסבירה, שואלת ונותנת שמות לחפצים, הקטין מדבר מעט, מילים בודדות לרוב שמות עצם, עדיין לא מרכיב משפטים קצרים אך מתקשר עם אימו וניכר כי הוא מבין מה שאומרת לו ומשתף עימה פעולה. "****** משחק להנאתו ברוגע ובסקרנות בולטת... התקשורת בין ***** לאימו פתוחה, טבעית וזורמת...האם מתאימה את עצמה אליו ולקצב שלו, היא רגישה אליו ולצרכיו ובה בעת מובילה אינטראקציה פעילה, שמעודדת סקרנות, תקשורת בריאה ומשחק סימבולי... הוא ילד תקשורתי, רגוע ובעל יכולת לשחק משחק מרשים לגילו".

     

98. הקטין – ילד ביישן וחמוד כבן שנתיים ו – 4 חודשים, מבקר בגן ולדברי האם השתלב במסגרת היטב. הקטין היה עד למעשי האלימות והתקיפה כלפי האם, ובסמוך לאחר האירוע הסתגר מעט, נסוג ולקח לו זמן לשוב ולהיפתח. כיום נראה כי הוא מצמצם פערים, אם כי קיים עיכוב התפתחותי קל מבחינת שפה, אשר ניתן לייחס גם להיותו דו לשוני, אך לא ניתן לשלול כי מקור הקושי נובע גם מהאירועים הקשים במשפחה. לא נמצא קושי משמעותי נוסף, כגון קושי בתקשורת או קשיים התנהגותיים, והוא משחק יפה, על פי המצופה לגילו, שומע לדברי אימו ומכבד גבולות וכללים. "הקשר בינו לבין אימו מרשים כקשר חם, מאוד קרוב ומשמעותי".

     

99. לא ניתן היה לצפות במפגש בין הקטין לאביו בשל סירובו של האב לשתף פעולה עם הבדיקה.

     

100. סיכום, מסקנות והמלצות – האם מכירה בחשיבות האב ומעוניינת לשמר את הקשר בין הקטין לאביו, גם מרחוק במידה וההגירה תאושר, היא הציגה תכנית הגירה ברורה ומציאותית, היא מעוניינת לשמר את הזיקה ליהדות ולחנך את הקטין בתוך מוסדות הקהילה היהודית בעיר ***** ב*****, בה היא מבקשת להתגורר בקרבת בני משפחתה הגרעינית, הוריה בגמלאות ויוכלו לסייע לה ביומיום, גם בתמיכה רגשית לה היא זקוקה, אחותה רופאה במקצועה, מעוניינת אף היא לסייע ולהוות גורם תומך נוסף.

      

101. המומחית סבורה כי על מנת להמשיך לתפקד זקוקה האם להרגיש פחות בודדה, כאשר הישארות בארץ לטווח הארוך עלולה לפגוע בסיכוי שלה להשלים את תהליך השיקום הנפשי ואף קיימת סכנה שתפתח דיכאון קליני, מה שיפגע ישירות בקטין ובהתפתחותו הרגשית התקינה. המומחית מוסיפה ומציינת כי לא מצאה שאביו של הקטין הוא דמות הורית מספיק יציבה, עליה ניתן לסמוך בכל הקשור לטיפול ישיר בקטין, ולכן עפ"י דוקטרינת "המעשה עשוי" הרי שבמידה והאם תהגר ל***** בגפה והאב יהיה צריך לטפל ולגדל באופן יומיומי בקטין כהורה מרכזי, הוא לא יעמוד בכך וזה לא יהיה לטובת הקטין.

      

102. עפ"י המידע והמסמכים שבידה, אין לאב תובנה מלאה בדבר חומרת התנהגותו האלימה והצורך לטפל טיפול ממושך בהתנהגות האלימה שלו, על מנת לשנות דרכי חיים. המומחית הוסיפה כי היא מעריכה שיש לאב "קושי להבין את חשיבות הכבוד למוסדות ולכללים, קושי לכבד את מערכות החוק וקושי להעמיד את טובת בנו בראש סדר העדיפויות שלו. עצם סירובו לקחת חלק בבדיקה, להשמיע את קולו ולהציג את עמדתו בשאלת ההגירה, משקפת לדעתי קשיי הסתגלות וחוסר תובנה מספקת בדבר הצורך לכבד החלטות שיפוטיות. הדרך בה התבטא האב (תוך שימוש בקללות, השמצות ועלבונות כלפי מערכת המשפט) מדאיגה מאוד".

      

103. בנסיבות אלה, ממליצה המומחית לטובתו של הקטין, לאשר את ההגירה ל***** יחד עם אימו, תוך שמירה על קשר עם אביו ואימוץ תכנית ההגירה שהציעה האם.

      

104. תכנית שמירת קשר בין הקטין לאביו – מומלץ כי האב יוכל לשוחח עם הקטין פעמיים בשבוע בשיחת וידאו, בשעה קבועה שתקבע, בהתאם לסדר היום של הקטין ובהתחשב בהפרשי השעות הקיימים (9 שעות). בנוסף, האם תדאג להביא את הקטין לארץ באחד מחודשי הקיץ לביקור שיארך חודש ימים ובמהלך הביקור, הקטין יוכל לפגוש את אביו 4 פעמים בשבוע, בליווי אדם שלישי (קרוב משפחה של האם או עו"ס או חבר משותף של הצדדים שיהיה מקובל על שני ההורים). היה ויהיה קושי לגייס מלווה מתאים, יוכל האב לפנות למחלקת מעברים או האגף הרווחה במקום מגוריו, בטרם יגיע הקטין ולבקש לפגוש אותו במרכז הקשר.

      

105. מומלץ כי הביקור יימשך עד שעתיים עד הגעת הקטין לגיל 6 ושלוש שעות עד הגעת הקטין לגיל 9, ולאחר מכן בכפוף לאישור של גורם מקצועי (עו"ס אגף הרווחה במקום מגורי האב או גורם מקצועי עפ"י החלטת בית המשפט) יורחבו זמני השהות כך שהקטין יוכל לפגוש את אביו למפגשים ממושכים יותר וגם ללון בבית האב אם התנאים יאפשרו זאת. מדי שנה תודיע האם לאב לפחות חודש מראש בהודעה כתובה מתי יש בכוונתה להגיע לחודש הביקור, האב מתחייב להשיב לאם ולאשר את התאריכים תוך 4 ימים. הוצאות הטיסה והשהייה בארץ יחולו במלואן על האם.

      

     1. היה ומכל סיבה שהיא לא יוכל או לא יסכים האב לקיים מפגשים עם הקטין בעת הביקור בקיץ או לא יענה לפניות האם בכתב בתוך 4 ימים כאמור, תפנה האם לגורם מקצועי (עו"ס לסדרי דין, עו"ס משפחה או לבית המשפט) ותבקש לבטל את הביקור באותה שנה. בנוסף, האב יוכל לבקר את הקטין ב***** ולקבוע מפגשים בהודעה מראש של חודש לפחות ובתנאים דומים לאלה שיתקיימו בארץ (ליווי של אדם שלישי, מפגשים שאורכם תלוי בגיל הילד ובמצבו של האב).

         

        1. מומלץ כי הקטין יתחנך במסגרות חינוכיות השייכות לקהילה היהודית המקומית, כפי שהוצע ע"י האם בתכנית ההגירה. כך תישמר הזיקה לארץ והחינוך יוכל לתרום, הן לבניית הזהות שלו (כיליד הארץ ובן להורים יהודיים) והן לחיבור לאביו, שלעת עתה ממשיך להתגורר בארץ.

            

        2. כן מומלץ כי האב ימצא דרך לשמור על קשר עם בנו, באמצעות שיחות הווידאו או במשלוח מתנות ולא רק במהלך החודש שבו הקטין יגיע לארץ. "היכולת להפוך את הביקור השנתי למשמעותי עבור הקטין, תלויה מאוד ביכולת של האב להיות עקבי, להימנע ממסרים פוגעניים ולדעת לשמר את הקשר במהלך כל השנה".

            

        3. מומלץ כי בית המשפט יקבע את זהות הגורם המקצועי אליו תוכל האם לפנות פניה ראשונית, אם יתעורר קושי כלשהו בכיבוד התכנית לשמירה על קשר בין הקטין לאביו.

            

        4. מומלץ לעקוב אחר התפתחות השפה של הקטין ולהתייעץ עם קלינאית תקשורת.

            

106. המומחית מסיימת את חוות דעתה במילים אליהם: "אני מאחלת בראש ובראשונה כי הקטין יוכל לגדול באווירה רגועה ובה בעת לשמור על קשר עם אביו לאורך זמן. אני מאחלת לגב' ***** שתוכל להשלים את תהליך הריפוי והשיקום שלה ובמידה דומה גם למר *****, לטובת בנם המשותף של הצדדים".

      

107. לאחר שלא שת"פ עם המומחית ניתנה לאב הזדמנות נוספת לתקן מחדלו, והמומחית נתבקשה להגיש חוו"ד משלימה. ביום 19.6.24 הגישה המומחית חוו"ד משלימה.

      

     חוות דעתה המשלימה של המומחית, מיום 19.6.24

      

108. המומחית ציינה כי האב הגיע לפגישה כ-10 דקות לפני הזמן, כי הופעתו נקייה ומסודרת. האב נתבקש למלא טפסים אותם כל נבדק נדרש למלא. המדובר בפרטים הכוללים מידע אישי כגון: כתובת ופרטים ליצירת קשר, מידע על הנבדק ומשפחת המוצא שלו, ציר הזמן של הקשר הזוגי והמשבר שגרם לפרידה, חתימה על טופס ויתור סודיות.

      

109. המומחית ציינה כי האב הביע מורת רוח על שנדרש למלא את הטפסים ושאל מדוע אינו יכול למסור המידע בע"פ, ואז כשהחל למלא את הטפסים הפנה שאלות למומחית: האם את פמיניסטית, האם העובדה שגדלת בארגנטינה בסביבה סוציאליסטית ואנטי דתית משפיעה על עבודתך. באופן כללי האב לא שת"פ עם המומחית, סרב לענות על שאלות, אלא באופן חלקי בלבד, שאל מדוע הגיע בכלל לפגישה, וכאשר הוסבר לו כי ב"כ ביקשה זאת, השיב כי הגיע כי ביהמ"ש החליט כך. כן האב אמר כי הוא מתנגד להגירת בנו ל*****.

      

110. המומחית ציינה כי מהמידע שהצליח האב למסור לה הבינה כי הוא נולד ב***** ועלה ארצה בשנת 2014, אך הוא לא הסביר מדוע בחר לעלות.

      

111. האב הוסיף ואמר כי יש אלימות חוקית נגד אבות בישראל, כי ביהמ"ש והמומחית אינם מודעים לפגיעות החמורות שיכולות להיגרם לקטין אם תאושר ההגירה, כי בישראל לא חושבים על הילדים אלא על האישה בלבד, כי הוא נענש והאישה עושה עצמה מסכנה, היא מציגה עצמה כחלשה בתמונה וכל החוקים בעדה.

      

112. האב טוען שנעצר כי התנהג באופן אלים ומיד כשהגיעה המשטרה הודה במעשיו וכי נכון להגשת חווה"ד המשלימה יחסיו עם האם שקטים. האב טען כי האם לא רצתה לעבוד, לא רצתה לבשל, לא רצתה לטפל בילד וכי לא ידעה כיצד להתמודד עם הילד. האב טען כי על אף שהאם ציפתה לילד 10 שנים, כאשר הקטין נולד לא ידעה איך לטפל בו והיתה בהורות פאסיבית.

