אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עבד אלגני נ' החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ-נצרת עילית ואח'

עבד אלגני נ' החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ-נצרת עילית ואח'

תאריך פרסום : 29/05/2019 | גרסת הדפסה

תא"מ
בית משפט השלום בית שאן
44804-03-18
04/05/2019
בפני הרשמת הבכירה:
מיכל זינגר

- נגד -
תובע:
מוחמד עבד אלגני
נתבעות:
1. החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ-נצרת עילית
2. עיריית חיפה (ניתן פס"ד)

פסק דין
 

1.בפניי תביעה כספית על-סך של 52,825 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, מ.ר. 96-312-78 (להלן: "הרכב") ביום 27.1.18 בשעות הלילה, עת נהג ברכב נידאל עבד אלגני מכיוון חיפה לכיוון צומת יגור ובסמוך למחלף יגור נפל הרכב לתוך בורות אשר היו פעורים בכביש וכתוצאה מכך הוסבו נזקי רכוש לרכב (להלן: "התאונה").

2. התביעה הוגשה בתחילה כנגד הנתבעת 1 בלבד (להלן: "הנתבעת"), ובהמשך תוקן כתב התביעה והוגש גם כנגד הנתבעת 2, לאור טענת התובע, כי הנתבעת 1 הודיעה לו שהכביש בו אירעה התאונה נמצא תחת שיפוטה המוניציפאלי ובאחריותה של עיריית חיפה בתקופה הרלבנטית לאירוע התאונה.

3. ביום 22.8.18 הגיש התובע חוות דעת של המודד המוסמך, מר דלה עסאם (להלן: "המומחה"), אשר ציין בחוות דעתו שאזור האירוע זוהה כגוש 11382, חלקה 15, כביש 75, אזור ק"מ 46, ולדבריו אזור האירוע נופל בקטע כביש באחריות מדינת ישראל באמצעות חברת מע"צ, החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ.

4. בהתאם, ביקש התובע למחוק את התביעה כנגד הנתבעת 2, וכב' הרשמת הבכירה עביר ג'בריס הורתה על מחיקת התביעה כנגדה. ביום 14.4.19 הוגשה בקשה מוסכמת לדחיית התביעה כנגד הנתבעת 2, והתביעה כנגדה נדחתה.

5. הנתבעת 1 טוענת להגנתה, בין היתר, כי כתב התביעה נעדר פרטים מהותיים, לאקוני ולמעשה לא ניתן ללמוד ממנו דבר לעניין הנזקים המוכחשים ו/או לעניין אופן וסיבת התרחשותם.

6.עוד טוענת הנתבעת 1 להיעדר יריבות הואיל ומהתמונות שצורפו לכתב התביעה ועליהם התבסס התובע בהגשתה, המפגע הנטען והמוכחש נמצא בכביש 22 אשר נמצא בתחום שטחה המוניציפאלי של עיריית חיפה ובעניין זה הפנתה לתמונות מחוות הדעת השמאית שצורפה לכתב התביעה. כן טוענת להיעדר עילה, בהסתמך על מקום התרחשות התאונה בהתאם לכתב התביעה, ובכלל זה להיעדר רשלנות מצידה, כאשר מציינת היא, כי עושה כל שביכולתה ובחובתה לגלות מפגעים ככל שיהיו, באמצעות סיורים יזומים על ידי צוותי יחידות סיור ממונעות (להלן: "יס"מ") ומפעילה כיום בכבישים הנמצאים תחת אחריותה את מרכז השליטה והבקרה ואת מוקד שירות הלקוחות, זמין למשתמשי הדרך 24 שעות ביממה. עובר לאירוע הנטען התקבלו במוקד הנתבעת מספר רב של פניות אודות מפגעים בקטע הכביש נשוא התובענה וצוותי יס"מ מטעם החברה יצאו למקום האירוע והסירו את המפגעים בתוך זמני התקן של החברה, כאשר לא התקבל כל דיווח אודות המפגע נשוא התביעה, בזמן אמת, ביום האירוע הנטען והמוכחש, ובעניין זה צירפה הנתבעת לכתב ההגנה את הנספחים הבאים: ריכוז דיווחי המוקד מיום 27.1.18, דוחות היס"מ לתאריכים 24.1.18-27.1.18 ודוח מזג אוויר מיום 25.1.18-27.1.18 (ראה: נספחים א-ג' בהתאמה). כמו כן טוענת הנתבעת, כי יש לייחס לנהג התובע רשלנות תורמת בשיעור של 100%.

