פס"ד בתביעה לפסיקת מזונות לשלושה ילדים

לפני תביעה לפסיקת מזונות לשלושה ילדים בני 21, 17, 8 ילידי (X.X.2005, X.X.2009 ו- X.X.2018) כיום 2 מהם קטינים ובת חיילת. התביעה הוגשה על ידי התובעת (להלן: "האם" או "האישה") נגד הנתבע (להלן: "האב" או "האיש").

הצדדים נישאו כדמו"י ביום 24.10.2000, מנישואים אלה נולדו הילדים נשוא התביעה. נישואי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו.

בין הצדדים התנהל הליך יישוב סכסוך (י"ס 9214-10-23) שנפתח ביום 8.10.23 ונסגר ביום 13.5.24 בחלוף תקופת עיכוב ההליכים.

בין הצדדים התנהלו הליכים נוספים, תביעה לאחריות הורית (תלה"מ 15789-07-24) מיום 4.7.24 שבה ניתן פסק דין ביום 8.12.2025, ותביעה רכושית (תלה"מ 12781-07-24) בה ניתן פסק דין ביום 23.12.2025.

השתלשלות ההליכים

ביום 4.7.24 הגישה התובעת את תביעתה.

ביום 28.11.24 ניתנה החלטה בעניין מזונות זמניים, במסגרתה חויב האב בתשלום סך של 1,600 ₪ עבור שני הקטינים (800 ₪ לכל קטין) החל מיום הגשת התביעה, בנוסף למחציות הוצאות חינוך ובריאות. עבור הבת החיילת לא נקבעו מזונות זמניים מאחר והייתה זכאית למענק מפונים.

עת ניתנה החלטה זו האם עבדה בבית החולים ב*** והשתכרה סך ממוצע של 9,144 ₪ נטו, קיבלה מענקי פינוי בסך של 6,500 ₪ ושכר דירה מדירת הצדדים ב*** בסך של 3,100 ₪, כך שהכנסתה עמדה על סך של 18,500 ₪ והיא לא נשאה בהוצאות מדור, שכן גרה בדירה בבעלות אמה.

האב עבד בחברת "***", השתכר בממוצע 19,000 ₪ נטו בחודש, הכנסה כעצמאי בסך של כ – 4,000 ₪ לחודש, מענק מפונים בסך של 6,500 ₪ לחודש והכנסה מדמי שכירות דירת הצדדים ב*** בסך של 2,900 ₪ לחודש. הכנסותיו עמדו על סך של 32,400 ₪ והוא לא נשא בדמי מדור שכן התגורר בדירת הצדדים ב***.

חלוקת זמני השהות הייתה שווה בין שני ההורים, הקטינים היו זכאים למענק פינוי בסך של 6,000 ₪ לחודש והבת החיילת למענק פינוי בסך של 6,200 ₪ לחודש.

ביום 4.4.25 הגישה האם בקשה להגדלת מזונות מאחר והופסק תשלום מענקי הפינוי שהיו לטענתה חלק משמעותי ביותר מהכנסותיה, בבקשה זו ניתנה החלטה ביום 25.5.25 כדלקמן:

"יחס ההכנסות בין הצדדים הוא 63% למשיב ו- 37% למבקשת.

עת ניתנה ההחלטה בעניין מזונות זמניים גם אז עמד יחס הכנסות הצדדים על 63% למשיב ו – 37% למבקשת.

בנסיבות אלו לא חל שינוי נסיבות המצדיק את הגדלת המזונות.

האב ישלם עבור החיילת סך של 250 ₪ לחודש החל מיום הגשת הבקשה ועד לסיום שירות החובה בצה"ל. הסכום ישלום לידי המבקשת ב – 10 לכל חודש."

עת ניתנה החלטה זו היו הנתונים כדלקמן:

המבקשת

31.הכנסות המבקשת השוטפות כיום הן כ-12,940 ₪. משכורת בסך ממוצע של 9,100 ₪, דמי שכירות עבור הבית ב*** בסך של 3,100 ש"ח , קצבת מל"ל כ – 380 ₪ והכנסה בגין המערכת הסולארית בסך של כ- 360 ₪ לחודש.

32.המבקשת מתגוררת בבית הצדדים ב***, אינה נושאת בדמי מדור אלא אחזקת מדור בלבד.

33.המבקשת פרטה את הוצאות אחזקת המדור בגין וועד מקומי, מים, ארנונה, גז בסך של כ – 1,600 ₪ בחודש.

המשיב:

38.ע"פ תלושי שכר שצירף המשיב נראה כי מחודש 24\10 עד 25\03 המשיב משתכר בממוצע כ-12,700 ₪ לחודש (בניכוי ניכויי חובה) בתוספת שווי רכב בסך של כ – 3,300 ₪ כך שהכנסתו עומדת על סך של כ – 16,000 ₪ לחודש.

39.המשיב מקבל שכר דירה עבור דירת הצדדים ב*** בסך של 2,900 ₪ והכנסתו כעצמאי עומדת על סך של כ – 2,500 ₪, בהתאם להחלטה בעניין מזונות זמניים, כן למשיב הכנסה חודשית עבור המערכת הסולארית בסך של כ – 360 ₪ לחודש.

40.סך הכנסתו עומדת על סך של כ – 21,760 ₪.

41.המשיב מתגורר בבית הצדדים ב*** ואינו נושא בדמי מדור אלא החזקת מדור בלבד.

הבת החיילת חדלה לקבל מענק פינוי ועל כן חוייב האב במזונותיה כחיילת.

ביום 8.12.25 התקיים דיון ובו ניתן תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר מיום 10.9.25 על כל סעיפיו בעניין זמני שהות (תלה"מ 15789-07-2) נקבעו זמני שהות שווים תוך חלוקת ימי השבוע בין ההורים, כך שהקטינים ישהו עם האם בימים ראשון ושני, עם האב שלישי ורביעי, כל סוף שבוע מיום שישי ועד יום ראשון לסירוגין ובימי חמישי ישהו עם ההורה עמו לא ישהו באותו סוף השבוע.

הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט כי פסק הדין בעניין המזונות יינתן על בסיס סיכומים בכתב והחומר המצוי בתיק וכל צד הגיש את סיכומיו.

טענות האם

האישה טוענת כי הכנסות הבעל מכלל המקורות עומדות ע"ס של 35,435 ₪ לפי הפירוט להלן:

1. התובעת טוענת כי הכנסות הנתבע מחב' *** עומדות ע"ס 18,102 ₪, בניגוד לנטען כי הכנסתו זו ירדה בסמוך לפתיחת ההליכים לסך של 12,000 ₪ וכי בהתאם לתנועות חשבון נראות הפקדות משכורת בסך 18,102 ₪ בתאריכים 8.12.23, 9.11.23 ו- 10.10.23. התובעת טוענת כי במסגרת תגובתו ניסה הנתבע להפחית את הכנסתו (רכיב הבונוס) באמצעות מסמך מהמעסיק לפיו: "לבקשתו שונה תפקידו והוא אינו זכאי לבונוסים" (נספח 4 להודעתו מיום 21.11.24). התובעת טוענת כי אין לקבל טענה זו בשים לב להסטת הכנסת הבונוס לחשבונה של בת הזוג ומשם ישירות לחשבון הנתבע (הפקדה מבת הזוג 6,000 ₪ ביום 7.11.24 וביום 15.7.24 סך של 5,000 ₪ מאחות בת הזוג, משכורת\מזרחי 6,328 ₪ ביום 4.9.25 , משכורת\מזרחי 5,248 ₪ ביום 7.7.24) לפי דפי חן הנתבע נספח 5 לתגובתו.

   1. התובעת טוענת כי הכנסות הנתבע מעסק עומדות על סך של 8,333 ₪ בחודש בהתאם לחוות דעת המומחה, הנתבע טען כי הכנסתו מהעסק צנחה לסך של 2,500 ₪, בעוד שהמומחה לא מקבל טענה זו ומעמיד הכנסתו ע"ס 8,333 ₪ בחודש.

   2. התובעת טוענת שיש להעמיד את הכנסות הנתבע במזומן ע"ס של 5,000 ₪ - 7,000 ₪ בחודש לאור הראיות (צילומי יומן, קביעות המומחה, חשבוניות תשלום מזומן) על כן טוענת התובעת כי יש לזקוף לנתבע תוספת הכנסה רעיונית ממזומן בסך של 5,000 – 7,000 ₪ לפחות מעבר לשכרו ולהכנסתו מעסק כפי שנקבעה ע"י המומחה.

   3. התובעת טוענת כי לנתבע הכנסות מהשכרת דירת *** בסך של 3,000 ₪ בחודש. במסגרת פסק הדין נקבע כי הנתבע יירשם כבעל הזכויות בנכס ברחוב ***, אשר על פי חוות דעת השמאי דמי שכירות בגינו עומדים ע"ס 3,000 ₪ לחודש.

התובעת טוענת כי הכנסותיה מכלל המקורות עומדות ע"ס של 13,183 ₪ בחודש לפי הפירוט להלן:

• הכנסה מעבודה בסך 9,100 ₪

• הכנסה משכירות ע"ס 3,100 ₪ (לפי חוות דעת שמאי מיום 14.4.25 ס' 6.3)

• קצבת ילדים מל"ל – 383 ₪

• הכנסה ממערכת סולרית – 600 ₪ (ס' 31 להחלטה מיום 25.5.25).

התובעת טוענת כי הוצאות אחזקת המדור עומדות ע"ס 4,012 ₪ לפי פירוט: 627 ₪ חשמל ממוצע חודשי; 85 ₪ ועד מקומי ***; 291 ₪ אינטרנט + טלוויזיה; 1,100 ₪ ארנונה לחודש; 800 ₪ גינון; 800 ₪ תחזוקה ותיקונים; 300 ₪ ביטוח דירה. יש לחייב האב ב 40% דהיינו 1,600 ₪ עבור הוצאות מדור.

התובעת טוענת כי יש להגדיר אותה כהורה מרכז ולכן יש להורות על תשלום של 1,000 ₪ לטובתה מאחר והיא נושאת בכל הוצאות הקטינים והבת החיילת ועיקר גידול הקטינים, טיפול בהם והוצאותיהם נופל עליה. אי פסיקת סך של 1,000 ₪ יובילו לבית עשיר מול בית עני לאור פערי ההכנסה הדרמטיים בין הצדדים.

התובעת טוענת כי צרכי הקטינים עומדים ע"ס כ- 2,500 ₪ לכל קטין, ללא מדור, אחזקתו וללא הוצאות חינוך ובריאות חריגות.

התובעת עותרת לחייב הנתבע בסך של 5,255 ₪ עבור מזונות הקטינים, מדור והורה מרכז.

טענות האב

האיש טוען כי במסגרת תיק הרכוש, קיבלה האישה 6,000,000 ₪ במסגרת חלוקת הרכוש ובנוסף נמנע בית המשפט מלדון באיזון שווי רכבי הצדדים לאחר שהורה על חלוקתם בפועל, ובחלוקת המיטלטלין בבית הצדדים. כתוצאה מכך קיבלה האישה סך עודף של 310,250 ₪ אשר יש בו לבדו כדי לפטור את האיש מתשלום מזונות לידיה.

האישה אינה ממצה את כושר השתכרותה ונוטה להיעדר מעבודתה באופן קבוע.

האישה בחרה לגור בבית ב*** שהוא בית מפואר ושוויו נאמד בסך של 4 מיליון ₪ ולו נזקקה לכסף יכולה הייתה למכור/להשכיר בית זה ולגור בבית צנוע יותר ועל כן אין לחייבו בהוצאות אחזקת מדור בגין בית יקר זה.

האיש טוען כי יש לפטור אותו מתשלומי מזונות הקטינים לידי האם, ויש להורות כי כל צד יישא במזונות הקטינים באופן עצמאי בעת שהם שוהים עמו, מאחר והקטינים שוהים עם הצדדים באופן שווה.

