י' ואח' נ' ב' ואח'

תביעה שהגישו בני זוג כנגד אחיו של התובע ורשות מקרקעי ישראל, במסגרתה עתרו לחייב הנתבע 1 לאכוף ולקיים הסכם שכרת התובע עצמו עם הוריו המנוחים, ה"ה ר' וס' ז"ל ביום 21.01.01 בקשר עם משק XX במושב XXX(להלן: "המנוח", "המנוחה","ההסכם" ו"המשק", לפי העניין).

התביעה היא גלגול נוסף וחדש של מחלוקות בקשר עם המשק, שהתגלעו לפני למעלה מעשרים שנים, ונוהלו בהליכים משפטיים בין התובעים ובין המנוחים תחילה. לאחר פטירת המנוחים, הוגשה התובענה שלפני, כנגד נתבע 1.

בתמצית, ליבת המחלוקת עתה היא רצונם של התובעים לאכוף את קיום ההסכם על נתבע 1 ולחייבו לשאת בעלויות פיצול בית המגורים שבו הם מתגוררים, משטח המשק.

ההליך הועבר לטיפולי במהלך חודש מרס 2022.

רקע כללי ודיוני

1. הזכויות במשק הן זכויות בר רשות, ומנוהלות בהתאם להסכם משבצת משולש. אין כפי הנראה מחלוקת כי הסכם המשבצת האחרון שעודנו בתוקף לענייננו הוא הסכם מיום 12.1.03 (ראו למשל נספח 7 לכתב ההגנה מטעם נתבע 1 כמו גם עמדת נתבעת 2 מיום 10.12.20 ; להלן: "הסכם המשבצת").

    

2. אין כפי הנראה מחלוקת כי במהלך שנות ה- 90 של המאה הקודמת הסכימו המנוחים שהתובעים יבנו בית מגורים בשטח המשק, מבלי שתהא בכך הסכמה שהתובע יוכר כבן ממשיך, והסכמות אלה אף עוגנו בהסכם בכתב בין המנוחים ובין התובעים (ראו למשל נספח 1 לכתב ההגנה).

    

   ואמנם בית המגורים של התובעים נבנה בשטח המשק (להלן: "הבית").

    

3. בשנת 2000 הגישו התובעים תובענה כנגד המנוחים לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד (תמ"ש ----- ; להלן: "התביעה הראשונה" ; כפי הנראה, כעולה מתיק מוצגי התובע, הוגשה גם תובענה נוספת, תמ"ש -----). אגב ניהול התביעה הראשונה כרתו התובעים והמנוחים את ההסכם באמצעות עו"ד ח', אליו פנה תובע 1. לאור כריתת ההסכם, הסתיים ניהול התביעה הראשונה. לצד זאת יצוין, כי תובע 1 פנה לבית המשפט לבדו ביום 24.1.01 על מנת לבקש לאשר את ההסכם. בדיון שבו נכח התובע לבדו, הבהיר בית המשפט לענייני משפחה באשדוד כי ממילא אין צורך באישור בית המשפט והתובענות נמחקו (נספח 2 למוצגי התובע).