 

7. ביום 25.3.19 התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה העידו הנהג ברכב התובע, מר נדאל עבד אלגני (להלן: "נדאל") ונוסע שהיה עמו ברכב בעת קרות התאונה, מר סעיד עבד אל גאני (להלן: "סעיד"). מטעם הנתבעת העיד מר פליחוב לאוניד, אשר הינו מנהל אזור בנתיבי ישראל, אזור חדרה נצרת, בין חדרה לכרמיאל (להלן: "לאוניד"). לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומי טענותיהם בכתב.

 

8. התובע לא הגיש סיכומי תשובה למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן.

 

דיון והכרעה

9. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמכלול החומר המצוי בתיק, ובכלל זה לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בסיכומי הצדדים, נחה דעתי, כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי.

 

מיקום התאונה

10. השאלה הראשונה הטעונה הכרעה נוגעת למיקום האירוע הנטען, שכן לטענת התובע התאונה אירעה בכביש 75, כמפורט בחוות דעת המומחה מטעמו ואשר חוסה תחת אחריות הנתבעת, בעוד שהנתבעת טוענת להיעדר יריבות ועילה, הואיל והאירוע אירע בכביש 22 אשר מצוי תחת אחריותה של עיריית חיפה.

 

11. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במכלול החומר המצוי בתיק ובכלל זה בחוות דעת המומחה ובסיכומי הצדדים, אני מאמינה לתובע כי האירוע אירע בכביש בו הוא טוען שאירע והמצוי תחת אחריות הנתבעת, ואנמק;

 

12. התובע הגיש חוות דעת של המודד המוסמך מר דלה עסאם. בטרם אתייחס לגופה של חוות הדעת, טוענת הנתבעת בסיכומיה, כי התובע ביקש לבצע מקצה שיפורים נוסף לכתב התביעה באמצעות חוו"ד המומחה אשר צורפה לתיק בית המשפט ללא מתן רשות מבית המשפט, בניגוד מוחלט לאמור בתקנה 214ג', לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

 

חוות הדעת הוגשה עוד בטרם הוגש כתב ההגנה מטעם הנתבעת, והנתבעת לא הגישה בקשה מסודרת במסגרתה ביקשה להוציא את חוות הדעת מתיק בית המשפט או כי היא מתנגדת לה, ומשכך אין להישמע בכל טענה בנידון כנגד חוות הדעת שהוגשה ומצויה בתיק.

13. עוד טוענת הנתבעת, כי מועד הגשת חוות דעת המומחה ומיקומו "החדש" של האירוע מעלה תהיה רבה בכל הנוגע לעצם קרות התאונה, שכן חוות הדעת נערכה והוגשה בחלוף שבעה חודשים ממועד האירוע ועוסקת בכביש מס' 75, אשר מצוי במרחק רב ממקום האירוע הנטען בכתב התביעה.

 

14. איני רואה כל פסול במועד בו הוגשה חוות הדעת, שכן התובע הגיש מלכתחילה את התביעה כנגד הנתבעת 1, ובעת הודעתו על הגשת חוות-דעת ציין, כי לאור המחלוקות שהתעוררו בין הנתבעות, פנה הוא למהנדס מודד מטעמו לצורך בדיקת זהותה של המחזיקה בקטע הכביש בו אירעה התאונה. משכך, אין לבוא בכל טרוניה כנגדו בנוגע למועד הגשת חוות הדעת, וזאת לאור המחלוקת שהתעוררה בין הנתבעות, כאשר חוות הדעת הוגשה בטרם הוגש כתב ההגנה על ידי הנתבעת, וכפי שיובהר בהמשך לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי האירוע אירע בכביש 22.

 

15.בכתב התביעה המתוקן נטען כי האירוע אירע : עת נהג נידאל עבד אלגני ברכב הנפגע מכיוון חיפה לכיוון צומת יגור ובסמוך למחלף יגור נפל הרכב לתוך בורות אשר היו פעורים בכביש...".

 

בחוות הדעת מציין המומחה, כי ביקר במקום עם הנהג שנהג ברכב בעת אירוע התאונה והלה הצביע על המקום בו אירעה התאונה. בסעיף פרטי המקרקעין הנדונים בחוות דעתו, תת סעיף "תיאור מקום האירוע", צוין : "קטע כביש בן עירוני מס' 75 בין צומת לב המפרץ חיפה לצומת יגור במרחק כ 3.5 ק"מ לפני צומת יגור לנוסעים מחיפה מזרחה, באזור ה ק"מ ה 46 של הכביש. בעת הביקור קטע כביש זה מצופה אספלט חדש יחסית, לדברי התובע מזמין חוות הדעת בעת האירוע בכביש היה בור שגרם לתאונה ולפגיעה ברכב שלו". בסופו של דבר קבע, כי אזור האירוע נופל בקטע כביש באחריות מדינת ישראל באמצעות חברת מע"צ, החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ.