הנתבע טוען כי בית המשפט העמיד את הכנסתו מכל המקורות ע"ס 21,760 ₪, אך כיום יש להפחית מהכנסה זו את ההכנסה המתקבלת עקב השימוש במערכת הסולארית ולייחס אותה במלואה לתובעת ע"ס 1,242 ₪ בממוצע לחודש. בנוסף הנתבע מתנגד לטענת התובעת לפיה יש לייחס לו הכנסה במזומן.

הנתבע טוען כי הבת י' היינה חיילת משרתת בחיל קרבי ומקבלת מידי חודש 3,000 ₪ בנוסף לכך קיבלה עד לאחרונה מענק פינוי ע"ס 6,200 ₪ וכי הבת י' חוזרת רק בסופי שבוע לבית האם.

דיון והכרעה

סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 קובע כדלקמן:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

עד ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15, 1709/15 פלוני נ' פלונים (19.7.17) [פורסם במאגרים המשפטיים]; (להלן: "בע"מ 919/15") חיוב אב לבדו במזונות ההכרחיים של ילדיו חל עד גיל 15 שנים ומעבר לכך חלו דיני הצדקה.

אולם בהמשך להלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 , נקבע כי בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. עד גיל 6, חב האב באופן אבסולוטי במזונות ילדיו.

בעניינו הקטינים כיום בני 8, 17 ובת חיילת בת 21. חלוקת זמני שהות שווה.

הכנסות הצדדים 

ביום 23.12.25 ניתן פסק דין בתיק הרכושי כדלקמן:

חלוקת נכסי המקרקעין של הצדדים:

הזכויות בבית ב*** יירשמו במלואן על שם האישה.

הזכויות בדירה ברחוב *** יירשמו במלואן על שם האישה.

הזכויות בדירה ברח' *** יירשמו במלואן על שם האיש.

הזכויות בדירה ברחוב *** יירשמו במלואן על שם האיש.

הקרקע ב*** תרשם במלואה על שם האיש.

כל העברות הזכויות יבוצעו אגב גירושין, כל צד אחראי על הזכויות והחובות הקשורים לנכסים שיועברו לבעלותו.

מאחר ששווי הנכסים של האישה עומד על סך של 520 אלף ₪ יותר מאשר לאיש, האישה תעביר לאיש 260 אלף ₪.

יינתן תוקף של פס"ד לחלופה הראשונה בחוו"ד האקטואר מיום 9.7.25 המתייחסת למועד הקרע – 4.7.24. הסכום שהאישה אמורה להעביר לאיש בסך 260 אלף ₪ יקוזז מהסכום שהאיש אמור להעביר לאישה בסך 266,220 ₪ והאיש יעביר לאישה סך של 6,220 ₪.

הצדדים יתחלקו ביתרה הנמצאת בחשבונות הבנק המשותפים בחלקים שווים.

האישה

האישה עובדת במרכז הרפואי **** כסייעת ומשתכרת סך ממוצע של 9,100 ₪ נטו בחודש (לאחר ניכוי ניכויי חובה: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וקופת גמל בהסכם, בהתאם לתלושי שכר לחודשים 23\6 – 24\6).

האיש טוען כי האישה אינה ממצה את כושר השתכרותה ונעדרת בכל חודש מספר שעות. עיון בתלושי השכר מעלה שהשווי הממוצע ברוטו של שעות היעדרות האישה עומדים על סך של 520 ₪ ברוטו, אותם אעריך בסך של 450 ₪ נטו שיתווספו להכנסתה. דהיינו הכנסתה הממוצעת תעמוד על סך של 9,550 ₪.

האישה מקבלת קצבת ילדים ע"ס 383 ₪ (נספח ב, דפי חשבון בנק מיום 17.11.24).

מבקשת הכנסה מדמי שכירות מדירת הצדדים *** בסך של 3,100 ₪.

למבקשת בנוסף הכנסה בגין המערכת הסולארית בסך של כ- 700 ₪ לחודש (ממוצע חשבוניות עבור חודשים 24\10 – 25\2 נספח ד מיום 13.5.25).

נוכח כלל האמור, אני קובעת כי הכנסתה החודשית הממוצעת של האישה עומדת על סך של 13,733 ₪ במעוגל בחודש.

 האישה צירפה פירוט חשבון עו"ש בבנק דיסקונט ביתרת זכות של 81,9999 ₪ (נספח י"ז, סיכומים האישה מיום 13.1.25).

האישה מתגוררת בדירת מגורים בבעלות הצדדים במושב ***, לא נושאת בתשלום דמי מדור אלא בהוצאות אחזקת מדור בלבד.

שווי הבית בו מתגוררת האישה עומד על סך של 4 מיליון ₪ ושכר הדירה הראוי הוא בגובה של 8,500 ₪ לחודש, בהתאם לחוות דעת השמאי שניתנה בתיק הרכושי.

האיש

האיש עובד בחברת "****" משתכר כ- 12,700 ₪ (על פי תלושי שכר לחודשים 24\10 – 25\3 לאחר ניכוי ניכויי חובה) בתוספת שווי רכב בסך של 3,400 ₪, הכנסתו עומדת ע"ס כ- 16,100 ₪.

האישה טוענת כי הכנסתו של האיש טרם פרוץ הסכסוך עמדה על סך של 18,100 ₪ והאיש יצר מצג שווא לפי קוצצו הבונוסים להם היה זכאי, אולם בפועל הבונוס משולם לחשבון בת זוגו. האיש מכחיש טענות אלו וצרף מכתב מאת המעסיק בדבר קיצוץ הבונוסים.

האיש צרף מכתב מיום 10.10.23 ממנו עולה כי החל מחודש 11/2023 "נוכח בקשתך להפחתת עומס עבודתך בשל נסיבות אישיות והנסיעות הנדרשות מתוקף התפקיד – החל מחודש 10/23 תפקידך כ'מנהל מחלקת *** הסתיים.

