סאבא נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

1.בפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקים אשר נגרמו לרכב מסוג טויוטה קורולה מ.ר. 66-348-52 (להלן: "הרכב"). הרכב ניזוק בתאונת דרכים שארעה ביום 16.11.2017 (להלן: "התאונה").

2.אין חולק כי הבעלים הרשום של הרכב הנו הגב' סומיה זיידאן, נושאת ת.ז. 03819546-7, אשר רכשה את הרכב בחודש פברואר 2017.

עוד אין חולק כי בוטח על-ידי התובע אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח מספר 03-125716177 (שם הפוליסה – אוטוטופ- פוליסה לביטוח) (להלן: "הפוליסה"). המבוטח היחיד בפוליסה הינו התובע – מר עמאד סאבא.

3.ביום 7.5.2017 נחתם זכרון דברים בין הגב' סומיה זיידאן לבין התובע לרכישת הרכב על-ידי התובע (נספח ג' לכתב התביעה). למרות זיכרון הדברים, לא נרשמה בעלותו של התובע ברכב, ועובר לתאונה נותר הרכב רשום על שמה של הגב' סומיה זיידאן.

4.ביום 16.11.2017 אירעה התאונה. בהודעה על תאונת דרכים אשר מילא התובע ציין כי הרכב שנסע לפניו עצר בפתאומיות, והתובע פגע בו ברכבו. התובע הודה באחריותו לתאונה. כתוצאה מהתאונה ניזוק הרכב בחלקו הקדמי (ראה נספח ד' לכתב התביעה).

5.בחוות דעת השמאי מילאד מלשה שהזמינה הנתבעת נקבע כי גובה הנזק מגיע כדי 55.53% מערך הרכב. השמאי ציין כי לאור גובה הנזק ונזקים נוספים העלולים להתגלות במהלך התיקון וירידת הערך הצפויה, הוא ממליץ לסלק את התביעה על בסיס "אובדן להלכה" (נספח ה' לכתב התביעה).

6.במכתב מיום 27.12.2017 דחתה הנתבעת את תביעת התובע לתשלום תגמולי הביטוח בגין הנזקים שנגרמו לרכב. סיבת הדחייה היא חוסר התאמה בין התשובות שמסר התובע בהצעת הביטוח למציאות, הסתרת עובדות מהותיות תוך מתן תשובות כוזבות – כל זאת מתוך כוונת מרמה. הנתבעת הפנתה במכתבה להוראות סעיפים 6 ו-7 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"). עוד צוין במכתב, כי אילו הנתבעת הייתה יודעת את העובדות לאשורן, לא היתה מסכימה לבטח את התובע, גם בדמי ביטוח גבוהים יותר. טענה אחרונה זו מתייחסת, ככל הנראה, להסתרת העובדה כי התובע היה מבוטח בפוליסת ביטוח בחברת "כלל" אשר בוטלה.

7.ביום 1.2.2018 הגיש התובע ערר על החלטת הנתבעת מיום 27.12.2017 לדחות את תביעתו לממונה על פניות הציבור אצל הנתבעת. במסגרת עררו ציין התובע כי בסעיף יב(15) להצעה לביטוח הרכב, במסגרתו נשאל אם הרכב היה מבוטח קודם לכן בחברת ביטוח אחרת, ציין כי ניתנה לו הצעה לביטוח הרכב בלבד. ביום 19.2.2018 פנה התובע במכתב לנתבעת, במסגרתו הסביר את השתלשלות האירועים שקדמה לרכישת פוליסת הביטוח. ביום 22.2.2018 השיבה הממונה על פניות הציבור בנתבעת, עורכת הדין גב' רינת איינהורן פאר, כי קודם להנפקת הפוליסה, בוטח הרכב בביטוח בחברת "כלל", וכי התובע הסתיר עובדה זו, מתוך כוונת מרמה, ועל כן נדחית תביעתו.