      

113. האב סיפר כי היה עד לאלימות בילדותו ולכן הגיע למצב אליו הגיע, כי חקירתו במשטרה היתה קצרה (2 דקות) משום ששיתף פעולה בחקירה והודה במיוחס לו וביקש טיפול תוך כדי מאסר, לכן הוצא ל"*****" אך מאחר שלא מצא ערב זמין, עשה תכנית של 1/3 מתוך 9 חודשים. האב סיפר למומחית כי הבין שרוב האנשים ממשיכים לנהוג באלימות ואיומים וכי ביקש לקבל את הסליחה מהאם אך היא ממשיכה בדרך של כל אישה גרושה" דרך של נקמה, הגשת תביעות והרחקת הקטין ממנו.

      

114. במהלך הפגישה האב הביע חוסר אמון במומחית כשהעיר הערות שונות מס' פעמים כך שנוצר הרושם אצל המומחית כי הוא מנסה להוביל את השיחה לשיח עוין, ובשלב מסוים שאלה אותו המומחית האם מקליט את השיחה, אך האב השיב בשלילה.

      

115. בפרק הדיון ציינה המומחית כי לאורך כל המפגש האב היה עוין, גילה חשדנות רבה והובל ע"י קומץ של דעות קדומות והכללות, שלא אפשרו דיאלוג פתוח וכן. לרגעים אף ניסה להפוך תפקידים כאשר ניסה להיות המראיין. האב הפגין עקשנות ונוקשות רבה לאורך כל השיחה (בניגוד לנבדקים רבים שמשנים גישתם במהלך פגישה).

      

116. המומחית חשה רמה גבוהה של תוקפנות שחלקה הופנה אף אליה, וכן הביעה צער על כך שלא הצליחה להגיע להיכרות בסיסית עם האב, בשל התנגדותו ונטייתו לעוינות.

      

     מסקנות המומחית לאחר השלמת חוות הדעת

      

117. הקשר של הצדדים ידעו עליות ומורדות בקשר הזוגי שלהם עד לאירוע מאוד אלים בו תקף האב את האם והיא החליטה לעזוב מיד את הבית והגישה באותו היום תלונה נגד האב. בגין אירוע האלימות נשפט האב ל-8 חודשי מאסר בפועל, אותו הוא ריצה והשתחרר בחודש 08/23.

      

118. לדברי האם – מאז שוחרר האב וגם במהלך תקופת המאסר, הוא ניסה ליצור איתה קשר, הן באופן ישיר והן באמצעות צד ג', לאחרונה אף שלח לה זר פרחים למקום עבודתה, מה שנחווה על-ידה כאקט מלחיץ, על גבול האיום וההפחדה.

      

119. האב טוען כי ניסה לקבל את סליחתה של האם ללא הצלחה.

      

120. המומחית ציינה כי לא התרשמה שחל שינוי בהתנהגותו של האב מאז פרוץ המעשה האלים שהביא בפועל לפרידת ההורים, וכי גם אם לא נקט אלימות במפגש עמה, רמת התוקפנות חרגה הרבה מהנורמה והנהוג בראיונות קליניים.

      

121. המומחית קבעה כי לאחר הריאיון הקליני עם האב דעתה ומסקנותיה לא השתנו.

122. לאחר המפגש עם האב יכולה המומחית להבין אף יותר את מצוקותיה של האם ומדוע בעולמה הפנימי קיימות תחושות של אובדן אמון בזולת, תחושת אין אונים וחרדה מציפה. לדעת המומחית, תחושות אלו עלולות להשפיע על יכולותיה של האם לשאת מתח מתמשך ורגעי תסכול ואל מול המצוקה הגוברת, היא עלולה להגיב בנסיגה אל תוך עצב עמוק. נראה כי הסגנון ההמנעותי של האם, כמו גם הניסיון לשלוט ברגשותיה והקושי לשתף מעולמה הפנימי, הם תולדה של החוויות הקשות שעברה בקשר הזוגי. המומחית שבה על הערותיה כי האם זקוקה להליך שיקומי ארוך, לצד מעטפת משפחתית וחברתית רחבה, שתסייע לה להבריא ולהתחזק בהדרגה.

      

123. המומחית ציינה כי האם מכירה בחשיבות האב ומעוניינת לשמר את הקשר שלו הקטין עמו גם מרחוק, במידה שההגירה תאושר, וכן הציגה תכנית ברורה ומציאותית. המומחית ציינה כי הישארות האם בארץ לטווח הרחוק עלולה לפגוע בסיכוי שלה להשלים א תהליך השיקום הנפשי ואף קיימת סכנה שתפתח דיכאון קליני, מה שיפגע באופן ישיר בקטין ובהתפתחותו הרגשית התקינה.

      

124. המומחית ציינה כי לא מצאה כי האב הוא דמות הורית מספיק יציבה, עליה ניתן לסמוך בכל הקשור לטיפול הישיר בקטין, אף אם עפ"י "דוקטרינת המעשה העשוי" , האם היתה חזרת ל***** בגפה והאב היה צריך טפל טיפול יומיומי ועקבי בקטן, כהורה מרכזי.

      

125. גם אחרי היכרותה את האב המומחית לא התרשמה כי יש תובנה מלאה בדבר חומרת התנהגותו האלימה בעבר והצורך לטפל טיפול ממושך בהתנהגותו העוינת התוקפנית, ע"מ לשנות דרכי חיים. להערכת המומחית, יש לאב קושי להבין את חשיבות הכבוד למוסדות ולכללים, קושי לכבד את מערכות החוק ואת אנשי המקצוע שאמורים לבדוק או לטפל במשפחה.

      

126. המומחית ציינה כי לא מצאה שמצבו של האב עתיד להשתנות וכי עמדתו תהיה פחות עוינת ויותר מכבדת. כמו כן המומחית לא מצאה כי האב יוכל לחנך את בנו לערכים וכבוד למוסדות המדינה, ולהפוך בהדרגה להורה שניתן לסמוך עליו בעיניים עצומות. לדעת המומחית מומלץ, לטובת של הקטין, לאשר את ההגירה ל***** יחד עם אמו, תוך שמירה על קשר עם אביו לפי התכנית שהציעה האם.

      

127. המומחית סיימה באיחול לקטין כי יוכל לגדול באווירה רגועה ובה בעת לשמור על קשר עם אביו לאורך כל חייו.

      

128. ביום 6.5.2024 הוגש דיווח מטעם העו"ס בו צוין כי המפגשים בין האב ל***** ממשיכים להתקיים כסדרם במרכז הקשר, והקשר ביניהם מתפתח באופן חיובי, וכי האב מגיע למפגשים עם בנו בקביעות ובזמן.

      

129. נטען כי בחודשים האחרונים הקטין נכנס למפגשים עם אביו בשמחה, מבקש את תשומת ליבו של אביו ונהנה במשחק עימו, וכי "ישנה התפתחות חיובית מובהקת בקשר בין ***** לבנו".

      

130. צוין כי האב מקפיד להגיע גם למפגשי ההדרכה במרכז הקשר, חצי שעה לפני כל מפגש עם הקטין, וכי האב עושה תהליך משמעותי בהדרכה ובמפגשים עצמם, ומתמודד עם קשיים מן העבר שהשפיעו על התפיסות שלו ועל ההתנהגות שלו.

      

131. במסגרת ההדרכה והמפגשים עם *****, האב משנה אט אט את תפיסותיו, לומד להתאים עצמו לצרכיו של *****, משתדל להתגבר על רגשות שליליים ביחס לאחרים, ולהתמקד ביצירת קשר חיובי עם בנו.

      

132. כן צוין כי העו"ס המלווה את המפגשים במרכז קשר ומדריכה את האב, סבורה כי למרות מגבלותיו, הנובעות מחסכים בחוויות הוריות מיטיבות ומקשיים בוויסות, קיים בו הפוטנציאל להתפתח כהורה מיטיב עבור בנו.

      

     עמדה משלימה של האפוטרופסא לדין

      

133. ביום 10.6.2024 (טרם הגשת חוו"ד משלימה מטעם המומחית) הוגשה עמדתה המשלימה של האפוטרופסא לדין ובמסגרתה צוין כי עיון בחוות הדעת מעלה שהאם מהווה דמות עיקרית ומרכזית עבור *****, מיטיבה ודואגת לו וכי שהות הקטין בחזקתה עולה בקנה אחד עם טובתו.

      

134. בנוסף עולה מעמדת האפוטרופסא לדין כי האב סירב לשתף פעולה עם המומחית ונטען כי גם בכתב העמדה שהוגש מטעם האפוטרופסא ביום 9.1.2024 ציינה כי האב סירב לשתף פעולה עימה תוך השתלחות מילולית כלפי גורמי המקצוע והגורמים המשפטיים.

      

135. עוד הביאה האפוטרופסא לדין בעמדתה את מסקנות המומחית שמונתה ע"י ביהמ"ש והוזכר כי בחווה"ד נמצא שהאב אינו דמות הורית יציבה שניתן לסמוך עליה, כי האב אינו גורם מיטיב ביחס לקטין והמומחית בספק אם מצבו של האב ישתנה בעתיד, כך שיהיה מחויב יותר כלפי הקטין ויהווה הורה אחראי שניתן לסמוך עליו.

      

136. באשר לאם, נטען כי המומחית סבורה שלאם יכולות טובות והיא מעמידה את צרכי הקטין "בראש סדר העדיפויות שלה".

      

137. עם זאת, במסגרת אבחון האם עלו מספר סימנים מדאיגים ביחס לחרדות ודכאון קל, אך המומחית סבורה כי הם תולדה של המשבר והאלימות שחוותה בעבר, אשר הובילו לתחושה של העדר תמיכה מספקת וקרקע יציבה. לדעת המומחית מעבר למקום מגורי משפחת האם יש בו כדי להעניק לאם את התמיכה לה היא זקוקה.

      

138. בנסיבות העניין בהן האב מסרב לשתף פעולה ולאור אלימות העבר וכן לאור מסקנות המומחית, ניכר כי אכן תמיכה באם יש בה כדי לשרת את טובתו של הקטין והמומחית סבורה כי במעבר למקום מגורי הוריה של האם, יש כדי לקדמה ולסייע בידה להשלים את התהליך הטיפולי ושיקומה ובכך גם לקדם את טובת הקטין. עוד סבורה המומחית כי השארות האם בישראל עשויה לפגוע בתהליך השיקום ובכך לפגוע בטובת הקטין והיא ממליצה על הגירתו של הקטין ל***** יחד עם אמו.

      

139. נטען כי חוות דעת המומחית הוגשה כחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט וכי הלכה היא כי המומחה הוא כזרועו הארוכה של בית המשפט (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל לביטוח בע"מ פ"ד נ"ו (4) 673, 13.3.2002).

      

140. משכך, נפסק באופן עקבי כי יש לאמץ את מסקנות המומחה וכי חוות הדעת תיפסל רק במקרים חריגים בהם נפל פגם היורד לשורש חוות הדעת ואשר עלול לגרום לעיוות דין (רע"א 6117/19 פלוני נ' מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר (נבו 9.12.2019)), ; בג"ץ 202/90 י.ב.מ. ישראל בע"מ נ' משרד המשפטים, מה (2) 265 (1990), 16.7.1990).