תפקידך ישונה ל'מנהל מתחמי *** של החברה. בתפקידך זה, הינך זכאי לאותם תנאי שכר כפי שהיו קודם לכן, למעט תשלום בונוסים מכל סוג."

בהחלטה למזונות זמניים מיום 28.11.24 צוין כי מתלושי שכר לחודשים 8/23-10/24 עולה כי ממוצע ההשתכרות של האיש עומד על סך של 19,000 ₪ (ללא שווי השימוש ברכב שעומד לרשותו) וכי האיש צרף מכתב ממעביד כי לאור שינוי בתפקיד לא יקבל עוד בונוסים.

עיון בתלושי השכר לתקופה זו מעלה כי ממוצע הבונוסים עמד על סך של 10,000 ₪ ברוטו לחודש.

האישה צרפה מסמכים מהם עולה כי בשנת 2020 היה זכאי האיש לבונוס בסך כולל של 357,707 ברוטו לשנה ובשנת 2021 לא היה זכאי כלל לבונוסים.

בהחלטה בבקשה להגדלת מזונות מיום 25.5.2025 כבר נקבע כי משכורתו הממוצעת של האיש עומדת על סך של 12,940 ₪ (ללא התחשבות בשווי הרכב העומד לשימושו).

מכאן שהבונוסים הוסיפו לאיש סך של כ – 6,000 ₪ נטו לחודש.

האיש לא הסביר מה הוא אותו עומס שגרם לכך שיוותר על 1/3 מהשכר לו היה רגיל. האישה טוענת שהאיש ממשיך ומקבל את הבונוסים לחשבון הבנק של בת זוגו, אולם טענה זו לא הוכחה. בתלושי השכר שהיוו את הבסיס להחלטה בעניין מזונות זמניים צוין במפורש תשלום עבור בונוס כחלק מתלושי המשכורת של האיש, ולכן לא ברורה הטענה שבעבר נהג לקבל את הבונוסים דרך חשבון האישה וכיום דרך חשבון בת זוגו.

הלכה ידועה היא כי יכולתו של אב לשלם מזונות ילדיו הקטינים אינה נקבעת רק על פי הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא נגזרת גם מפוטנציאל השתכרותו, בהתאם למקצועו ולכישוריו (ר' ע"א 130/93 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(2) 721, 725; ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147, 151-152).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל המסמכים שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי תלושי השכר שהציג הנתבע אינם משקפים את פוטנציאל השתכרותו.

בעמ"ש 28488-09-19 ב' נ' ב' (ניתן ביום 12.3.2020- פורסם במאגרים) קבע כב' השופט ג'יוסי כיצד יש להעריך ולקבוע כושר השתכרות:

"הערכת כושר ההשתכרות

14. בעת קביעת שיעור המזונות לילדים בגילאי 6-15 המוטל על כל הורה, על בית המשפט לשקול שלושה רכיבים: צרכי הילדים; יכולותיהם הכלכליות היחסיות של ההורים מכל המקורות העומדים לרשותם; היקף המשמורת הפיזית, אם משותפת ואם לאו (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 19.07.2017). בעת הערכת כושר ההשתכרות יש לייחס חשיבות לא רק למשכורת "נטו" אותה מקבלים ההורים:

"בעת הערכתה של זו ההסתכלות היא רחבה; היא נגזרת לא רק מן המשכורת – בוודאי לא משורת ה"נטו" במשכורת שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, ואין צורך להכביר על כך מלים – אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות (בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 23.06.2009)."

15.הסתכלות רחבה זו התחייבה גם קודם בעקבות עמדה עקבית שהובעה בפסיקת בית המשפט העליון לפיה אין להתעכב על ההכנסה בפועל בלבד אלא שיש לבחון את היכולת הכלכלית של החייב במזונות על פי אותן אמות מידה. כך למשל נפסק בע"א 239/85 מירה עמיצור נ' אורי עמיצור, מ(1) 147 (1986)).

מכאן, נמצא כי בפסיקת בתי המשפט הושתו על אבות חיובים במזונות בהיקף שאינו מותאם להכנסתם בפועל, זאת לאור הערכת יכולתם הכלכלית שהייתה גבוהה מהכנסה זו, בין אם מכוח הערכת היכולת להסתמך על מקורות אחרים – רכוש למשל, ובין אם על יסוד הקביעה שאותו הורה נמנע מלמצות את יכולת ההכנסה שלו (פוטנציאל ההכנסה)."

וכן:

"ראו גם דברי כב' השופט א' רובינשטיין בבע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (23.6.09) המתייחס במישרין לכושר ההשתכרות בהקשר של מזונות, ובעיקר בהתייחס להפרשות של סכומים מהמשכורת לקופת חיסכון ומה דינה של הפרשה זו וכיצד היא משפיעה על הערכת כושר ההשתכרות:

"... בעת קביעת גובה המזונות, השיקול המנחה הוא צרכי הילדים (ד"ר בנציון שרשבסקי, דיני משפחה (מה' 4, 1993), 379-381). לצד זאת, ישנה התחשבות ביכולת הכלכלית. בעת הערכתה של זו ההסתכלות היא רחבה; היא נגזרת לא רק מן המשכורת – בוודאי לא משורת ה"נטו" במשכורת שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, ואין צורך להכביר על כך מילים – אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות (ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(2) 721, 725; ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147, 151). בכגון דא הדגש אינו בשאלה כמה משתכר האב או מהי משכורתו הפנויה, אלא כמה כספים יכול הוא להקצות לצרכי ילדיו".

19. וכיצד מעריכים את פוטנציאל ההשתכרות?