 

16. אין המדובר במקום "חדש" של האירוע, כטענת הנתבעת, ונראה כי האירוע הנטען אירע במקום החוסה תחת אחריותה, כאשר מנגד היא לא ביקשה לזמן לעדות את המומחה בכדי לסתור את קביעותיו כאמור בחוות דעתו.

 

17.הנתבעת נסמכת בטענתה, כי המדובר בכביש 22 על התמונות שצורפו לחוו"ד השמאית מטעם התובע. ברם, נדאל היטיב להסביר את מקום נסיעתו במועד התאונה, כך שלדבריו היו הוא וסעיד בחזרה מחיפה לביתם, כאשר מחיפה יצא דרך כביש 75 יגור, ושהוצגה לו תמונה מחוות דעת המומחה אישר שזה המקום.

 

נדאל נשאל בנוגע לתמונות שצורפו לכתב התביעה, מדוע צילם את המקום, ועל כך השיב: "אני צילמתי את זה בגלל שמקום התאונה היה מסוכן והיה חושך ואני לא יכול לצלם שם ויבוא רכב. צילמתי את זה כדי שידעו איפה הכביש הזה" (ראה: עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 26-27). בהמשך העיד: "חזרתי וראיתי שיש חושך, רציתי לצלם איזה כביש זה, את תחילת הכביש צילמתי את השלט כדי שנדע איפה הכביש" (ראה: עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 4-5). לא עלה בידי הנתבעת לסתור טענה זו.

18.בעניין זה, ערה אני לעדות סעיד:

"ש.אני מראה לך תמונה מכתב התביעה, אתה זוכר את המקום הזה?

ת.נכון, עליה בדרך לכפר שלנו, כפר מנדא

ש.כאן הייתה התאונה?

ת.נכון, כאן היו הרבה רכבים, לכאן בא גם הגרר לקחת את האוטו. פה הייתה התאונה...

ש.אתה חזרת עם הרכב של נידאל לאותו כביש?

ת.נכון, לא אותו רכב, רכב אחר

ש.שם צילמתם את התמונה מכתב התביעה?

ת.נכון"(ראה עמ' 6 לפרוטוקול).

 

יחד עם זאת, אני מעדיפה בנידון את עדות נדאל, לגבי מיקום התאונה, כמי שנהג ברכב, ואשר עדותו עולה גם בקנה אחד עם האמור ב-ת/1 בכל הנוגע למקום הגרירה של הרכב: "הריני להודיע כי נדאל עבדגני...קיבל מחברת "הכפתור" שירות דרך (גרירה) מצומת היגור לא"ת שפרעם בתאריך 28/01/2018...", ועם האמור בחוות-דעת המומחה, כי הנהג הצביע לו על המקום בו אירעה התאונה, ולאחר שהצביע לו על מיקום התאונה קבע בין היתר את שקבע.

 

כאמור לעיל, לא עלה בידי הנתבעת לסתור את האמור ב-ת/1 או בחוות דעת המומחה, היא לא ביקשה לזמן לעדות לא את הגרריסט ולא את המומחה כדי לסתור את טענות נהג התובע לגבי מיקום קרות התאונה, וכל טענותיה מתבססות על תמונות שצורפו לכתב התביעה, ואשר נהג התובע היטיב הלכה למעשה להסבירן.

 

19. בסיכומו של דבר, אני מקבלת את גרסת התביעה, בנוגע למיקום אירוע התאונה וכי התאונה אירעה באזור הנמצא תחת אחריות ו/או אחזקת הנתבעת.

 

אירוע התאונה ונסיבותיה

20. הנתבעת טוענת לאי הוכחת התאונה ו/או נסיבותיה, כאשר בסיכומיה הפנתה לעדות נדאל כי הבור אשר מופיע בתמונה שצורפה לכתב התביעה אינו הבור ממנו נפגע לכאורה רכבו של התובע, כאשר לטענתה גם לחוות דעת המומחה לא צורפה כל תמונה של המפגע ממנו נפגע לכאורה רכב התובע.

 

21. איני מקבלת טענות אלו, שכן עדות עדי התביעה, בצירוף חוות הדעת השמאית והמודד יש בהן בכדי לאשש את האמור בכתב התביעה בכל הנוגע לאירוע התאונה ונסיבותיו.

 

22. העובדה שלא התקבל דיווח מטעם התובע ו/או הנהג מטעמו אודות האירוע בזמן אמת, אינה משמיטה את אחריות הנתבעת לקרות התאונה. אומנם מצופה היה מהתובע ו/או הנהג ברכב התובע להודיע למוקד הנתבעת אודות הבורות בכביש בזמן אמת. ברם, בשקלול הנסיבות כפי שיפורטו לעיל, אני מאמינה כי האירוע התרחש כפי שתואר בכתב התביעה.

