- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תו"ב 4410-04-14 מדינת ישראל נ' ארז, תו"ב 29220-06-13 מדינת ישראל נ' פלח
|
תו"ב בית משפט לענינים מקומיים ראשון לציון |
4410-04-14
12.7.2015 |
|
בפני השופט: שמעון שטיין - סגן נשיאה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
נאשמים/ מבקשים: 1. נעמי ארז 2. שחר פלח עו"ד עידו ואראס עו"ד אריאל שניאור |
מאשימה: מדינת ישראל - עיריית ראשון לציון |
| פסק דין | |
בתחילת פסק דיני יצוין כי נוכח כך שבשני התיקים, הן בתיק תו"ב 4410-04-14 והן בתיק תו"ב 29220-06-13 עמדה לדיון שאלה משפטית זהה, מצאתי ליתן פסק דין זה בשני התיקים במאוחד.
רקע:
ביום 2.8.12 פורסם ברשומות תיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 שכותרתו "הסדר סגירת תיק מותנית". החוק מסמיך את המאשימה לסגור תיק בהסדר, ללא משפט.
תיקון 66 לחוק התקבל בכנסת ביום 25.7.12 ונקבע בו כי תחילתו תשעה חודשים מיום פרסומו (2.8.12) דהיינו, החוק נכנס לתוקף בתחילת מאי 2013. עוד יצוין כי החוק לא קבע הוראות מעבר לתקופת הביניים שמיום פרסומו ועד כניסתו לתוקף. (להלן גם: "התיקון הראשון")
ביום 3.7.14 נכנס לתוקף תיקון נוסף, תיקון 67 (להלן גם: "התיקון השני") אשר הסדיר את סוגית "תשלום בהסדר" לוועדות המקומית.
טרם התיקון, התובע יכול וצריך היה לבחור בין שתי חלופיות, הראשונה, העמדת החשוד לדין פלילי והשנייה, סגירת התיק כנגדו בשל העדר עניין לציבור, חוסר וראיות וכיו"ב. ההסדר "מעשיר" את האפשרויות העומדות לרשות התביעה, ובכך יכול להוביל לחיסכון בזמן שיפוטי מבית המשפט. המאשימה רשאית להגיע עם החשוד להסדר שבמסגרתו יודה החשוד בעבירה ויקבל על עצמו שורה של התחייבויות כתנאי לסגירת התיק.
התחייבויות אלו יכולות לכלול בין היתר, תשלום לאוצר המדינה או פיצוי לנפגע העבירה, התחייבויות החשוד לתקן את נזקי העבירה, לבצע עבודות למען הציבור, כניסה לתוכניות שיקום/ טיפול ו/או תיקון.
החוק קובע שהסדרים ניתן יהיה לערוך רק בעבירות פליליות מסוג חטא, שהעונש שניתן להטיל בגינה הינו עד שלושה חודשי מאסר, עבירות עוון, עוון, דהיינו עבירות שעונש המאסר המירבי עליהן הוא לא יותר משלוש שנות מאסר ועבירות פשע מסוימות, דהיינו עבירות שניתן להטיל בגינן מעל לשלוש שנות מאסר.
התיקון לחוק, יצר פתרון ביניים שלפיו מחד גיסא תיק לא ייסגר בשל היעדר עניין לציבור ומאידך גיסא, החשוד לא יצטרך להתמודד עם ההליך המשפטי ולא תודבק לו סטיגמה של עבריין.
הסוגיה המשפטית
כתב האישום בתיק 4410-04-14 הוגש ביום 2.4.14 וכתב האישום בתיק 29220-06-13 הוגש ביום 13.6.13. דהיינו, כתבי האישום בעניינו הוגשו לאחר תחולת החוק וטרם התיקון השני.
האם עומדת לנאשמים טענת הגנה מן הצק מן הטעם שהוראות תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב 1982 (להלן: "החסד"פ") לא יושמו בעניינם.
טענת הגנה מן הצדק – איי יישום הוראות תיקון 66 לחסד"פ
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|