בסכסוכי משפחה נהגו בתי המשפט להעריך "פוטנציאל ההשתכרות" על יסוד נתונים שונים ובעיקר תוך התחשבות ב-: גיל, עבר תעסוקתי, עבודה נוכחית, מקצוע, השכלה ותארים, ניסיון, מוניטין אישי, הכנסה נטו, שעות נוספות וכיוצ"ב. רק על ידי שיקלול הנתונים הרלוונטיים, ייקבע שיעור פוטנציאל ההכנסה. יחד עם זאת, יש לזכור תמיד כי מדובר בהערכה, ומכאן מחייבת היא זהירות רבה בקביעתה, זאת גם לנוכח המשמעויות וההשלכות שתהיינה לה בקביעת גובה המזונות שיושתו על אותו הורה ובחלוקת הנשיאה במזונות בין שני ההורים. כמו כן זהירות זו מתחייבת משום שאותה הערכה מייחסת לאותו הורה יכולת שהוא אינו מממש, והיא מתעלמת מאוטונומית הרצון שלו בבחירת מקצועו לרבות היקף עבודתו ועוד, זאת באותם מקרים בהם הבחירה נעשתה שלא על רקע רצון להתחמק מתשלום מזונות. על כן, הערכת הפוטנציאל והעמדתו על סכום העולה בהרבה על זה המתקבל בפועל תתאפשר במקרים חריגים, ובעיקר כאשר הפער ביניהם הוא משמעותי, שעה שהנתונים השונים מצביעים על יכולות גבוהות בהרבה והדבר נתמך בניסיון העבר – השתכרות בפועל של סכומים גבוהים משמעותית מאלה המתקבלים היום. בהקשר זה ראוי גם להדגיש כי לא כל ניסיון עבר ילמד בהכרח על יכולת השתכרות גבוהה כיום, וככל שניסיון זה הוא מתקופה רחוקה יותר, כך יפחת גם משקלו בהערכת כושר ההשתכרות הנוכחי. כמו כן, יש לבחון משך התקופה בעבר בה הייתה הכנסת ההורה גבוהה משמעותית מזו המתקבלת היום, האם מדובר בתקופת העסקה קצרה, היקף המשרה, האם היתה קבועה או זמנית ונתונים נוספים. כך גם יש לתת את הדעת לשאלה כיצד כלכלו הצדדים את ילדיהם בתקופת החיים המשותפים, והאם הדבר נעשה מתוך אותן הכנסות בפועל המתקבלות גם כיום, שאם כן כי אז יפחת משקלה של אותה השתכרות או הכנסה גבוהה מן העבר, כאשר לאחריה ההכנסה בפועל לתקופה ממושכת הייתה נמוכה.

שקלול של נתונים אלה ובחינה של מכלול הנסיבות יובילו לקביעת כושר ההשתכרות, וזאת לשם קביעת החיוב במזונות וחלוקת הנשיאה בהם בין ההורים."

בעניינו מאחר והאיש לא הבהיר מה מונע ממנו לעבוד בהיקף המשרה שעבד קודם למועד הפירוד אני מקבלת את טענת האם וקובעת כי פוטנציאל השתכרותו נטו עומד על סך של 18,100 ₪, כפי שהיה ערב הפרידה בתוספת שווי השימוש ברכב בגובה של 3,400 ₪ ובסה"כ – 21,500 ₪ לחודש.

דמי שכירות - האיש מקבל שכר דירה עבור הדירה ברח' *** בסך של 3,000 ₪.

הכנסה כעצמאי - בחוות דעת האקטואר שהוגשה בתיק הרכושי העריך האקטואר את שווי העסק של האיש על בסיס נתונים לשנים 2016-2024 והגיע למסקנה כי רמת השכר המופקת מהעסק עומדת על סך של כ – 8,3334 ₪ ברוטו וסך של 4,617 נטו לאחר תשלום מיסים. (עמ' 20-21 לחוות הדעת מיום 24.6.2025).

האקטואר הבהיר בתשובות לשאלות ההבהרה מיום 15.7.2025 כי הגיע למסקנתו זו על בסיס ממוצע הרווחים מהעסק לפני פרוץ מגפת הקורונה והמלחמה באוק' 2023, "תקופה המשקפת לדעתי המקצועית את פוטנציאל הרווח המופק בעסקו של האיש. בחישוב הרווח לא התחשבתי בטענות האישה לקיומן של הכנסות שאינן מדווחות..."

טענות האישה כי האיש מרוויח הכנסות בלתי מדווחות לא הוכחה.

הכנסתו של האיש מורכבת מ: 21,500 ₪ כשכיר, 4,600 כעצמאי, 3,000 ₪ הכנסות משכר דירה. סה"כ עומדת הכנסתו של האיש על סך של 29,100 ₪ נטו בחודש.

האיש מתגורר בבית בבעלותו ברח' **** ואינו נושא בדמי מדור אלא בהוצאות אחזקת מדור בלבד.

שווי הבית בו מתגורר האיש עומד על סך של 1,600,000 ₪ ודמי השכירות הראויים הם בגובה של 4,300 ₪. בהתאם לחוות דעת השמאי שניתנה בתיק הרכושי.

חלוקת זמני השהות

הקטינים חולקים את זמנם בשווה בין הצדדים אשר נושאים באחריות הורית משותפת.

צרכי הקטינים

כללי

בבע"מ 919/15 ציין כב' השופט פוגלמן כי צרכיהם ההכרחיים של קטינים עומדים על סך של בין 1,300 ל – 1,400 ₪ לחודש. סכום זה אינו כולל הוצאות בגין מדור ואחזקת מדור. (סעיף 5 לפסק הדין).

לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין אשר העמידו את צרכיהם הבסיסיים של קטינים על סך של 1,600 ₪ לחודש. בעמ"ש 46291-01-16 פלונית נ' פלוני (09.10.17) [פורסם במאגרים המשפטיים] קבע בית המשפט שהגיעה העת לעריכת שינוי בקביעת סכום המזונות ההכרחיים ובמקרה הספציפי שנדון בפניו הועמדו צרכי קטין על 1,600 ₪:

"ייתכן ואכן הגיעה העת לעריכת שינוי נוסף בעת קביעת סכום המזונות ההכרחיים ובמיוחד לאור הצרכים שהתווספו, כגון כל הקשור באמצעי התקשורת השונים והמחשוב, אשר ניתן לראות בהם, כיום כצרכים הכרחיים.