 

23.נדאל העיד, כי התמונות שצילם וצורפו לכתב התביעה אינן של הבור בו נפל. דווקא עדות זו, יש בה בכדי להצביע על מהימנות גרסתו, כך שלא ניסה להעלים או להסתיר, כי לא ביצע תצלום של המפגע הנטען על ידו, כאשר מנגד אין באי צילום הבורות, בכדי לכרסם ממהימנות גרסתו לגבי קיומם של בורות פעורים בכביש הנטען ואשר הביאו לפגיעה ברכב בו נהג.

 

24. נדאל העיד בחקירתו הראשית, כי הרכב נתקע בבורות, נגרר ולאחר מכן חזר עם חברו למקום התאונה לצלם, היה חשוך ומסוכן ולא יכל לצלם בדיוק את המקום.

 

25.עדותו זו בדבר קיומם של בורות בכביש לא נסתרה בחקירתו הנגדית, ושהתבקש לתאר איך עלה על הבורות השיב: "הייתי נוסע כרגיל, פתאום שמעתי רעש בגלגלים, "בוף בוף", עמדתי בצד וראיתי את כל הגלגלים למטה, ראיתי שיש שבר בפנים בפלסטיק. הלכתי למוסך, אמרו לי את כל הנזק" (ראה: עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 18-19). לדבריו אין תאורה בכביש, זה היה בשעות הערב וירד גשם, וכי היו רכבים בצד שהחליפו פנצ'ר:

"ש.לא חשבת שאם יש רכבים בצד וגם חשוך, ויורד גשם, לא חשבתי שיש מפגע כלשהו ויש לנסוע יותר לאט?

ת.עצרתי שם שלוש ארבע שעות חיכיתי לגרר עד שיבוא. לפני לא היו לפני מכוניות בצד, בגלל שעצרתי וחיכיתי לגרר ראיתי שהיו אנשים שהחליפו פנצ'ר. אמרתי שיש רכבים בזמן שחיכיתי לגרר" (עמ' 4-5 לפרוטוקול).

 

26.עדות נדאל זוכה לחיזוק ותימוכין מעדות סעיד, אשר העיד כי הרכב נפל לבור.

 

27. לכך מתווסף כי בחוות הדעת השמאית צוין, כי הם הוזמנו על ידי בעל הרכב לאמוד ולהעריך את הנזקים אשר נגרמו לרכב בעקבות נפילת הרכב לבור בכביש ראשי, ובעניין זה נראה כי מוקדי הנזק מתיישבים עם נסיבות קרות התאונה.

 

28.בנוסף, מ-ת/1 עולה, כי הרכב נגרר ביום 28.1.18 מצומת יגור, ובכלל זה בחוות-דעת המומחה צוין, כי הנהג הצביע על המקום בו אירעה התאונה, כאשר בסעיף "פרטי המקרקעין הנדונים" נאמר כדלקמן: "...בעת הביקור קטע כביש זה מצופה אספלט חדש יחסית, לדברי התובע מזמין חוות הדעת בעת האירוע בכביש היה בור שגרם לתאונה ולפגיעה ברכב שלו". על כן, אין להתפלא על כך כי בעת ביקור במקום על ידי המומחה לא יכל הוא לצלם את המפגע ותמונה מעין דא לא צורפה לחוות הדעת.

 

29.שקלול כל האמור לעיל מעיד על קיומו של מפגע בכביש, נשוא דיוננו, בדמות בורות, ומכאן עובר הנטל על הנתבעת להוכיח, כי לא היו קיימים בורות בכביש או כי אין המדובר במפגע, או שאם המדובר במפגע אין המדובר במפגע שהינו בגדר סיכון לנוסעים בכביש ובטח ובטח שאין המדובר במפגע שגרם לנזק ברכב התובע. ברם, לא רק שלא עלה בידיה להוכיח זאת, אלא נראה כי ידעה על קיומם של הבורות ולא פעלה כפי המצופה ממנה.

 

30.ויודגש, משעלה בידי התובע להוכיח, כי רכבו נפגע מכך שנפל לבורות בקטע הכביש, נשוא דיוננו, אשר נמצא תחת אחריותה ו/או אחזקתה של הנתבעת, אין נפקות לכך אם המדובר בבור פלוני או אלמוני, ועל הנתבעת היה להוכיח כי אין המדובר במפגע, ברם, כאמור לעיל לא עלה בידיה לעשות כן.