      

141. לעמדת האפוטרופא לדין, בענייננו לא נפל כל פגם שיורד לשורש חוות הדעת. ההיפך הוא הנכון – המומחית שקדה והכינה חוות דעת כנדרש, והמחדלים, ככל שקיימים, רובצים לפתחו של הנתבע שלא שיתף עימה פעולה. אין כל עילה לפסילת חוות הדעת וראוי לאמצה.

      

142. עוד סבורה האפוטרופא לדין כי טובת הקטין היא לגדול בסביבה בטוחה ומוגנת. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח אירוע האלימות שארע במקום בו שהה הקטין, ולכן ציינה בעמדתה הקודמת כי יש לבחון את מסוכנותו של האב ו/או מסוגלותו ההורית, דבר שלא התאפשר בשל סירובו לשתף פעולה עם המומחית.

      

143. עם זאת, צוין כי לאחר הגשת חוות הדעת ביקשה ב"כ האב שהות לאפשר לאב זמן ליצור קשר עם המומחית, אך עד כה (נכון למועד הגשת עמדתה המשלימה של האפוטרופסא לדין) טרם הוגש עדכון/חוות דעת משלימה.

      

144. כאמור, האם מהווה הורה בעל אחריות הורית (משמורן) והמומחית סבורה כי לאם יכולות הוריות טובות.

      

145. באשר לתכנית ההגירה והמלצות לעניין הקשר עם האב, נוכח גילו של הקטין, יש בהמלצות המומחית כדי לקדם את הקשר עם האב תוך התאמתן לגילו ונסיבות חייו של הקטין והתכנית עולה בקנה אחד עם טובתו, כאשר המומחית סבורה כי ביכולתה של האם לקדם את הקשר בין האב לקטין.

      

146. עם זאת, יש מקום להידוק תכנית ההגירה כדי לוודא קיום הקשר עם האב, ויש צורך במנגנון אכיפה שיוודא כי המפגשים בזום וכן המפגשים הפיזיים שהומלצו בהמשך, אכן יתקיימו.

      

147. גם המומחית מציינת שיש למנות גורם שהאם תוכל לפנות אליו בהעדר שיתוף פעולה מצד האב, והאפוטרופא לדין סבורה כי ראוי שהדבר יהיה הדדי, ושאף האב יוכל לפנות אל אותו גורם במקרה הצורך.

      

148. במידה שמצבו של האב ישתנה, ראוי לאפשר לאב לפנות לבית המשפט, ככל שיבשילו התנאים, להרחבת הביקורים או התאמתם ויש לקבוע כי בית המשפט המוסמך לכל ענייני הקטין יוותר בית המשפט בישראל, על אף אישור ההגירה ל***** וזאת על מנת למנוע מצב שהעברת מרכז החיים של הקטין אל מעבר לים תפגע ביכולת האב לבקש סעד בעניינו של הקטין, באופן נגיש ומבלי להטיל על האב הוצאות ניכרות לקידום הרחבת הקשר עם הקטין.

      

149. ממכלול האמור לעיל, האפוטרופא לדין תומכת במסקנות המומחית בחוות דעתה וסבורה כי המלצותיה עולות כאמור בקנה אחד עם טובת הקטין.

      

150. ביום 2.1.25 הוגש תסקיר נוסף של העו"ס בו צוין כי המפגשים בין האב והקטין במרכז קשר מתקיימים באופן קבוע, והם חיוביים מאוד. הקטין שמח לקראת אביו ונהנה מהאינטראקציה עמו. האב מפנים את העצות של העו"ס ופועל בהתאם. האב משוכנע כי האם מסיתה את הקטין נגדו באופן סמוי, אך לדעת העו"ס, אם הדברים היו נכונים, היתה עדות לכך במהלך המפגשים במרכז קשר. העו"ס סבר כי ההפך הוא הנכון, האם מקפידה להביא את הקטין לכל המפגשים ובזמן, ומקפידה להימנע מלהעביר מסרים שליליים לקטין. כאשר האב היה בחו"ל התקיימו 3 שיחות זום של הקטין עמו. בעניין מפגשים אלו ציין העו"ס כי האב תיאר אותם כחיוביים אעפ"י שהיו קצרים, והסתיימו לאחר 10-15 דקות. העו"ס סבר כי בשל גילו הצעיר של הקטין הם לא יוכלו להוות תחליף ראוי למפגש "פנים מול פנים".

      

151. בכל הנוגע לקונפליקט בין ההורים סבר העו"ס כי לא נראה שינוי. האם הגישה מס' תלונות במשטרה נגד האב בטענה להתנכלויות מצידו. האב אמר שלא מרגיש כי התהליך הטיפולי מסייע לו וכי הוא חושב לפנות לגורם פרטי וכן ציין כי אירועי ילדותו משפיעים עליו.

      

      

152. העו"ס המליץ על המשך מפגשים במרכז קשר, בליווי צמוד של עו"ס המרכז.

      

153. בימים 6-7.1.25 התקיימו לפניי שני דיוני הוכחות, במהלכם נשמעו עדויות התובעת והנתבע, העו"ס לסדרי דין, האפוטרופסא לדין והמומחית.

      

154. המומחית נחקרה ועמדה על האמור בחוות דעתה והמלצותיה.

      

155. התמורה היתה בגישתו של העו"ס לסדרי דין שחזר בו מהמלצתו שלא לאפשר את הגירת הקטין עם אמו, ובסופו של דבר אמר כי אין לו החלטה ברורה, ולכך אדרש בהמשך.

      

156. ביום 22.5.25 הגיש העו"ס לסדרי דין עדכון לפיו נאלץ להפסיק המפגשים של האב עם הקטין במרכז קשר. לפי דיווח העו"ס האב הפר באופן חמור את כללי המרכז, לא נשמע להנחיות העו"ס שליוותה את המפגש, ואמר במפורש שאינו מתכוון להישמע להוראותיה, צילם אותה במכשיר הפלאפון ואיים להפיץ את הסרטון, סירב להפסיק את המפגש כשנתבקש ואיים להזמין משטרה. בשיחה עמו לאחר מכן האב לא הביע חרטה על מעשיו והאשים את העו"ס בהתנהלות לא ראויה. בתשובה שהגיש העו"ס לאחר שהוגשה תגובת האב, צוין גם כי האב ניסה להטעות את העו"ס המחליפה ואמר לה שיש לו אישור לצאת עם הקטין ממרכז הקשר, וכשניסה להסביר עצמו טען כי התלוצץ ו"ניסה את מזלו", כן הוא אמר לעו"ס כי במפגשים שלו עם הקטין לא עומדים על כלליהם הרגילים של מרכז הקשר, האב הסתודד עם הקטין באופן בו העו"ס לא יכלה לראות מה שקורה והאב סירב לאפשר לה זווית ראייה (הדבר חזר על עצמו מס' פעמים), האב הרים את קולו על העו"ס כשהורתה על עצירת המפגש וצילם אותה שוב.

      

157. עד כאן מבחינת ההליכים המשפטיים מושא פסק דין זה.

      

     דיון והכרעה

      

158. ההכרעה בתיק הגירה קשה היא, לעיתים קשה כ"קריעת ים סוף" (ראה דברי כבוד השופטת חיות, כתוארה אז, בבע"מ 9358-04 פלונית נ' פלוני (2.5.2005).

159. ראו גם דברי כבוד השופט ניל הנדל בבע"מ 9773/16 פלונית נ' פלוני (11.6.2017): "ככלל, התיקים הקרויים בשם "תיקי הגירה" הם מן המאתגרים הבאים לפני בית המשפט... אין להתעלם מכך כי הכרעה משפטית של תיק הגירה מובילה לתוצאה של ניתוק משמעותי של ילד מאחד מהוריו. החלטה לאפשר לקטין לגור במקום אחר מהווה אף נתק מחבריו, מן המסגרת החינוכית אליה הוא משתייך, ממרכז חייו, ממציאות חייו כפי שהיא מוכרת לו, מארצו – מולדתו.

     לקושי הטמון בהכרעה כאמור מתווסף הניסיון הבלתי אפשרי לחזות את הנולד במציאות מורכבת ולא וודאית – על השופט לנסות לחזות את טובתו של הקטין בשנים העתידות לבוא (השופט א' גרוניס (כתארו אז) בדנ"א 9201/08 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] פסקה 21 (5.4.2009)). בית המשפט המתבקש לאשר הגירת הקטין נדרש להעריך על בסיס אירועי העבר וחוות הדעת של מומחים מקצועיים מהי ההחלטה התואמת את טובתו של הקטין מחר. מדובר, איפוא, בהכרעה המפנה פניה אל העתיד, אל הבלתי נודע, ואשר מבקשת את בית המשפט לקבוע היכן ייטב לקטין. מיומנויות "נבואיות" או למצער, "הערכתיות" מעין אלה הינן נחלת מלאכת השיפוט בתחומים שונים, אך נראה כי הן אינן ממיומנויותיו הטבעיות של בית המשפט אשר מכריע בדרך כלל בסכסוכים שבמוקדם אירועים שבעבר. קושי זה, והעובדה שרישומה של ההכרעה יוותר חקוק בגורלו של הקטין ויתווה במידה רבה את מהלך חייו, כמו גם ההשפעה העצומה שיש לה על חייו של כל אחד מן ההורים, מחייבים כי הכרעה תתקבל רק לאחר שנעשו כל הבדיקות הנדרשות לקבלת ההחלטה (עניין פלוני 2, פסקה 13). גרעין הסבך בתיקי משפחה הוא שעסקינן בילד שנמצא במרכז ההכרעה עקב החלטות של אחרים.

     אמות המידה לבחינת טובת הילד בכל מקרה נדון הן, בין היתר: איכות הקשר בין הילד לכל אחד משני הוריו, היכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילד להורה שהמשמורת לא בידיו אם תאושר הגירת הילד, נכונות ההורה שבידיו המשמורת לסייע בקיומו של קשר זה, מסוגלות הילד להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה (עניין פלונית, עמוד 333), ועיקר – התבוננות בילד כיצור עצמאי."

      

160. וכן - "...ההכרעה בתיקים בהם מבקש הורה להגר מהארץ עם ילדיו הינה קשה ביותר. ההשלכות של ההכרעה בסוגיה זו הן מרחיקות לכת לגבי חיי כל המעורבים. בנוסף, בהכרעה במקרים מסוג זה נדרש בית המשפט לצפות ולהעריך את אשר יקרה בעתיד... נוכח מורכבות זאת, ספק אם ניתן להגיע לתוצאה אופטימאלית, ואפילו לתוצאה טובה, בהכרעה במקרים מסוג זה. כל פתרון אליו נגיע יהיה בבחינת הרע במיעוטו..." (דברי השופט גרוניס כתוארו אז בבע"מ 5072/10 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (26.10.2010).

      

161. גם במקרה זה, ביהמ"ש התחבט ושקל את הדברים, ראה לנגד עיניו את הקשר האוהב שבין האב לקטין, את ההתמדה של האב בהגעה למרכז הקשר ואת רצונו הטבעי להיות חלק משמעותי ובלתי נפרד בחייו של הקטין. עם זאת, מכלול הנתונים הביאני לכדי מסקנה לפיה יש לאפשר לאם להגר עם הקטין ל***** – בבחינת "טובתה היא טובתו".

     המסגרת הנורמטיבית 

      

     מעמד ההורים

      

162. הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק") מתקף את מעמדם של ההורים כאפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם.