אולם, אף מבלי לקבוע מסמרות בדבר לעת הזו, כפי שצויין לעיל, יש מקום לבחון את כלל הנסיבות ואזי להידרש במקרה קונקרטי להגדלת אותו סכום הנהוג, וכמפורט לעיל.

17.  החיוב הנוסף יחול ממועד הגשת התביעה ובאופן שבמקום הסכום של 1,450 ₪ יבוא הסכום של 1,600 ₪ כאשר הפרשי העבר בגין המפורט לעיל ישולמו ב 4- תשלומים".

בעמ"ש (ת"א) 32172-11-17 ע.ש. (קטינה) נ' נ.ש, עמ' 11 (10.01.19) [פורסם במאגרים המשפטיים] קבעה כב' השופטת י. שבח כי צרכי הקטינים שאינן טעונים הוכחה עומדים על 1,600 -1,700 ₪ :

"לגישתי, אין לדחות עוד את הגדלת הסכום, ועד שייקבע הסכום המשקף את עלות צרכיו של הקטין, בשני הבתים גם יחד, זה שאינו טעון הוכחה, באופן אמפירי ובהתבסס על חוות דעת כלכליות, אין מנוס מהפעלת שיקול הדעת השיפוטי וניסיון החיים, ומהעלאת הסכום, שלא עודכן מזה שנים, לכדי סך של 1600-1700 .₪."

ברמ"ש (מרכז) 59188-10-18 י.נ נ' א.נ (25.10.18) (פס' 10) [פורסם במאגרים המשפטיים] כב' הש' צבי וייצמן לא התערב בפסיקת מזונות זמניים שהועמדו על ידי הערכאה הדיונית על סך של 1,800 ₪:

"כך לא מצאתי מקום להתערב בקביעותו של בית המשפט קמא אשר אמד לעת עתה את צרכיו של קטין בשיעור של 1800 ₪. לטעמי מדובר בהערכה זהירה שהיא על הצד הנמוך דווקא. יש לזכור כי קודם להלכת בע"מ 919/15 נהגו בתי המשפט לאמוד צרכיו החודשיים של קטין בשיעור של כ- 1400 ₪ ואלם הערכה זו נגעה אך ורק באשר לצרכיו ההכרחיים ואולם מאז שניתנה הלכת 919/15 אין מקום לחלק בין צרכים הכרחיים לאלו שאינם הכרחיים ויש לאמוד את הצרכים בכללותם. עוד יש לציין כי צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים עולים על צרכיו של קטין המתגורר בבית אחד נוכח הכפילויות הנדרשות מטבעם של דברים בחלק מהוצאותיו, להערכתי ומבלי לקבוע מסמרות בדבר ראוי שהערכה זו תעלה, למצער, על סך של 2250 ₪ לחודש לקטין."

בעמ"ש 44496-10-20 א. נ' ב. (ניתן במיום 11.08.2021 פורסם במאגרים) קבע כב' השופט ג'יוסי:

"אעיר, כי גם אנוכי סבור, שיש מקום לעדכן את מנעד הצרכים המינימליים, ובהתאם גם את הצרכים הממוצעים של קטין, עת כאמור לעיל, סבור אני, כי סך של 1,400 ₪ מצוי בצידו הנמוך של המנעד האמור."

לא הונח בפניי צרכים מיוחדים של הקטינים. לאור רמת ההשתכרות של הצדדים והרכוש הרב שצברו במהלך חיי הנישואים אעמיד את צרכי כל אחד מהקטינים על סך של 1,800 ₪ לחודש.

הסכום שעל האב לשאת בו

ההכנסה הכוללת של שני הצדדים עומדת על סך של 42,833 ₪. חלקו של האב בהכנסה הכוללת עומד על 68% ומשכך אעמיד את חלקו בצרכי הילדים על סך של 68%.

כאמור, העמדתי את צרכי כל אחד מהקטינים על סך של 1,800 ₪, מחצית מהסכום עבור הוצאות תלויות שהות והמחצית השנייה עבור הוצאות לא תלויות שהות.

חלקו של האב בהוצאות הקטינים

הוצאות תלויות שהות עומדות על סך של 900 ₪, הקטינים נמצאים עם האב חצי מהזמן (50%) ומשכך על האב לשאת בהפרש בלבד, וזאת בסך של 18% מהוצאות אלו. דהיינו, חלקו של האב בהוצאות תלויות השהות עומד על סך של 165 ₪ עבור כל קטין.

הוצאות לא תלויות שהות עומדות על סך של 900 ₪.

בטרם אקבע את גובה החיוב החל על האב לגבי ההוצאות שאינן תלויות שהות יש לקבוע מיהו ההורה המרכז.

בבע"מ 919/5 התייחסה כב' השופטת ברק זמיר לחשיבות בקביעת הורה מרכז:

"49. הקשיים שעליהם עמדתי לעיל מלמדים כי במשמורת משותפת נדרש ניהול "מרכזי" של הוצאות הילדים שאינן חלק מההוצאות המשפחתיות השוטפות. מהו המנגנון היישומי שיכול לאפשר להורים לנהל את הוצאות הילדים באופן שימקסם את טובתם ויהיה פרקטי ונוח גם מבחינתם, ללא צורך בשיתוף פעולה צמוד על בסיס יומיומי? אין מקום להכתיב פתרון אחד שאין בלתו, אלא להבהיר מה אמורים להיות מאפייניו של מנגנון זה: עליו להיות פשוט ליישום ולא לחייב מידה רבה של שיתוף פעולה יומיומי בין ההורים. מנגנון יעיל שניתן להעלות על הדעת הוא מינויו של אחד מההורים כ"הורה מרכז" אשר יקבל לידיו בראשית החודש מחצית מסכום המזונות המיועד עבור ההוצאות שאינן בגין הפעילות היומיומית השוטפת דהיינו המזונות המיועדים לצרכים האחרים (ביגוד, ספרים, טיפול רפואי לא צפוי ועוד). סכום זה יוערך בכל מקרה על-ידי בית המשפט, בהתאם לגילאי הילדים ולצרכיהם. ההורה המרכז ינהל חשבון הוצאות זה ויוציא את הכספים במתכונת שתבטיח תיאום ואיזון בין מכלול הצרכים של הקטינים. מנגנון זה מיישם תובנה פשוטה לפיה ניהול כספי של הוצאות במסגרת תקציב מוגבל חייב להיעשות על בסיס תכנון ותיאום."