31.מעיון בריכוז דיווחי המוקד מיום 27.1.18 (ראה: נספח א' לכתב ההגנה) נראה, כי היו מספר פניות לנתבעת במועד התאונה בנוגע לשברים בכביש 75, כך למשל בשעה 19:45:58 הייתה פנייה "כביש 75 בין חיפה ליגור הרבה בורות בכביש". אותו הדין בפנייה מאותו היום בשעה 19:38:46: "כביש 75 בין לב המפרץ ליגור בורות..." (ראה גם: פניות משעה 18:49 ו- 18:22:29 ובכלל זה נספח ב' לכתב ההגנה).

 

דהיינו, לא רק שהנתבעת לא סותרת את קיומם של הבורות בקטע הכביש הנטען על ידי התובע, אלא שיש בדוחות אלו בכדי לחזק את גרסת התביעה לגבי קיומם של בורות בכביש וכי הרכב נפגע מכך שנפל לבורות שהיו קיימים שם.

 

32.מסקנה הזוכה לחיזוק הואיל והעד מטעם הנתבעת לאוניד העיד בנידון:

"ש.מציג לך את דוח טיפול אירועים מיום האירוע 27.1.2018, אני רואה שם שמצוין כי היו מספר מפגעים, אתה יכול להסביר ?

ת.כביש 75 הקטע המדובר הוא הקטע שלי ולא מה שצורף לכתב התביעה, מסומן שבכביש 75 הוא בין חיפה לנצרת, היו מספר טיפולים בבורות, ע"י צוותי י ס"מ, באספלט קר, כמה פעמים שעברו בכבישים וטיפלנו בהם, גם בבוקר וחזרנו גם יותר מאוחר.

ש.יום לפני אתה יכול להרחיב גם?

ת.יום לפני היה אותו סיפור, טיפלו באספלט קר...

ש.לכן ב- 24 לחודש, 25 לחודש, 26 ו-27, הגיע ניידת מטעם מע"צ לאותו מקום, נקודה 46, 47, ותיקנה את אותם בורות בכביש 75 לפי נספחי כתב ההגנה?

ת.נכון, סיירנו וטיפלנו...

ש.ראית הרבה נזקים, רכב כזה שנפגע וניזוק ב- 50,000 ₪ כשהוא נופל לבור, אתה יכול לתאר את גודל הבור?

ת.בשביל שלרכב תהיה פגיעה בצמיד העומק אמור להיות כ- 20 ס"מ, ורוחב הצמיג לפחות, עד מטר. אני חושב שבאותו מקום נפלו כולם לאותו בור. לא שמעתי על זה שכולם נפלו. לפי התמונה שקיבלתי מכם זה כבר היה בור שטופל, לא יודע מה היה לפני זה. אני דיברתי על התמונות שהתובע צרף לכתב התביעה בשלב מאוחר יותר, איפה ששינו את מקום האירוע. התמונה הייתה ממקום אחר לגמרי מהתביעה הישנה" (ראה: עמ' 7-8 לפרוטוקול).

 

המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל הינה, שלא רק שעולה מדוחות ועדות לאוניד, כי היו בורות בכביש, נשוא דיוננו וכי לא עלה בידי הנתבעת לסתור את גרסת התביעה לגבי נסיבות קרות התאונה, הרי שנראה כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח, כי אין המדובר במפגע והיא לא הציגה כל אסמכתה בדבר כך כי המפגע הנטען והמוכחש לכשלעצמו לטענתה, לא הוא שגרם לנזקים הנטענים והמוכחשים אף הם, בדמות חוות דעת כלשהי וכל טענותיה בנידון נטענו בעלמא.

 

33. בסיכומו של דבר, עדויות עדי התביעה, חוות הדעת, דוחות הנתבעת ועדות העד מטעמה יש בהם בכדי לתמוך ולהוכיח את אירוע התאונה ונסיבותיו כפי שנטען בכתב התביעה.

 

34. באחרית דבר אומר, כי התובע טוען בכתב התביעה לתחולת סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בסעיף 41 לפקודה נקבע: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה". בענייננו, לא מתקיים התנאי הראשון של הסעיף, הואיל ונהג התובע והנוסע שהיה עימו כעדים יחידים לתאונה יודעים טוב יותר מהנתבעת על הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, הואיל והנתבעת לא נכחה בזמן התרחשות התאונה והם אף פרטו כיצד התאונה אירעה.

 

אחריות

35. התובע טוען לרשלנות הנתבעת, מנגד טוענת הנתבעת, כי יש לדחות את התביעה, אך מפאת היעדר הוכחת רשלנות שלה.

 

36.על מנת לחייב את הנתבעת בנזקי התובע, יש צורך בהוכחת חובת זהירות מושגית, קונקרטית, הפרת החובה וקשר סיבתי לנזק (ראה: ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש ואח', פ"ד לז (1) 113 (1982).