163. שורה של פסיקה התייחסה ל"קול הדם" ולעוצמתו. בבע"מ 377/05 פלונית ופלוני ההורים המיועדים נ' ההורים הביולוגיים (21.4.2005) נאמר: "אכן, קול הדם קול חזק הוא, קול הוא המתגלגל מקצה הארץ ועד קצה, קול מחריש אוזניים הוא, הוא החזק בקולות".

      

164. עפ"י סע' 15 לחוק, אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.

      

165. סעיף 17 לחוק קובע כי על ההורים לנהוג לפי טובת הקטין:

      "17. באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין."

166. סעיף 25 לחוק מסמיך את בית המשפט להכריע בעניינם של קטינים במקרה של מחלוקת בין הוריהם, גם זאת לפי טובת הקטין:

      "25. לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."

167. לשון החוק מחייבת הורים לפעול לפי טובת ילדיהם הקטינים ובמקרה של סכסוך, כאשר ביהמ"ש נדרש להכריע בעניינם של קטינים, יפעל אף הוא לפי עקרון העל של טובת הילד.

      

     עקרון טובת הילד בתיקי הגירה כשיקול מרכזי

      

168. הלכה היא כי: "בקשת הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עיקרון טובת הילדים בלבד" ראו: רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני פ"ד נה(2) 321 (8.1.2001) (להלן: "עניין פלונית"). כן נקבע בעניין פלונית כי: "שאלת ההכרח בהגירה ככלל אינה רלוונטית להכרעה בסוגיית המשמורת על פי עיקרון טובת הילדים. אמנם להחלטת ההורה להגר השפעה ניכרת על חיי הילדים, אך על בית המשפט להכריע מהי האפשרות הטובה ביותר בעבור הילדים במצב שנוצר בלי להסיט את מבטו מטובת הילדים להתנהגות נאותה בעיניו של ההורה".

      

169. אין על כן, מקום להעניק במקרים אלה משקל עצמאי לשיקולים אחרים, כגון השאלה האם ההגירה "מוצדקת" אם לאו, ראו: שם, 332; וכן ראו והשוו: ע"א 2784/95 טריף נ' טריף (נבו 27.7.1995) ; ע"א 630/77 בולשטיין נ' בולשטיין פ"ד לב(1)378 (1977).

      

170. בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (1.5.06) נקבע כי יש לשים במרכז את עיקרון טובת הילד:

     "עקרון על הוא זה והוא ניצב כעיקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים".

      

171. בע"מ 119/08 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (13.8.08) נקבע בדעת הרוב כי:

      

     "השאלה אינה אם הקטינים כשלעצמם צריכים את המעבר והאם המעבר ייטיב עימם. השאלה גם אינה האם המעבר מוצדק. השאלה היא, מה טובתם של הקטינים במצב שנוצר כאשר האם מבקשת לעבור ואין לבדוק אם יש צידוק למעבר והאם התנהגות האם נאותה".

      

172. ברע"א 1841/08 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (נבו 22.05.08) מפי כב' השופט רובנשטיין:

      

     "עמוד האש ההולך לפנינו, על פי צו המחוקק וצו המצפון, היא טובת הקטין."

      

     מהי טובת הקטין :

      

173. מבחן טובת הילד הוא מבחן גמיש, רחב, ובלתי מוגדר המתמלא בתוכן על ידי בית המשפט, דברי כב' השופטת שטרסברג כהן בע"א 2266/93 פלוני, קטין נ' פלוני, פ"ד מט(1) 221, 250 .

      

     כיצד נבחנת טובת הקטין:

      

174. ההכרעה בדבר טובתו של הקטין מבוססת על מכלול הראיות העומדות לעיונו של בית המשפט, ובכלל זה על חוות דעת מומחים מקצועיים, להם יש את הכלים המתאימים, המומחיות, המקצועית והניסיון הדרוש לקביעת טובתו של הקטין במישור הרפואי, הפסיכולוגי או בכל תחום אחר לגביו מונו בע"מ 27/06; עמ"ש 707-03-17 מיום 30.05.18.

      

175. לצורך בחינת טובת הקטין, נעזר בית המשפט בתסקירים ובחוות דעת מומחים להם יש את היכולת והכלים המתאימים לבחון את המקרה בעין מקצועית וסובייקטיבית ראו: בג"צ 4238/03 לוי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נח (1), 481.

176. בנוסף נקבע כי יש ליתן משקל לעמדת האפוטרופא לדין של הקטינים עמ"ש 19311-12-15 מיום 01.05.19 (פורסם בנבו).

      

177. עם זאת, ההמלצות המקצועיות המובאות בפני בהמ"ש אינן בבחינת "כזה ראה וקדש" אלא מהוות, אך כלי עזר עבור בית המשפט בבואו להחליט בנושא שאינו בידיעתו השיפוטית. ההכרעה הסופית בעניין המשמורת הינה תמיד בידי בית המשפט תמ"ש 11813-08-15 מיום 11.01.18 (פורסם בנבו).

      

     הקריטריונים שיביא בחשבון בית משפט לצורך הכרעה בתביעת הגירה

      

178. בפסק הדין בעניין פלונית, נקבעו קריטריונים כלליים שיש להביא בחשבון לצורך ההכרעה בתיקי הגירה. וכך נקבע שם (עמוד 333):

      

     "בעניין זה יתחשב בית המשפט בדעת הילדים; באיכות הקשר בין הילדים לכל אחד משני ההורים; ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו, אם תאושר הגירת הילדים ונכונות ההורה שבידיו המשמורת לסייע בקיומו של קשר זה; ובמסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה.

     אמות מידה אלה יישקלו לאור נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה."

      

     מן הכלל אל הפרט

      

179. בענייננו הוגשו לתיקי בימ"ש: תסקירי עו"ס, חוו"ד מומחית מטעם בימ"ש ועמדות האפוטרופא לדין. הגורמים הללו המליצו על קבלת תביעת הגירת הקטין עם אמו ל***** (העו"ס הסתייג קמעה והתייחס לקשיים שבקיום קשר באמצעות וידאו).

      

180. כדי להכריע בתובענה שלפניי הבאתי בחשבון את טענות הצדדים, תסקיר העו"ס, חוו"ד המומחית, עמדת האפוטרופא לדין, העדויות בדיוני ההוכחות.

      

181. בהתאם להוראות הפסיקה – ההכרעה גובשה בראי טובתו של הקטין והחוליות המקשרות בין כלל הנתונים שבפניי, שהביאוני לכדי מסקנה כי טובתו של הקטין מחייבת קבלת תביעת ההגירה שלו עם אמו ל*****.

      

     תסקירי העו"ס

      

182. כפי שצוין לעיל, העו"ס לסדרי דין סבר תחילה כי טובתו של הקטין מחייבת דחיית תביעת ההגירה, וכך צוין בתסקירו מיום 25.10.23:

     עיקרי תסקיר העו"ס מיום 25.10.23

      

183. צוין כי העו"ס נפגש ושוחח עם ההורים, צפה במפגשי אינטראקציה של האב עם הקטין, ושוחח עם עובדים סוציאליים שליוו את האב ואת האם.

      

184. בכל הנוגע לבקשת ההגירה הובאו בתסקיר הדברים להלן:

      

185. העו"ס סבר כי טובתו של הקטין היא לקיים קשר משמעותי ומיטיב עם שני הוריו. כאמור, ההתרשמות ממפגשי האינטראקציה של הקטין עם אביו היתה כי יש פוטנציאל רב לקשר חיובי ומיטיב בין האב לקטין. כן צוין כי אמנם העו"ס סבור באותו שלב שהאב אינו כשיר לגדל את הקטין ואף לשהות עימו לבדו ללא פיקוח והדרכה, ואולם גם קשר של בילוי משותף באופן קבוע הינו משמעותי וחשוב ביותר להתפתחותו של הקטין, מתוך תודעה שיש לו אבא אוהב ומיטיב.

      

186. התובעת לוותה ע"י עו"ס אלימות במשפחה במחלקה לשירותים חברתיים "*****", משתתפת בתכנית קבוצתית לנשים ששהו במקלטים לנשים נפגעות אלימות, וכן מגיעה לטיפול פרטני במרכז לנפגעות אלימות במשפחה ב*****.

      

187. האב לווה ע"י עו"ס בית הכלא וכן ניסה להשתלב בהוסטל שיקומי כחלופה למאסר, אך לאחר כארבעה חודשים, פרש מהתכנית ושב לבית הכלא. לאחר השחרור פנה לרש"א לשם קבלת טיפול המשך, והוא החל בטיפול ביחידת של"מ של אגף הרווחה בירושלים.

      

188. העו"ס לסדרי דין שוחח עם האב ועם העו"ס שליווה אותו בעת שהותו בכלא, והתרשם כי האב מקבל על עצמו אחריות על מעשה התקיפה החמור באופן חלקי בלבד וכי הוא נוטה להאשים במצב הנתון את האם יותר מאשר את עצמו.

      

189. במהלך שהות האב בכלא, הגישה האם תביעה להגירה עם הקטין, למעשה מדובר בחזרתה ל*****, שם יש לה משפחה תומכת, בעוד שלדבריה אין לה בארץ כמעט שום מקורות תמיכה.

      

190. הקטין ***** בעת הגשת התסקיר כבן שנה ו – 10 חודשים, פעוט חמוד ונינוח. הקטין נמצא במעון בכל יום עד השעה 16:00. המטפלת מתארת ילד טוב ונינוח, חברותי ומפותח בהתאם לגילו. האם משתפת פעולה באופן מלא עם הצוות החינוכי והקטין שמח לקראתה כשהיא מגיעה לאסוף אותו.

      

191. הקשר של הקטין עם אימו – האם היא הדמות ההורית העיקרית והמשמעותית עבור הקטין מאז לידתו ועד היום. לקטין קשר מצוין עם אימו, "קשר המתאפיין בהתאם למודל התקשרות בטוחה בין הורה לילד". האם מטפלת היטב בקטין ודואגת לכל צרכיו בצורה המיטיבה ביותר. "נראה כי ***** הינו פעוט בריא ומאושר הזוכה לטיפול מסור ומיטיב מצד אימו".

      

192. מפגשי אינטראקציה בין האב לקטין המפגשים התקיימו לאחר נתק של שנה לערך. האב התרגש מאוד מהמפגש המחודש עם בנו ונצור הרושם שהוא התגעגע אליו. **** לא הביע כלפי חוץ רגש כלשהו כלפי האב – לא חיובי ולא שלילי. ***** לא התנגד לכך שהאב הרימו בידיו, חיבק ונישק אותו. בהמשך נראה היה ש***** משתף פעולה ונהנה מן המשחק עם אביו וצחק כאשר האב הניפו באוויר מספר פעמים, גם בעת שלא נכחה בחדר דמות אחרת המוכרת ל*****.

      

193. בעניין כישורי ההורות של האב, העו"ס התרשם כי "ישנו פוטנציאל לקשר חיובי ומיטיב של האב עם *****, אך האב חסר כישורי הורות בסיסיים, ונראה כי לא ניתן בשלב זה לסמוך עליו להיות לבדו עם הילד" (הדגשה שלי), כך למשל, האב לא השכיל להכין את החדר למפגש עם ***** באופן מותאם, והעו"ס אף היה צריך להעיר לאב מספר פעמים לסגור דלתות זכוכית של ארון שעשויים היו לסכן את הקטין. גם הנגשת משחקים ל***** לא היתה מותאמת לגילו והאב הוציא משחקים בלי לשים לב למה שמעסיק את הקטין באותו הרגע, ואילו משחקים מותאמים לגילו. "נראה כי האב צריך ללמוד את צרכיו של בנו בהתאם לגילו".