יש לזכור כי העובדה שהורה אחד משמש כהורה מרכז אין משמעותו כי ההורה האחר פטור מכל רכישה עבור הקטינים. בהקשר זה אין לי אלא להפנות לדברי כב' הש' פוגלמן בסעיף 87 לבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המשפטיים] (19.07.17):

"כפועל יוצא מכך, מטילה המשמורת הפיזית המשותפת נטל כלכלי מוגבר – זהה מבחינת היקף ההוצאה הפוטנציאלי עבור מזונות הילד – על שני ההורים. מכיוון שהילד מתגורר עם כל אחד מן ההורים מחצית מן החודש ממש ואין מדובר במפגשים או בהלנה נקודתית בלבד, הרי שכל הורה נדרש "לבנות בית" שלם ומלא עבור הילד. עליו לדאוג לכתחילה לפתרון דיור שיהיה בו חדר קבוע לילד (כלומר, בדרך כלל, לשכור דירה גדולה יותר); לרכוש את כל הציוד הבסיסי שחייב להיות בביתו של הילד כגון מיטה ומצעים, ארון בגדים וכמות סבירה של בגדים למלאו בהם, שולחן כתיבה, כלי רחצה ושאר חפצים יסודיים שלהם זקוק הילד. בצד הוצאות מסוג זה נדרש גם כל אחד מן ההורים לספק את כל יתר צרכיו הגשמיים השוטפים של הילד במהלך שהייתו עמו: מזון, עלותם השוטפת של צרכים כגון חשמל ומים, עלות של פעילות פנאי מזדמנת בשעות אחר הצהריים וכדומה. מכאן, שבמצב של משמורת פיזית משותפת כל הורה מספק את כל צרכי הילד במשך מחצית מן החודש."

מאז תחילת ההליכים והחל ממועד פסיקת המזונות הזמניים מונתה האם כהורה המרכז בפועל ועשתה זאת היטב. בנסיבות אלו ונוכח פערי ההשתכרות המשמעותיים בין הצדדים אני קובעת כי האם הינה ההורה המרכז. מנגנון ההורה המרכז נקבע על מנת להבטיח שצרכיהם של הקטינים שאינם תלויי שהות ימולאו ולא ייווצר מצב בו כל הורה יצפה כי ההורה האחר ימלא משימה זו.

אשר על כן האב אינו רשאי לקזז ממזונות הקטינים רכישות שהוא עורך עבור הקטינים, גם עליו מוטלת החובה לדאוג לביגוד בסיסי לקטינים ולצרכים בסיסיים.

על האב לשאת בסך של 68%, דהיינו סך של 615 ₪ עבור כל קטין בעבור הוצאות שאינן תלויות שהות.

נוכח האמור, אני קובעת כי על האב לשאת בסך מעוגל של 780 ₪ בגין הוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות של כל אחד משני הקטינים.

הוצאות מדור ואחזקת מדור (עבור שני הקטינים)

הוצאות אחזקת המדור בבית האם בהתאם לנטען בסעיף 24 לסיכומים והאסמכתאות שצורפו ביום 1.4.25 הן: חשמל (640 ₪ לחודש), מים (143 ₪ לחודש), גז (100 ₪ בחודש) ארנונה (1,000 ₪ לחודש) ועד מקומי *** (85 ₪ לחודש) אינטרנט וכבלים (291 ₪ לחודש) עומדות על סך כולל של כ – 2,250 ₪ לחודש. האב אינו מחויב שלהשתתף בהוצאות גינון, תחזוקה וביטוח הבית.

האב לא טען להוצאות אחזקת מדור. אעריך את הוצאות המדור בבית האב בסך של כ – 1,500 ₪ לחודש. מאחר והאב מתגורר עם בת זוג חלקם של הקטינים יעמוד על 40% מתוך מחצית הסכום.

טענת האב שאין לחייבו במזונות או הוצאות אחזקת מדור מאחר והאם בחרה לגור בבית יקר ורחב ידיים- נדחות.

הצדדים נהגו לגור בקיבוץ *** במהלך חייהם המשותפים. הקטינים נאלצו להתפנות מביתם לאחר ה- 7.10.23 ובתסקיר שהוגש ביום 27.10.2024 ציינה עו"ס לס"ד שהקטינים חוו משבר נוכח הפינוי. בתסקיר מיום 10.9.2025 צוין כי חברותיה של הקטינה נמצאות בקיבוץ. עוד צוין בתסקיר זה כי שני קטינים עברו ועדיין עוברים תקופה קשה, לחץ, וחרדה וטופלו בטיפול רגשי. לגבי הקטינה צוין כי הייתה במצב רגשי לא טוב ובלחץ לימודי והדבר התבטא בבעיות התנהגות. לגבי הקטין צוין כי אירועי החיים שעבר בתקופה זו, גירושים, פינוי ומעבר בין בתים היוו גורמי לחץ שהשפיעו על תחושת הביטחון והתפקוד היומיומי.

בנסיבות המתוארות אין פסול בכך שהאם חזרה להתגורר עם הקטינים בבית בו נהגו לגור מאז ומתמיד, בסמוך למוסדות החינוך והחברים המוכרים, דבר שיש בו בכדי לבסס את תחושת הביטחון והיציבות של הקטינים. בוודאי שאין זו סיבה לפגוע במזונות וביכולת האם לספק את צרכי הקטינים.

חלקם של הקטינים עומד על 40% מההוצאות, דהיינו בבית האם 900 ₪ ובבית האב 300 ₪. הוצאות אחזקת המדור של הקטינים בשני הבתים עומדות על סך של 1,200 ₪.