 

37. אין מחלוקת כי הנתבעת חבה חובת זהירות מושגית כלפי הנוסעים בכבישים אשר נמצאים תחת ניהולה ו/או אחזקתה. בכל הנוגע לחובת הזהירות הקונקרטית, נפסק בע"א 145/80 דלעיל : "רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית. ומהו סיכון בלתי סביר? הסיכון הבלתי סביר, שבגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית, הוא אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו".

38. מהדוחות שצורפו לכתב ההגנה ומעדות לאוניד נראה, כי היה ידוע לנתבעת אודות קיומם של הבורות. מדוח ריכוז דיווחי המוקד מיום 27.1.18 כפי שצוין לעיל, נראה כי הנתבעת קיבלה מספר פניות בנוגע לבורות בכביש, נשוא דיוננו, באחת מהן אפילו צוין הרבה בורות בכביש. הנתבעת לא צרפה דיווחי מוקד עובר למועד זה, אלא רק דוחות יס"מ והימנעותה מלצרפם פועלת לחובתה. כן היא ידעה אודות מצב הכביש כפי שעולה מדוחות היס"מ (ראה: נספח ב' לכתב ההגנה).

 

39.בנוסף, לאוניד העיד, כי חלק מהעבודה של היס"מ הינה: "כשהם רואים בורות בכביש, הוא עוצר במקום מתקן את הבור באספלט קר, טיפול ראשון מאושר, פותח אירוע מוקד להמשך טיפול. ההמשך זה טיפול באספלט חם ובהמשך אם יש אופציה טלאות אספלט או עיבוד הכביש. הטיפול הראשוני של אספלט קר זה מאושר, זמני מאוד ולכן חוזרים על הפעולות האלה עד שלא מתקנים סופית" (ראה: עמ' 7 לפרוטוקול).

 

לאוניד הופנה לדו"ח טיפול אירועים מיום 27.1.18, ובעניין זה ציין, כי כביש 75 בין חיפה לנצרת היו מספר טיפולים בבורות על ידי צוותי יס"מ באספלט קר, כמה פעמים שעברו בכבישים וטיפלו בהם, גם בבוקר וחזרו גם יותר מאוחר. בכל הנוגע ליום לפני השיב: "יום לפני היה אותו סיפור, טיפלו באספלט קר" (ראה: עמ' 8 לפרוטוקול שורה 2). לשאלה האם תיקון זמני באספלט קר, יכול להיות עמיד ליום יומיים בזמן גשם, השיב שיכול להיות, ובהמשך העיד :

"ש.לכן ב- 24 לחודש, 25 לחודש, 26 ו-27, הגיע ניידת מטעם מע"צ לאותו מקום, נקודה 46, 47, ותיקנה את אותם בורות בכביש 75 לפי נספחי כתב ההגנה?

ת.נכון, סיירנו וטיפלנו" (ראה: עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 6-8).

 

לא זו אף זו, לשאלה, מתי בפעם האחרונה יס"מ בדק את הכביש הזה, השיב :

"יום לפני, באותו יום. זה סיור, הצגתי את הסיורים של צוות יס"מ. כל יום ממה שאני בדקתי, יומיים לפני וגם אחרי, היינו במקום, סיירנו וטיפלנו. הטיפול היה מטעמנו וגם מקריאות שקיבלנו" (שם, עמ' 8, שורות 24-26).

 

40.בורות פעורים בכביש הינם דבר מסוכן ואינם בגדר סיכונים טבעיים ורגילים לכביש ונפילה של רכב לתוך בורות בכביש אינה בגדר סיכון טבעי, והנתבעת כמי שאמונה על ניהול, פיתוח ואחזקת כבישים בינעירוניים, וביניהם הכביש נשוא דיוננו, יכולה וצריכה הייתה לצפות בנסיבות המקרה את התרחשות הנזק כתוצאה מקיומם של בורות פעורים בכביש, כאשר הטלת אחריות עליה כמי שאמונה על אחזקת הכביש אשר מצוי תחת אחריותה היא גם רצויה מבחינת מדיניות שיפוטית נכונה וראויה.

 

משהנתבעת ידעה מבעוד מועד ובטרם התאונה על קיומם של הבורות בכביש, נשוא דיוננו, היה עליה להבין את מצבו הבעייתי של הכביש ולהפנים שהטיפול שנעשה בו או אינו מספיק או כי יש לנקוט בדרך פעולה אחרת, אך נראה שלא עשתה כן ובכך נעוצה רשלנותה, שכן אם היה נעשה הטיפול כנדרש לא היה מתרחש האירוע נשוא דיוננו.