      

194. על רקע האמור נקבע כי "נראה כי ישנו פוטנציאל לקשר חיובי ומיטיב בין ***** לבין אביו, אך בפני האב עומדת דרך ארוכה של למידה כיצד להיות הורה טוב דיו".

      

195. בכל הנוגע לבקשת ההגירה - העו"ס סבר כי טובתו של הקטין היא לקיים קשר משמעותי ומיטיב עם שני הוריו. כאמור, ההתרשמות ממפגשי האינטראקציה של הקטין עם אביו הינה כי יש פוטנציאל רב לקשר חיובי ומיטיב בין האב לקטין. כן צוין כי אמנם העו"ס סבור כי בשלב זה האב אינו כשיר לגדל את הקטין ואף לשהות עימו לבדו ללא פיקוח והדרכה, ואולם גם קשר של בילוי משותף באופן קבוע הינו משמעותי וחשוב ביותר להתפתחותו של הקטין, מתוך תודעה שיש לו אבא אוהב ומיטיב.

      

196. העו"ס סבר כי טובתו של ***** לקיום קשר משמעותי עם אביו, קשר שעשוי להתחזק ולהשתפר יותר ויותר, גובר על הצורך של האם לחיות ברווחה אישית גדולה יותר, בקרבת בני משפחתה ב*****.

      

197. כן צוין כי אין ספק שהאם השכילה לגדל את ***** עד כה בצורה מרשימה ביותר, וכי מדובר בפעוט בריא בגופו ובנפשו בזכות האם.

      

198. בכל הנוגע להערכת המסוכנות הנשקפת מצד האב כלפי האם, צוין כי מדובר ברמה בינונית (ציון 1.36 מתוך 3). האב הבהיר כי הוא מבין שיחסיו הזוגיים עם האם הסתיימו ולא ניתנים לשיקום, ואולם הביע תקווה שההורים יוכלו להיות בתקשורת כלשהי לטובת צרכיו של בנם המשותף הקטין. האב גם מעוניין להמשיך את תהליך השיקום שלו כדי להיות אב ראוי לבנו.

      

199. לאורם של הדברים הללו המלצתו של העו"ס בתסקיר היתה לדחות את בקשת ההגירה של האם עם הבן *****, וליתן הזדמנות לבניית קשר משמעותי בינו ובין אביו.

      

200. ביום 31.10.23 הוגש תסקיר העו"ס בתיק חידוש הקשר. התסקיר חזר על עיקרי מסקנות העו"ס בתסקירו מיום 25.10.23 וכן הומלץ על הרחבת הסדרי הקשר עם האב באופן של קיום המפגשים במרכז קשר, פעם בשבוע למשך שעה.

      

201. העו"ס הופיע לדיון ההוכחות ביום 6.1.25. כמצוין לעיל, בחקירתו השיב העו"ס באופן שונה מכפי שגרס בתסקיריו דלעיל, ועמדתו לא היתה נחושה עוד, כי אין לאפשר את הגירת הקטין [הדגשה שלי]:

      

     "זה באמת שאלה גדולה, זה מורכב. כי מצד אחד אנחנו רואים שהמפגשים של הילד של ***** עם אבא שלו במרכז קשר הם מפגשים חיוביים, אפילו מאד חיוביים. טוב לו עם אבא שלו, הוא נהנה עם אבא שלו, והאבא קשוב אליו ולומד ומתפתח גם כן בתור אבא איך להגיב אליו, אז זה הולך טוב, זאת אומרת אין ספק שהמפגשים האלה הם חיוביים. ועוד דבר שראינו ממש לאחרונה, כשאבא ביקר בחוץ לארץ, שהיה ניסיון לעשות פגישות ב"זום" שזה לא הלך טוב. אפילו אם לאבא הייתה חוויה קצת אחרת אבל הדיווחים של העו"ס שליוותה את המפגשים האלה גם ב"זום" זה שזה לא הלך טוב, גם כש***** היה בבית עם אימא, גם כשהוא היה במרכז קשר, בקושי היה שם משהו. אז מבחינה הזאתי סביר להניח שזה לא מה שיתחזק את הקשר פגישות ב"זום" מחוץ לארץ לארץ. מצד שני, אנחנו לא רואים אופק כרגע לאיזשהו התפתחות של, של הקשר של ***** עם אבא שלו מעבר למפגש השבועי במרכז קשר פעם בשבוע. אז מה, ככה מה, מה טובתו של ****** אם אני מתמקד בילד, בוודאי שטוב לו שיהיה לו קשר כמה שיותר עם אבא שלו כל עוד זה קשר מיטיב, ואין ספק ש... או קרוב לוודאי שאם האימא תהגר הקשר הזה ייפגע עם אבא. מצד שני, ילד גם צריך לגדול, הוא גדל רוב מוחלט עם אימא שלו וזה כנראה לא הולך להשתנות וחשוב מאד האווירה והתחושה שיש לאימא שלו גם כן, וכשהאימא חיה בתחושת פחד ואנחנו לא יכולים להגיד שזה לא מוצדק תחושת הפחד הזאת, אז זה גם בעקיפין יכול להשפיע על ידי על הילד, על הגדילה שלו, כמה שהאימא היא חזקה ועד עכשיו הייתה אימא מדהימה ככל שאנחנו התרשמנו, למרות החששות שלה, בעצם אני אגיד, אין לי פה הכרעה ברורה, זה ככה זה הנתונים וזה הנתונים שיש וכל אחד אולי יכול בעצמו להחליט, אוקי מה, מה יהיה יותר טוב לילד, שהוא יהיה בסביבה ב... עם אימא שמרגישה בנוח בסביבה בטוחה, בגורמי תמיכה וכל זה לאימא שלי, שאימא תרגיש יותר טוב אבל פחות קשר עם אבא...".

      

202. אם לכתחילה סבר העו"ס כי אין לאפשר את הגירת הקטין, וכי יש להשקיע בביסוס הקשר בינו לבין האב, בחלוף כשנה, עמדתו השתנתה. העו"ס ציין כי בטווח זמן משמעותי לא ניכר שינוי ביכולותיו ההוריות של האב. למעשה, לא זו בלבד שלא חל שיפור ביכולותיו, אלא אף זו שהעו"ס ציין כי האב, אשר תקף את האם פיזית באופן קשה, גרם לה לחבלות וריצה עונש מאסר, חש שהוא קורבן של המערכת, גם בחלוף הזמן.

      

203. יש להוסיף כאן, כי גם המומחית מטעם בימ"ש וגם האפוטרטופסא לדין, הסיקו כי האב חש שהוא קורבן של המערכת ומאשים גורמים רבים במצבו.

      

204. בהקשר זה יוער, כי בדיווח שהוגש ע"י עו"ס שיקום של האב בראשיתם של ההליכים (כמצוין לעיל), לא היתה כל התייחסות לסוגיית לקיחת האחריות להיפך, האישור נוסח בלקוניות ונראה על פניו שהאב לא לקח ברצינות את התהליך, והוא רחוק מלהיות קביעה שהטיפול הוא טיפול אפקטיבי ומשמעותי. הדברים עולים בקנה אחד עם הדיווחים של המומחית והאפוטרופא לדין, לפיהם האב אינו משתף איתן פעולה ומתנהג באגרסיביות ובברוטאליות, והשינוי בעניין זה לא ניכר.

      

205. למרבה הצער, בעדכון שהגיש העו"ס ביום 22.5.25 עלה כי האב הפר באופן חמור את כללי מרכז הקשר ונקט מס' מהלכים שאסור היה עליו לעשותם. חלוף הזמן לא הביא לחיזוק ושיפור יכולותיו של האב, ונוצר הרושם כי בהזדמנות הראשונה שהתאפשר לו לעשות זאת, וכאשר היתה עו"ס מחליפה במרכז הקשר, הוא הוכיח במעשיו כי אינו מסוגל, למצער בשלב זה של הדברים, לשלוט ביצריו ולכבד את כללי מרכז הקשר.

      

206. סיכומו של עניין זה, עמדתו של העו"ס בעניין תביעת ההגירה, שונתה והוא טען במעמד הדיון כי משאין שינוי באיכות הקשר של האב עם הקטין, לעומת הקשר האיכותי והמיטיב של האם עמו, הוא אינו שולל את בקשת ההגירה.

      

     עמדת האפוטרופסא לדין

      

207. האפוטרופסא לדין תומכת בהמלצות המומחית.

      

208. בעמדה ראשונית שהגישה האפוטרופסא ביום 9.1.24 היא ציינה שהאב סירב להיפגש עמה. כן ציינה האפוטרופסא את היחס החם שקיים בין האם לקטין וכי ניכר שהיא הדמות העיקרית והמרכזית עבורו, כי היא מיטיבה ודואגת לקטין ושהותו בחזקתה ובאחריותה ההורית של האם עולה בקנה אחד עם טובתו.

      

209. כן ציינה האפוטרופסא כי טובת הקטין לגדול בסביבה מוגנת, נוכח העובדה שאירוע האלימות אירע בנוכחות הקטין.

      

210. במישור העקרוני טובת הקטין כוללת קשר עם שני הוריו, ואולם בנסיבות המקרה שלפנינו בשים לב לאירוע האלימות הקשה של האב כלפי האם, כאשר הקטין היה במקום, ובשים לב לכך שהקשר בין האב לקטין כיום נערך בפיקוח, יש לבחון מה טובת הקטין בנסיבות העניין הספציפי הנ"ל, תוך בחינת היקף מסוכנות האב.

      

211. האפוטרופסא לדין סברה כי יש לנתק את שאלת האחריות ההורית (חזקה ומשמורת) משאלת ההגירה, וכבר אז בעת הגשת עמדתה הציעה לקבוע כי האחריות ההורית על הקטין תהא בידי האם, תוך ששאלת היקף הקשר בין האב לקטין, כמו גם סוגיית ההגירה, תתברר לאחר קבלת חוות דעת המומחה.

      

212. ביום 10.6.24 הגישה האפוטרופסא לדין עמדה משלימה לאחר שהוגשה חוו"ד הראשונית של המומחית. האפוטרופסא תמכה במסקנות והמלצות המומחית וסברה כי יש להתיר את ההגירה, כפי שפורט לעיל בהרחבה.

      

213. גם בסיכומיה שבה האפוטרופסא לדין על עמדתה ותמכה בהמלצות המומחית, וסברה כי הן עולות בקנה אחד עם טובתו של הקטין, כך שיתאפשר לאם להגר עם הקטין ל*****, תוך קביעת מנגנון מהודק לתכנית שהציעה האם לשימור הקשר עם האב ושימור אורחות חייו של הילד.

      

214. האפוטרופסא לדין תמכה את עמדתה על מס' יתדות: המנדט שניתן למומחית מטעם בימ"ש לפי הוראות החלטה מדוקדקת מיום 29.11.23 (כפי שפורט לעיל), חוות דעת המומחית על מסקנותיה והמלצותיה, מעמדה של חוות הדעת בראי הפסיקה, האפוטרופסא טענה כי לא נפל פגם בחוות הדעת.