חלקו של האב הוא 68% ועליו לשאת בסך של 816 ₪ לחודש. בפועל הוא נושא בסך של 300 ₪ ועל כן עליו להשלים חלקו לידי האם בסך של 520 ₪ בחודש – 260 ₪ עבור כל קטין.

לאור האמור לעיל, על האב לשאת בסך מעוגל של 1,050 ₪ עבור כל אחד מהקטינים (615 עבור צרכים שאינם תלויי שהות, 165 ₪ השתתפותו בצרכים תלויי שהות ו –260 ₪ השתתפותו בהוצאות המדור של הקטינים בבית האם).

מזונות הבת החיילת

אין במשכורתה הצבאית של חיילת בכדי לשלול ממנה את זכותה למזונות מהוריה.

האב ישלם עבור החיילת סך של 350 ₪ לחודש (שליש מסכום מזונות הקטינים).

אשר על כן אני קובעת:

1. האב יישא במזונות כל אחד מהקטינים בסך של 1,050 ₪ לחודש (2,100 עבור שניהם) עד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר מבין שני המועדים.

2. ככל שהקטינים ישרתו בצה"ל ו/או בשירות הלאומי/שנת שירות, ימשיך האב לשלם את מזונות הקטינים עד לתום תקופת שירות החובה ו/או השירות הלאומי/שנת שירות כאמור וגם בתקופת הביניים שעד לגיוס לצה"ל ו/או השירות הלאומי, כשהסכום יעמוד על שליש מהסכום הנקוב לעיל, בערכו הצמוד כאמור בס"ק ב להלן.

3. האב ישלם עבור מזונות החיילת סך של 350 ₪ לחודש עד תום שירות החובה.

4. דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו ב – 10 לכל חודש. דמי המזונות ישולמו ישירות לחשבון הבנק של האם.

   הסכום הנקוב בס"ק א' לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה, במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים וללא מדד שלילי.

5. קצבה ומענק המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינים, ישולמו בנוסף לדמי המזונות.

   הוצאות רפואה

6. החל מיום הגשת התביעה יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים, כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים בכלל זה, אבחונים בגין לקות למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר אינה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופת החולים. בתוך כך גם הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור, אלא אם ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן על ידי הורה אחד בלבד, או אז רק ההורה המממן ייהנה מהחזר זה.

7. בכל צורך רפואי על הצדדים לפנות לרפואה הציבורית בלבד, אלא אם קיימת מניעה לעשות כן. פנייה לרפואה פרטית מבלי שקיימת מניעה לקבלת הטיפול ברפואה הציבורית, לא תחייב את הצד השני אלא עד לגובה העלות ברפואה הציבורית.

8. כל הוצאה רפואית חריגה כאמור לעיל, תעשה על יסוד אסמכתה מגורם רלוונטי המאשר את נחיצות ההוצאה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק עלויות ונחיצות בתוך 10 ימים ממועד משלוח האסמכתא. הוראה זו אינה חלה במקרה שבו יתעורר צורך רפואי דחוף.

9. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה הרפואית החריגה, יכריע במחלוקת רופא המשפחה או רופא הילדים המטפל בקטינים או רופא מומחה רלוונטי. במחלוקת בעניין הטיפול הרגשי, תכריע יועצת בית הספר. לחלופין, יוצאו ההוצאות בהתאם להמלצת מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

   הוצאות חינוך

10. החל מיום הגשת התביעה יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית ובכלל זה, אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, ועד כיתה, ועד הורים וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוך ו/או למסגרת החינוכית, ציוד למסגרת החינוך בתחילת השנה בקיזוז מענק חינוך, ככל שישולם כזה, ולאחר מיצוי כל הנחה.

11. הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות מעון וצהרון (עד סוף כתה ג' בהתאם לתעריף צהרון ציבורי), חוגים (עד שני חוגים לכל קטין בעלות מתנ"ס ובכל מקרה עלות שני החוגים לכל קטין לא תעלה על 500 ₪ לחודש. הוצאה זו בגין החוגים כוללת ביגוד מיוחד, ציוד, מימון תחרויות ואירועים וכל אשר נדרש במסגרת החוג), שיעורי עזר (באופן המוגבל לשלושה שיעורים פרטיים לכל קטין בשבוע. התשלום יהיה על בסיס רישום מהמורה הפרטי אשר יישלח לצדדים אחת לחודש), תנועת נוער (ההוצאה תכלול תשלום שנתי, ביגוד, מחנות, טיולים וכל אשר נדרש), קייטנות (מחזור אחד בקיץ בעלות קייטנת עירייה / מתנ"ס ציבורי) ואבחונים דידקטיים.

    כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר או מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המוסכם על הצדדים.

12. כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בס"ק ח'-ט' לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששניהם הסכימו להוצאה זו בכתה באמצעות תקשורת מתועדת.

    הוראות כלליות

13. כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשורת הבאים (להלן-תקשורת מתועדת): תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp) / דוא"ל / דואר רשום.

    ההורה השולח אינו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

14. הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל (להלן-ההורה המשלם) יקבל מהורה השני (להלן-ההורה החייב) את חלקו כאמור וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת מתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית בדבר התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.

    לחלופין, רשאי ההורה החייב להודיע להורה המשלם בתקשורת מתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.

    האם והקטינים שבו להתגורר בקיבוץ *** בחודש 4/2025. נוכח תשלום מענקי שיבה אני קובעת שעד ליום 31.8.25 יעמדו בתוקפן ההחלטות בעניין מזונות זמניים שניתנו והחל מיום 1.9.25 יחולו המזונות שנפסקו בפסק דין זה.

    את חוב העבר בגין השלמת סכום המזונות החל מיום 1.9.25 ועד היום ישלם האב לידי האם בתוך 30 יום מהיום כשהוא צמוד למדד.

    המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.

    פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

    ניתן היום, כ"ו ניסן תשפ"ז, 13 אפריל 2026, בהעדר הצדדים.