 

הנזק שנגרם לרכב כתוצאה מבורות פעורים בכביש, אינו סיכון סביר ומחובתה של הנתבעת להסיר סיכונים ו/או מפגעים אלו. לא שוכנעתי, כי הנתבעת עשתה די לעמוד בכך, ואף לא שוכנעתי כי הנתבעת נקטה בכל אמצעי הזהירות הסבירים להסרת המפגעים הללו שנראה כי חזרו על עצמם, כאשר בעניין זה אוסיף ואומר, כי הנתבעת לא זימנה לעדות אף אחד מאנשי היס"מ שבדק או טיפל בכביש נשוא דיוננו במועד האירוע או בסמוך לו בכדי שניתן יהיה ללמוד מעבר לאמור בדוח מה הסיבה לקיומם של בורות בכביש, מה נעשה בדיוק על ידם כדי למנועם וכיוצ"ב, ובעניין זה לא די בעדות לאוניד בנידון.

 

41. ערה אני לעדות לאוניד, כי לא חסמו את הכביש, הואיל ורק בהחלטה של המשטרה נסגר כביש, הוא אחראי על התחזוקה ולא על סגירה של כביש שזה באחריות המשטרה, יחד עם זאת העיד :

ש.איך מתחזקים כביש?

ת.סגירת הכביש ללא טיפול, סגירת הכביש זה על ידי המשטרה. כשאנו רוצים לעשות עבודות ריפוד סוגרים כביש.

ש.למה עשיתם את זה אחר כך?

ת.אני אומר ברגע שיש גשמים וכבישים מתפרקים ככה זה עובד אנו מטפלים זמנית עד שמזג האוויר שניתן לעבוד וצריכה להיות טמפ' מסוימת ולבסוף הכביש הזה טופל כשהייתה אפשרות לטפל" (ראה: עמ' 9 לפרוטוקול).

 

הגם אם לא היה בסמכות הנתבעת לסגור את הכביש, הרי שאינה פטורה מאחריות, במיוחד לאור כך שידעה על הבעיות שהיו בכביש עוד עובר לאירוע נשוא דיוננו, ומשכך אולי היה מקום מצידה לפנות למשטרה לחסום את הכביש או לעשות כל פעולה אחרת, במיוחד לאור מזג האוויר, אך זאת לא נראה כי עשתה.

 

42.הנתבעת טוענת בסיכומיה, כי עשתה ככל שביכולתה להיערך למזג האוויר באמצעות הכנה מקדימה ובאמצעות צוותים שסיירו במקום. ברם, היא אינה יכולה לשלוט במזג האוויר ובאירועים הנגרמים כתוצאה מכוח עליון, ולבטח שאינה יכולה להימצא בכל רגע נתון בכל ק"מ מהכבישים המצויים באחזקתה, קל וחומר כאשר המדובר בחברה המחזיקה כ- 8,000 ק"מ במדינת ישראל.

 

מעבר לכך שב"כ הנתבעת טען בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 25.3.19, כי הוא מוותר על טענת כוח עליון, הרי שנכון הוא שהנתבעת לא יכולה להימצא בכל רגע נתון בכל ק"מ מהכבישים המצויים תחת אחזקתה, ברם, טענה זו הייתה מתקבלת על ידי לו הייתי משוכנעת, כי המדובר במפגע חולף, אלא שבמקרה נשוא דיוננו עולה שלא כך פני הדברים, הואיל ולאוניד אישר כי ב-24, 25, 26 ו-27 לחודש הגיעה ניידת מטעם מע"צ, לאותו מקום, נקודה 46,47 ותיקנה את אותם בורות בכביש 75, והלכה למעשה נראה שעל אף תיקונים אלו היו תלונות חוזרות ונשנות על בורות בכביש הנדון עוד עובר לשעת האירוע נשוא דיוננו, כפי שעולה מדוח ריכוז דיווחי המוקד נכון למועד האירוע (ראה: נספח א' לכתב ההגנה). משמע, מצב הכביש היה ידוע לנתבעת עוד טרם האירוע נשוא דיוננו, ונראה כי לא נקטה בפעולה ו/או ליתר דיוק לא נקטה בפעולה מספקת לתיקון המפגע הקיים בכביש נשוא דיוננו, שהרי לו הייתה עושה כן לא הייתה מתרחשת התאונה ובכך נעוצה למעשה התרשלותה ואין המדובר כלל בכוח עליון.