      

215. איכות הקשר של האב עם הקטין והיעדר היתכנות להתפתחות המפגשים אל מעבר לשעה בשבוע במרכז הקשר כפי שציין העו"ס בדיון ההוכחות, השפעת ההגירה על הקשר של הקטין עם האב, השפעת ההגירה על הקשר של הקטין עם משפחתו המורחבת ב*****, בהיעדר משפחה מורחבת בישראל, יכולת הקטין להיקלט במדינה זרה – האפוטרופסא הפנתה למסקנות המומחית בעניין זה.

      

216. וכן – יכולת האם לשמור על קשר ובדיקת תכנית ההגירה – האפוטרופסא הזכירה כי בדיון מיום 7.1.25 הסכימו הצדדים להעניק סמכות בלעדית לבימ"ש זה בנוגע לאכיפת תכנית ההגירה, ככל שתאושר התביעה והאם תפר התכנית. האפוטרופסא טענה כי להסכמה זו חשיבות הן בפן המעשי והן בפן הדקלרטיבי, ויש בה כדי להעיד כי בכוונת האם לשמר הקשר בין האב לקטין. כן התייחסה האפוטרופסא לדין לתכנית ההגירה שהציעה האם ולמסקנות המומחית בעניין התכנית.

      

217. בהקשר זה ציינה האפוטרופסא כי בעוד האם הביעה נכונות בחקירתה לשמר הקשר תוך הבאת הקטין ארצה יותר מפעם בשנה, אם זה מה שביהמ"ש יחליט, וחרף הקשיים הכרוכים בכך, ומנגד – האב אמר כי יתקשה להגיע ל***** מבלי לנמק אמירתו אלא במילים של: "זה יהיה יותר מורכב", "יותר בעיות בדרך".

      

218. כן בהקשר זה הפנתה האפוטרופסא לתשובותיו של העו"ס בעניין שימור הקשר באמצעות ה"זום" ולקשיים הכרוכים בכך בהתחשב בגילו של הקטין, ובהיבט על ניסיון מוכח כאשר האב נסע לחו"ל למשך חודש, אך הזכירה גם כי העו"ס ציין שעניין זה יכול להשתנות עם הגיל, שהרי ***** צעיר מאוד כיום.

      

219. האפוטרופסא התייחסה לשאלת המסוגלות ההורית של האב ולהיעדר היכולת שלו לכבד כללים ונורמות, מה שמעיד על כך שיתקשה לחנך את הקטין לכבד מורים, מערכות, כללים וכו'.

      

220. נזק לאם אם תאלץ להישאר בישראל וההשפעה על הקטין – האפוטרופסא הזכירה את מסקנות המומחית, לפיהן אילו תישאר האם בארץ עלול להיגרם לה נזק שישפיע על הקטין וציינה שהמומחית העידה, כי אילו תישאר האם בארץ היא תשקע בדיכאון או בחרדה מציפה, כפי שצוין בעמ' 8 לחווה"ד הראשונה.

      

221. טובתו של הקטין – בסיכומו של דבר סבורה האפוטרופסא לדין כי טובתו של הקטין היא בהגירה עם אמו ל*****.

      

     עמדת המומחית מטעם בית משפט

      

222. לעיל פורטו בהרחבה מסקנות המומחית בשתי חוות הדעת שהגישה לבית המשפט, בהן סברה כי טובתו של הקטין הינה בקבלת תביעת ההגירה של אמו והעתקת מקום מגוריו עמה ל*****.

      

223. המומחית נחקרה בדיון ההוכחות מיום 6.1.25 ושבה על עמדתה.

      

224. תחילה נשאלה המומחית האם תשנה את דעתה בעקבות עדכון שהגיש העו"ס ביום 2.1.25 (4 ימים לפני דיון ההוכחות) בו דווח על הקשר החיובי שבין האב לקטין, זאת ביחס לפרק הזמן שחלף מאז הוגשה חוות דעתה אל מול מועד הגשת העדכון של העו"ס. המומחית עיינה והשיבה כי אינה משנה את חוות דעתה (עמ' 7, שו' 23-36).

      

225. כן התייחסה המומחית לכך שבדיקתו של האב היתה חסרה לנוכח חוסר שיתוף הפעולה מצידו, ולכן לא ניתן היה לבחון את מסוגלותו ההורית או לערוך בדיקה מעמיקה (ר' עמ' 9).

      

226. על משקלן של חוות דעת מומחים מטעם בימ"ש נכתב רבות: "אכן בית המשפט הוא הפוסק הקובע, והיעזרות בחוות דעת מומחה אין פירושה כי בית המשפט התפרק מסמכותו וחובתו להכריע בסוגיה שעל הפרק. יחד עם זאת, כאשר מדובר בחוות דעת מומחה בשאלות הנוגעות לטובת הילד, הכלל הוא כי יאמץ ביהמ"ש את המלצת המומחים שאותם מינה, אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה [בע"מ 4259/06 פלונית נ' היועמ"ש (13.7.06)].

      

227. וכן ר' לבחינת טובת הקטין נעזרים בתי המשפט במומחים. רק במקרים חריגים יסטה בית המשפט מהמלצות המומחים (עמ"ש 42469-09-20 פלוני נ' פלונית (16.12.2020).

      

228. כדי לבחון טובתו של קטין, נעזר בית המשפט בחוות דעת של מומחים. בבג"ץ 5227/97 מיכל דויד נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים, נה(1) 453 (1998) נקבע בעמ' 463 כי:

     "על דרך הכלל – וברובא-דרובא של המקרים – לא יקבע בית-משפט טובת הילד מהי עד אשר יונחו לפניו חוות-דעתם של מומחים – מומחים לבריאות הגוף ובעיקר מומחים לבריאות הנפש, קרי רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, בשאלה מה היא טובת הילד ומה היא רעתו, מה ייטיב לילד ומה ירע לו. טובתו של ילד אינה מושג תאורטי. לעניינה נדרש בית-המשפט לקביעת ממצאים-שבעובדה. ממצאים אלה בית-משפט לא יוכל לקובעם – על דרך הכלל – אלא אם יובאו לפניו ראיות, וראיות לענייננו פירושן הינו – בעיקרם של דברים – חוות-דעת של מומחים", זאת ועוד.

      

229. לעניין זה אפנה גם לסיכומי האפוטרופסא לדין.

      

230. עיינתי בחוו"ד המומחית, שמעתי עדותה וקראתי את חקירתה במעמד דיון ההוכחות ולא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק סטייה מחוו"ד של המומחית. המומחית השיבה בחקירתה תשובות מניחות דעת, נימקה תשובותיה והסבירה את מסקנותיה.

      

231. אמנם חלק ארוך מאוד בחקירתה של המומחית הוקדש לניסיון לקעקע את מסקנותיה ולהצגת חוות דעתה כמגמתית, כאילו מראש הגיעה המומחית עם דעה שלילית על האב, ורצון לסייע לאם להגר, בין היתר, בשל הרקע הפלילי של אלימות במשפחה, ר' עמ' 35-38 לפרוטוקול. ואולם, לא מצאתי כי חווה"ד אינה עניינית וכי יש לסטות ממנה.

232. ראשית כאמור, האב סרב לשת"פ עם המומחית, לא הגיע לפגישה הראשונה, בפגישה השנייה לא השיב באופן מלא ולא ביצע את כל האבחונים/בדיקות. מהמעט שכן סיפק האב, עלה רושם של עוינות ותוקפנות, וזאת לפי מס' אינדיקציות וכלפיי גורמים שונים.

      

233. אמנם אכן האב עמד בקיום המפגשים עם הקטין במרכז קשר, ועל כך נשאלה המומחית בחקירתה, כיצד יתכן כי שם מכבד כללים ובמקום אחר מפרם, אך לא זו בלבד שהיא סיפקה תשובה לכך, וניכר כי כאשר מדובר אינטרס של האב/צורך שלו יש לו יכולת לכבד כללים (ר' עמ' 36 לפרו'), אלא אף זו שבצוק העתים, הפר באופן חמור את כללי מרכז הקשר, והלכה למעשה הזיק גם לו וקטין, שכן חיבל בקשר שלו עם אביו והביא להפסקת המפגשים עמו.

      

     טובתו של הקטין כמושפעת מטובתה של אמו בהגירה

      

234. בחוו"ד ובחקירתה התייחסה המומחית לסוגיית חשיבות התמיכה המשפחתית לה זקוקה האם מצד בני משפחתה שב***** ולהשפעה של צורך זה על מסקנותיה.

      

235. כאשר נשאלה המומחית ע"י ב"כ האב אם לא היה מדובר בתובענה להגירת קטין, האם עדיין היתה מתייחסת להיעדר תמיכה משפחתית לאם בארץ והשיבה (עמ' 32, שו' 17-21):

      

     " הגב’ ללי גרשנזון: מדובר באישה שעברה אירוע מאד קשה שנותן את אותותיו מבחינה רגשית גם היום אצלה, מדובר בהורה שהוא הורה, נקרא לזה בצורה מאד עדינה לא פשוט, בן אדם מאד מורכב, ובאישה שמידי פעם מרגישה עדיין מאוימת על ידו, ועל כן התמונה הכוללת היא לא פשוטה תמיכה או לא תמיכה אלא הרבה יותר מורכבת כפי שבא לידי ביטוי בכתיבת חוות הדעת

     עו"ד הר - אבן: את חוש... את חושבת שכדי לגדל ילד אחד וברוך השם ילד מוצלח ושמח ובריא כמו הילד נשוא הדיון כאן, חייבים תמיכה של משפחה מורחבת או שאפשר לעשות עבודה טובה גם בלי זה? ואני אוסיף שאני מתרשמת, וגם את כתבת ש***** עושה עבודה נהדרת.

     הגב’ ללי גרשנזון: אני חושבת שכדי להשלים את תהליך השיקום שלה המשפחה יכולה מאד, מאד להיות גורם חיובי משמעותי, גורם תמיכה. יש מחקרים רבים על מקום של (לא ברור) "ספורט", העזרה החברתית, שבן אדם שעבר מצבים קשים עובר, לא רק עניין של לגדל ילד, גם סביב טיפול בחולה סרטן, סביב זקנה, סביב פוסט טראומה, כל מה שקשור לתמיכה הוא גורם מאד, מאד משמעותי כדי לעבור מצבים רגשיים קשים."

      

236. אח"כ נשאלה המומחית על סימני הדיכאון שנצפו אצל האם באבחון: "... עולה באבחון כי קיימים רגעים של תחושת בדידות עמוקה המלווים במצב רוח ירוד, עד כדי סימני דיכאון קל. עושה רושם כי ממצאים אלה הינם תולדה של המשבר המשפחתי העמוק וחוויות קשות בתוך הקשר הזוגי, בעיקר סביב האלימות שחוותה, הן פיזית והן מילולית, אשר הובילו לתחושה של היעדר תמיכה מספקת וקרקע יציבה...".

      

237. המומחית השיבה בחקירתה: "אני לא חושבת שמוצה, היא נמצאת בסכנה רגשית לפתח דיכאון קליני, בסימפטומים גדולים של מצוקה של פוסט טראומה."

      

238. ב"כ האב שאלה את המומחית האם ניתן לטפל בדיכאון קליני ובפוסט טראומה גם בישראל והמומחית השיבה:

      

     "הגב’ ללי גרשנזון: זה לא מה שכתבתי. זה לא מה שכתבתי. כתבתי שהיא זקוקה לתמיכה רחבה של הוריה וגם אחותה, כדי שהיא תוכל גם להתפנות למשימות של הטיפול בעצמה, היא צריכה גם מקום קבוע ובטוח שכרגע לא מצליחה למצוא אותו פה, לפעמים היא מרגישה מאוימת, לפעמים יש איומים בפועל, של הבעל למשל לקבל פרחים במקום העבודה, היא חוותה את זה כאיום כרמיזה לאיום, אני לא כתבתי שזה איום אבל ככה היא חוותה את זה.