 

לא זו אף זו, דווקא מזג האוויר הקיצוני כנטען על ידי הנתבעת בכתב ההגנה, אשר שרר עובר ליום קרות האירוע חייבה לנקוט במשנה זהירות, לבדוק שלא נוצרו מפגעים בכביש ו/או לא חזרו על עצמם ולמנוע סיכון שאינו טבעי ורגיל, דהיינו בורות בכביש, ומשלא הוכח שעשתה כן התרשלה היא, כאשר לצד זה לא עלה בידיה להוכיח כי נקטה באמצעים סבירים להסרת מפגע זה והגם אם סיירה במקום או ביצעה תיקונים, נראה שאלו לא צלחו אם כאמור בסופו של דבר קרה האירוע נשוא דיוננו. אין ספק, כי אלמלא אותה הפרת החובה, לא היה נגרם לרכבו של התובע הנזק הנטען.

 

43. באחרית דבר אומר, כי נראה שבעדות לאוניד רב הנסתר על הגלוי, שכן מחד העיד "אני חושב שבאותו מקום נפלו כולם לאותו בור" (ראה: עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 14), ובטרם יבשה הדיו העיד "לא שמעתי על זה שכולם נפלו. לפי התמונה שקיבלתי מכם זה כבר היה בור שטופל, לא יודע מה היה לפני זה. אני דיברתי על התמונות שהתובע צרף לכתב התביעה בשלב מאוחר יותר, איפה ששינו את מקום האירוע. התמונה הייתה ממקום אחר לגמרי מהתביעה הישנה" (שם, שם, שורות 14-17). אם לא די בכך, בניגוד לטענתו שבאותו מקום נפלו כולם לאותו בור, לשאלה מי יכול להגיד כמה רכבים ניזוקו כתוצאה מהבורות האלה בכביש 75, השיב: "יכול להיות שזה ניתן לבדיקה, אני לא יודע, אפשר לבדוק דרך המשטרה..." (שם, שם, שורה 28). אין להכביר במילים על דבריו אלו ו"די לחכימא ברמיזא".

 

 

אשם תורם

44.בנסיבות התיק הנדון, מצאתי לנכון, להשית על הנהג ברכב התובע אשם תורם בשיעור של 15%. הגם אם היה מדובר בשעת לילה, מצופה היה מהנהג ברכב התובע לנסוע בהתאם לתנאי מזג האוויר בכלל ולהיות ער לנעשה בכביש ובדרך בפרט.

 

45.הנתבעת טוענת בסיכומיה, בין היתר, כי הנהג ברכב התובע, נהג במהירות מופרזת, בחוסר זהירות ושלא בהתאם לתנאי הדרך וכי התנהגותו היא שהביאה לידי האשם עת בחר מידיעה להיכנס לתוך בור ו/או לא שם לבו אל הדרך בה נסע ו/או לא היה ערני וכו'. אומנם נדאל העיד, כי נסע במהירות של 70 או 80 קמ"ש וכי ירד באותה העת גשם חלש, וסעיד העיד כי נסעו לאט לאט. ברם, לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי נדאל נסע במהירות מופרזת, יחד עם זאת, ובשים לב לכך שהיה יום חורפי ושעת לילה, כאשר מצופה היה מהנהג ברכב התובע לנסוע ולהיות ער לנעשה בדרך ולנסוע בהתאם לתנאי הדרך, כך שלא יעלה על בורות המצויים בכביש, הרי שמצאתי לנכון כאמור לעיל להשית עליו אשם תורם בשיעור של 15%.

 

נזק

46.התובע הוכיח את נזקו באמצעות חוות דעת שמאית, אשר לא נסתרה על ידי הנתבעת בחוות דעת נגדית, וממילא לא ביקשה הנתבעת לזמן את שמאי התובע לעדות. מעבר לכך צורפה קבלה בעבור שכר טרחת השמאי וחשבונית מס/קבלה בעבור שכר המומחה.

 

47.משכך, לתובע מגיע פיצוי בעבור הנזק הישיר, בניכוי אשם תורם, החזר שכר טרחת שמאי, שכר העדים, אגרות משפט ובכלל זה החזר שכר טרחת המומחה שמונה מטעמו, שכן חוות דעת המודד הייתה כורח המציאות לאור המחלוקת בדבר זהות המחזיקה בקטע הכביש בו אירעה התאונה.

 

48. התוצאה הינה, כי הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 43,201 ₪ - נזק ישיר, 2,000 ₪ - שכ"ט שמאי ₪, 450 ₪ -הוצאות העדים, 3,276 ₪- שכר טרחת המומחה, החזר אגרות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.

 

התשלום בעבור הנזק הישיר ישולם בכפוף לכל דין.

 

הסכומים האמורים ישולמו לתובע, באמצעות בא כוחו, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין במשרד ב"כ הנתבעת, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

 

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"ט, 04 מאי 2019, בהעדר הצדדים.

Picture 1

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