      

     עו"ד הר - אבן : "... המלצה שלך לאשר את ההגירה מסתמכת בין היתר על מצבה הנפשי הרגשי של ע*****, עד פה הבנתי נכון?

     פסיכולוגית קלינית מומחית הגב’ ללי גרשנזון : כי אני חושבת...

     עורכת דין אינגריד הר - אבן : לא, הבנתי נכון? כן?

     ...

     הגב’ ללי גרשנזון : אני חושבת שתובעת, לטובתו הוא צריך אימא חזקה, אימא בריאה וצריך מעטפת משפחתית שתסייע.

     עורכת דין אינגריד הר - אבן : אוקי.

     פסיכולוגית קלינית מומחית הגב’ ללי גרשנזון : אני גם בטוחה שהיא צריכה להיות רגועה ובטוחה כדי שכל היכולות שלה יוכלו למצות את עצמם, ותוכל לנצל את היכולות הגבוהות שיש לה, אני חושבת שהמצב בארץ יותר קשה בין היתר כי אין את התמיכה ויש את המצב של המתח והאיומים." (ר' לעניין זה עמ' 42-43 לפרו').

      

239. בחוות דעתה ציינה המומחית בעניין האם, כי: "השארות בארץ לטווח הארוך, עלולה לפגוע בסיכוי שלה להשלים את תהליך השיקום הנפשי ואף קיימת סכנה שתפתח דיכאון קליני, מה שיפגע באופן ישיר ב***** והתפתחותו הרגשית התקינה" (עמ' 12, למעלה).

      

240. המומחית סברה כי את התמיכה הראויה תקבל התובעת ב***** ולא בארץ, והשיבה בחקירתה בעניין (עמ' 446 לפרו').

      

241. בתביעות הגירה יש לבחון את ההשפעה שבהגירה או דחיית ההגירה על ההורה המשמורן – יש לקחת בחשבון שהימצאות האם המשמורנית במקום החדש בו היא מרוצה ומאושרת, משפיעה על רווחת הקטין עמ"ש 34322-08-19 מיום 26.11.19 (פורסם בנבו).

      

242. אין חולק בין הצדדים כי חלום חייה של התובעת היה לעלות לישראל, להקים פה משפחה ולבנות חיים בארץ. אמנם הנתבע ביקש לקעקע את סיכויי התביעה באמצעות טענה זו, שכאמור אינה שנויה במחלוקת, קרי אם היתה כוונה של התובעת להשתקע בישראל ולהקים פה משפחה, כך שתביעת ההגירה סותרת ומנוגדת לכוונת הצדדים. ברם, במקרה דנן, המציאות הוכיחה, ודובר על כך גם בחווה"ד המומחית ובחקירתה, כי זהו "החלום ושברו". שאיפתה של התובעת להקים משפחה ולחיות בישראל, התנפצה לנוכח הקשיים הזוגיים שחוותה ופירוק התא המשפחתי.

      

243. נוסף לכך יוזכר כי לאורך ההליך נקט האב התנהגות מטרידה כלפי האם, למשל כאשר הגיע לביתה ודפק בדלת, בניגוד לרצונה ועל אף חששה הגדול מפניו, שלח פרחים למקום עבודתה, שלח הודעות משמיצות לה ולב"כ, והיא נאלצה לפנות למשטרה מס' פעמים בעניין.

      

244. התובעת שחוותה אלימות מהנתבע, אינה חשה מוגנת כשהוא בסביבתה. התנהגות הנתבע לאורך הדרך מעלה אצל התובעת חשש והיא בדאגה, אף חרדה, מתמידה מפניו.

      

245. יש לאפשר לאם חיים שקטים בסביבה מוגנת, מבלי דאגה מתמידה מפניו של הנתבע, אשר הוכיח לאורך הדרך כי לא שינה מהתנהגותו. אמנם בהיות הצדדים הוריו של הקטין, מחויבים שניהם לשימור הקשר ההדוק של בנם עם ההורה האחר וזהו ערך עליון. עם זאת, אין לערך זה, של קשר הורה וילד, משקל כבד מערך אחר של הענקת חיים טובים להורה שנקבע כאחראי על קטין (המשמורן). וכאשר ישנה התנגשות בין הערכים, ונמצא כי טובתו של קטין עולה בקנה אחד עם רצונו של ההורה האחראי עליו, להעתיק מקום מגוריו, גם במחיר של צמצום קשר של הקטין עם ההורה האחר, הרי שערך זה שמעניק להורה האחראי חיים איכותיים, המשפיעים על הקטין באופן ישיר - גובר.

     ניתוק בין האב לקטין

      

246. בנוסף לכך, נשאלה המומחית כיצד ניתוק בין האב לקטין ישפיע על הילד והסבירה כי בשל גילו הצעיר של הקטין, לא ניתן לאמוד את ההשפעה שתהא עליו (עמ' 49-50 לפרו'). תשובה זו של המומחית מתיישבת עם פסיקה שונה בתביעות הגירה שקבעה כי ההכרעה בתיקים אלו קשה, בין היתר משום שלא ניתן לצפות את העתיד, ובכלל זה לא ניתן לדעת מראש כיצד יושפע הקטין מהניתוק מאביו.

      

      

247. בעניין חוות דעת המומחית, לנוכח המקובץ לעיל, נחה דעתי כי יש לקבלה.

      

248. בנוסף לכך, יש להידרש לשלוש החלופות שעל המומחית היה לשקול בתביעת הגירה כפי שקבעה הפסיקה, ולאחרונה בעמ"ש (מחוזי ירושלים) 16206-04-24 פלונית נ' פלוני (נבו 29.12.2024), ולהבהיר מהי החלופה העדיפה בראיה כוללת של הנתונים והשיקולים הרלוונטיים להכרעה בתביעת הגירה לחו"ל של הורה עם ילדו הקטין, תוך התחקות אחר החלופה שפגיעתה בטובת הקטין היא במידה המועטה ביותר בהשוואה ליתר החלופות:

      

     א- האם טובת הקטין להיות באחריות אמו ולהגר עמה ל***** ב- האם טובתו להיות באחריותה אך להישאר בישראל ג- האם מבחינת טובתו של הקטין, יש היתכנות של מצב בו האם תעזוב את הארץ והקטין יישאר עם אביו.

      

249. יוזכר, כי במסגרת החלטה למינוי המומחית נדרשה היא, בין היתר, לבחון חלופות אלו:

      

     "... בחינת טובת הקטין בכל אחת מהחלופות –

     הותרת הקטין בישראל עם שני הוריו;

     הגירת האם עם הקטין;

     יכולת האב לשמש הורה משמורן במידה ויוחלט שלא להיעתר לבקשה והאם תהגר ללא הקטין;..."

      

250. מבחינת ההמלצה להתיר הגירת האם עם הקטין לחו"ל אפנה למסקנות המומחית כאמור לעיל.

      

251. מבחינת האפשרות של הישארות האם בארץ, התייחסה המומחית ב"רחל בתך הקטנה" לאפשרות זו, וציינה כי קיים חשש כי הישארותה בארץ תוביל לדיכאון קליני (שיפגע בקטין).

      

252. מבחינת יכולת האב לשמש הורה משמורן במידה שיוחלט שלא להיעתר לבקשה והאם תהגר ללא הקטין – אפשרות שזכתה לכינוי "דוקטרינת המעשה העשוי" (אילו היתה האם עוברת ל***** מי היה מגדל את הילד? יש ליתן את הדעת לכך שלא ניתן למנוע מן האם עצמה להגר, ולכן בהנחה שהיא נוסעת, האם ישנו סיכוי שהאב יכול לגדלו?). המומחית ציינה כי לא מצאה שהאב דמות הורית מספיק יציבה עליה ניתן לסמוך בכל הקשור לטפול הישיר בקטין, ואילו היתה חוזרת האם ל***** בגפה והאב היה צריך לטפל טיפול יומיומי ועקבי בקטין, כהורה מרכזי. המומחית ציינה כי לפי מסמכים שהוצגו לה, לאב אין תובנה בדבר חומרת התנהגותו האלימה והצורך לטפל טיפול ממושך בהתנהגות האלימה שלו ע"מ לשנות דרכי חיים (ופרטה שם איך).

      

253. המומחית הוסיפה וציינה כי קיים קושי להעריך שמצבו של האב ישתנה בעתיד הנראה לעין, כך שהוא יהא מחויב יותר כלפי בנו ויהיה הורה אקטיבי שיכול לחנך לערכים וכבוד למוסדות המדינה, "הורה שניתן לסמוך עליו בעיניים עצומות", כלשונה. לדאבון הלב, מסקנות המומחית קיבלו משנה תוקף כאשר אך לאחרונה, האב התפרע במרכז הקשר, יצר תחושת איום כלפי העו"ס כשצילם אותה ואיים להפיץ הסרטון, הפר את הכללים, שיקר ואמר כי הוא רשאי לצאת עם הקטין מן המרכז.

      

254. עפ"י מסקנות המומחית, בבחינת 3 החלופות הרלוונטיות – טובתו של הקטין באה לידי ביטוי בהגירתו עם אמו ל*****.

      

255. אמנם כאמור אין בפני בימ"ש חוו"ד חד-משמעית שיכולה "לנבא" כיצד הגירת הקטין לחו"ל תשפיע עליו בקשר לניתוקו מאביו. ניתן לשער כי הקטין שקשור לאביו, רגיל לראות אותו מידי שבוע, מכיר אותו כאביו, אוהב אותו ונהנה מחברתו, ירגיש בחסרונו.

      

256. עם זאת ועל אף זאת, גורמי המקצוע לא סברו כי טובתו של הקטין מצדיקה דחיית התביעה. העו"ס לסדרי דין הסביר בדיון כי חרף הקשר הקבוע, בהסתכל על המקרה הקונקרטי, יש לאפשר לאם להגר עם הקטין.

      

257. לאמור יש להוסיף את חזקת הגיל הרך (חוק האפוטרופסות). בסעיף 25 נקבע כי בהיעדר הסכמה בין ההורים "רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שהילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבה מיוחדת להורות אחרת" - סעיף זה זכה לכינוי "חזקת הגיל הרך".

      

258. בעניין בע"מ 1858/14 פלוני נ' פלונית (03.04.2014) חזר והדגיש בית המשפט העליון כי "חזקת הגיל הרך", הקבועה בסיפא לסעיף 25 לחוק הכשרות, ניצבת בעינה, בהדגישו שיש להעניקן לאם כל אימת שלא נמצאו אותן ראיות כבדות משקל הדרושות לצורך סתירת חזקת הגיל הרך, וכדברי כבוד השופט רובינשטיין: "ואולם, אנו אין לנו אלא החוק כמות שהוא, ולפיו חלה בענייננו, בקטין שטרם מלאו לו שש, חזקת הגיל הרך. לסתירת חזקה זו מסיבות מיוחדות, על פי סיפת סעיף 25 לחוק, יש צורך בראיות כבדות משקל, מטבע הדברים. כאלה אינן מתקיימות דיין בענייננו."

     מבחני עזר נוספים המסייעים להכרעה השיפוטית

259. בתמ"ש (משפחה נצרת) 4126-01-12 ש.ב נ) S. B 'נבו 29.1.2013) צוין כי נקודת המוצא הידועה לכל אנשי המקצוע העוסקים בתחום היא "שניתוקו של ילד מסביבתו הטבעית, מחבריו, ממחנכיו ומדפוסי החיים להם הורגל, אינו לטובתו" (ראה ע"א 86/82 חלו נ' חלו, פ"ד לז(4) 525, בעמ' 531). לפיכך, כשחל פירוד בין הוריו, ונגזר על הקטין להימצא במשמורתו של אחד מהם, ככלל ראוי להורות שהקטין יוחזק במשמורת במקום המהווה את מרכז חייו שלו ומרכז חייו של ההורה המשמורן והכוונה היא למדינה בה נולד גדל והתחנך (ע"א 562/81 קוטיינה נ' עלמי פ"ד לו(1) 375, בעמ' 381 ע"א 2784/95 א' ט' נ' ג' ט',(1995, פורסם במאגרים [פורסם בנבו]).

      

260. בהתאם לכך, כשם שיש לבחון את השפעת ההגירה על ההורה המשמורן, יש לבחון את השפעתה על הקטין. עמ"ש (מחוזי ירושלים) 35652-07-12 א' ב' ח' נ' מ' ב' ח' (נבו 9.12.2012) (פורסם בנבו). בתוך כך למשל, יש להביא בחשבון את גיל הקטין - תמ"ש (משפחה חיפה) 29348-05-16 מ.נ (קטינה) נ' ש.מ (נבו 15.8.2016), וכן את יכולתו לעשות את המעבר, תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 45034-02-16 ס.ש נ' א.ש (נבו 7.8.2016). בנידוננו מדובר בפעוט-ילד שגילו 3.5 שנים. גילו הצעיר של ***** יאפשר לו קליטה במדינת היעד ויקל עליו.

      

261. כמו כן, בענייננו יש להידרש גם לסוגיית הדת ושמירה על צביון חיים יהודי, דתי של הקטין. יוזכר כי הוריה של התובעת התגיירו בטרם היא נולדה, והנתבע עבר תהליך גיור בעצמו, ושני הצדדים מקיימים אורח חיים יהודי, דתי. לנתבע חשש שמא הקטין יורחק/יתרחק מן הדת היהודית ככל שיהגר ל*****, ולטעמו זהו שיקול נוסף המצדיק דחיית התובענה.

      

262. אכן עקרונית ניתן להבין את חששו של האב, אשר חשוב לו שבנו ישמור על זהותו היהודית, ועל אורח חיים דתי. האם מבקשת כי הקטין יהגר לארץ שאינה יהודית ולסביבה בה יגדל אין זיקה ליהדות שהרי ***** היא מדינה נוצרית.

      

263. יתרה מזו, לטובת תחושת היציבות של הקטין ומניעת טלטלות ושינויים רבים בחייו, יש להקפיד לשמור על קיום אורח חיים דומה לזה שקיים עד כה, כך שיש לבחון הדברים גם בראי שמירת זכויותיו של האב וגם בראי טובתו של הקטין.

      

264. בעניין זה תשובותיה של האם הניחו את דעתו של ביהמ"ש. ראשית, בחוו"ד המומחית צוין כי האם מעוניינת שהקטין ילמד בגן יהודי ובהמשך בבי"ס יהודי, וישתתף בפעילויות של הקהילה היהודית ב*****.

      

265. בחקירתה של המומחית, כאשר נשאלה ע"י ב"כ האב השיבה כדלקמן: "והאם זה נכון ש***** התכוונה לגדל את הילד כיהודי דתי שומר מצוות?

      

     הגב’ ללי גרשנזון : למיטב ידיעתי כן."

      

266. האם בחקירתה הסבירה כי הקטין לומד היום במסגרת דתית, לא חרדית, כי ב***** יש קהילה יהודית המונה כ-500 איש, וחבריה דתיים, וכי היא תרשום אותו למסגרת יהודית, כי הוריה, אמנם אינם דתיים כיום, אך מכבדים את אורח חיה ושומרים שבת וכשרות בנוכחותה ובנוכחות הילד (ר' עמו' 31-34 לפרוט' הוכחות מיום 7.1.25).

      

267. לטעמי ניתן להסתפק בדברים הללו, וברושם שיצרה התובעת בעיני ביהמ"ש. לאורך השנים גילתה התובעת יציבות ועקביות כאשר נשארה לעבוד שנים באותו מקום, גם כאשר שהתה עם הקטין במקלט, זה הרושם שיצרה גם אצל המומחית. התובעת מקיימת אורח חיים יהודי, דתי בישראל גם לאחר שנפרדה מהנתבע, וכך גדל הילד. ומכל מקום, גם אם במרחק רב אכן יהא קושי לבחון אם אכן התובעת מקפידה על אורח חיים יהודי דתי לילד, שיקול זה לבדו אינו יכול להביא לדחיית תביעת ההגירה, שכן השיקולים הרבים הנוספים, כבדי המשקל, הטו את הכף לטובת קבלת התובענה.

      

268. לכך יש להוסיף כי לקטין משפחה מצומצמת עד מאוד בישראל (דודתה מצד אביה מתגוררת ביישוב ***** בו מתגוררת התובעת), מרבית בני משפחתה של האם נמצאת ב***** ושל האב ב*****. הדעת נותנת כי ניתוק של הקטין מישראל לא עשוי לטלטלו באופן דרמטי, שכן הוא יגיע לארץ דוברת שפת אמו, אל חיק משפחתו המורחבת, אותה הוא מכיר מביקורים קודמים, אמו תהא ההורה האחראי עליו כפי שהיא ההורה אחראי עליו בישראל.

      

269. כן יש לבחון נכונות ויכולת הורית להבטיח סיפוק צרכיו הפיסיים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים של הקטין. עפ"י דיווחי גורמי המקצוע והאפוטרופא לדין, חרף הקשיים המלווים את חייה, האם מצליחה להעניק לקטין את מלוא צרכיו ולשמש הורה מיטיב ביותר עבורו. לא נוצר רושם כי האם לא תצליח לספק לקטין את צרכיו ב*****, נהפוך הוא, מסתבר כי דווקא שם, יהא לה קל יותר לשמור על אורח חיים תקין שיאפשר לה להעניק לקטין את צרכיו, כאשר החשש לדיכאון קליני שם, פוחת באופן משמעותי (לפי הסבר המומחית).

      

270. הבטחת הקשר בין הקטין לבין הורה שאינו המשמורן – עמ"ש 35652-07-12 מיום 09.12.12; תמ"ש 10428-03-10 מיום 25.05.13 (פורסם בנבו) - חשיבות הקשר בין הקטין לשני ההורים הינה פרמטר קריטי בשאלת ההכרעה בטובת קטין. ככל שנראה כי ההורה המבקש להגר מודע לחשיבות שימור הקשר עם ההורה הנותר בארץ, ייטה בית המשפט לקבל את תביעת ההגירה. בנידוננו עלה מהמסמכים שהוגשו לתיק כי יש ברצונה ובכוחה של האם לשמר את הקשר בין האב לקטין. מעבר לתכנית הסדורה שהציעה האם, נכונותה לשימור הקשר הובעה במס' הזדמנויות. כמו כן, כאשר שהה האב בחו"ל כחודש ימים, שמרה האם את הקשר שלו עם הקטין באמצעות שיחות וידאו, על אף הקשיים בשל גילו הרך של הילד.

      

271. אשר על כן ולנוכח כל הדברים הללו, לאחר בחינתם של שיקולים וקריטריונים רבים – מצאתי דינה של תביעת האם לאחריות הורית על הקטין ולהגירה עמו ל***** - להתקבל.

      

     לסיכום:

      

272. האחריות ההורית על הקטין תהא בידי האם.

      

273. הנני נעתרת לתביעתה של האם להגר עם הקטין ל*****.

      

274. הנני מאשרת את התכנית שהציעה האם והובאה בפני המומחית, לשימור הקשר בין האב לקטין, ובשים לב לשינויים להלן:

      

275.  האם תביא את הקטין לישראל אחת לשנה, בחודש יולי או בחודש אוגוסט, ותשהה עמו כאן למשך חודש ימים. בתקופה זו ייפגש האב עם הקטין פעמיים בשבוע, בנוכחות צד ג' המוסכם על הצדדים, למשך שלוש שעות כל פעם. העלויות יחולו על האם.

      

276. האם תודיע לאב חודשיים מראש, טרם הגעתה ארצה, והאב יאשר קבלת המידע בתוך 5 ימים. ככל שהאם לא תקבל מענה מהאב, תגיש בקשה לבית המשפט.

      

277. האב יהא רשאי להגיע ל***** ולהיפגש עם הקטין שם, כך שאם יגיע לשם לצורך ביקורים של הקטין פעמיים בשנה, ייפגש עם הקטין בכל ביקור פעמיים בשבוע, למשך שלוש שעות כל פעם, בליווי צד ג' המוסכם על הצדדים. מימון ביקור אחד בשנה של האב ב*****, יחול על האם, לתקופה של שבועיים. אם יהיו ביקורים נוספים של האב ב*****, יחולו העליות עליו.

      

278. האב יודיע לאם חודשיים מראש, טרם הגעתו ל*****, והאם תאשר קבלת המידע בתוך 5 ימים. ככל שהאב לא יקבל מענה מהאם, יגיש בקשה לבית המשפט.

      

279. כאשר יגיע הקטין לגיל 9 שנים ימשך כל מפגש של האב עם הקטין 3 שעות (ולא שעתיים).

      

280. בהגיע הקטין לגיל 9 שנים יבואו הצדדים בדברים ביניהם בדבר הרחבת זמני המפגשים של האב והקטין בביקורים. באין הסכמות יפנו לגרום טיפולי או לבית המשפט.

      

281. האב יקיים קשר וידאו עם הקטין אחת לשבוע, ביום ובשעה שיוסכמו על הצדדים.

      

282. הקטין ישולב במסגרות חינוך יהודיות, והאם תמסור לאב פרטים בעניין.

      

283. ע"מ להבטיח הבאת הקטין ארצה, בתוך 45 ימים תפקיד התובעת בקופת בימ"ש סכום של 250,000 ₪ (שישמרו בקופה עד הגיע הקטין לגיל 18 ואז יושב הסכום לאם). לאחר הפקדת העירבון יבוטל עיכוב יציאת הקטין והאם תוכל להגר עמו ל***** (כלומר בתוך כ-50 ימים).

      

284. ככלל בתיקים כגון דא נהוג להוציא צו מראה (Mirrir Order) שהוראותיו יהיו זהות להוראות האופרטיביות של פסד הדין כאן, במטרה לאפשר אכיפתו במדינת ההגירה. עם זאת, מאחר שהצדדים הסכימו כי לצרכי אכיפת פסק הדין מוסמך בית משפט זה, איני מורה על הוצאת צו מראה.

      

285. עד לעזיבת הקטין את הארץ, יתקיימו מפגשי פרידה של האב והקטין במרכז קשר (לפחות 3 במספר), והעו"ס מתבקשים לסייע בעניין.

      

286. בכך באו תיק זה והתיק הקשור בעניינו של הקטין, לסיומם.

      

287. לאור זכותו הלגיטימית של האב להתנגד להרחקת הקטין, ואין מדובר בהתגוננות סרק, איני עושה צו להוצאות.

      

288. פסק דין זה הותר בפרסום.

      

      

     ניתן היום, כ"ז סיוון תשפ"ה, 23 יוני 2025, בהעדר הצדדים.