טענות הצדדים

8.לטענת התובע ביקש לרכוש את הרכב, אשר היה בבעלות גיסתו, לאחר נישואיו שנערכו ביום 28.4.2017 (ע' 9 ש' 10-11). קודם לרכישת הרכב, ביום 3.3.2017, פנה התובע לסוכן הביטוח מר חסן זאהר, בבקשה לקבל הצעת מחיר לביטוח הרכב. הסוכן ביקש מהתובע פרטים אישיים, כולל שנת לידה ושנת הוצאת הרישיון, וקבע את סכום הפרמיה על סך 4,000 ₪. כן ביקש הסוכן מהתובע להמציא לו רישיון רכב על שמו של התובע, או חוזה לרכישת רכב. מאחר והעסקה לרכישת הרכב טרם הושלמה – לא העביר התובע את המסמכים הנדרשים לסוכן הביטוח. בחלוף כחודש ימים גילה התובע כי חשבונו חויב בסך של 362 ₪. התובע פנה לסוכן הביטוח מר חסן זאהר, הודיע לו כי לא ביקש לערוך ביטוח וכי הרכב טרם נרכש על-ידו אותה שעה. סוכן הביטוח ביטל את הפוליסה אשר נרכשה מחברת "כלל" ביטוח, והגביה הופסקה (ע' 9 ש' 16-17).

9.ביום 8.5.2017 רכש התובע את הרכב מגיסתו. למרות זאת לא רשם התובע את בעלותו ברכב, שכן לא רצה "שיעבור עוד יד". בין התובע לגב' סומיה זיידאן נכרת זיכרון דברים (ע' 1 ש' 17-18). זיכרון הדברים אף צורף לכתב התביעה. התובע פנה לשני סוכני ביטוח בבקשה לקבל הצעות מחיר לרכישת פוליסת ביטוח, ומצא הצעת מחיר הזולה בכאלף ₪ מההצעה אשר קיבל מסוכן הביטוח מר חסן זאהר. התובע חתם על ההצעה לביטוח, מסר לסוכן טופס העדר תביעות והסדר תשלומי הפרמיה. פוליסת הביטוח התקבלה אצל התובע לאחר כשבועיים (ע' 9 ש' 18-21). לצורך הקמת הפרמיה, מסר התובע לסוכן הביטוח עותק מזיכרון הדברים (ע' 1 ש' 22-23).

10.התובע מצביע על כך שלמרות טענתה של הנתבעת למרמה, לא ביטלה את הפוליסה, והמשיכה לחייב את חשבון התובע עד ליום 7.2.2018 - המועד בו בוטלה הפוליסה (ע' 9 ש' 28-29).

11.בכתב הגנתה, הסבירה הנתבעת את סירובה לשלם לתובע את תגמולי הביטוח הנתבעים בכך שמסר לה כי הינו בעל הרכב למרות שביום הקמת הפוליסה הבעלים הרשום של הרכב הייתה הגברת סומייה זיידאן. הנתבעת טענה כי לו ידעה כי התובע אינו הבעלים הרשום של הרכב, לא הייתה מבטחת את הרכב. הנתבעת אף הצביעה על "חור ביטוחי" בתקופה שבין חודש 2/2017 ועד לחודש 5/2017. לטענת הנתבעת, נתונים אלו לא נמסרו לה על-ידי סוכן הביטוח במועד עריכת הפוליסה. בנוסף, טענה הנתבעת, הסתיר ממנה התובע כי קודם להפקת הפוליסה, בוטח הרכב ב"כלל חברה לביטוח", אשר ביטלה את הפוליסה.

12.הנתבעת הצביעה על כך שהרכב היה בליסינג מיום 25.12.2013 ועד ליום 24.1.2017. ביום 24.1.2017 הועבר הרכב ליבואן טרייד אין - דוד לובינסקי. ביום 16.2.2017 (שבועיים קודם לרכישתו על ידי התובע) הועבר הרכב לבעלותה של הגב' סומיה זידאן. הנתבעת תמהה מדוע התובע, אשר היה מעוניין לרכוש את הרכב, לא עשה כן ישירות מחברת הטרייד אין, אלא ביקש מבת משפחתו לרכוש את הרכב עבורו, כעולה מסמיכות הזמנים בין רכישת הרכב על-ידי גב' סומיה זיידאן לבין רכישת הביטוח מחברת הביטוח "כלל" על-ידי התובע (ע' 11 ש' 24).

13.עוד טענה הנתבעת כי בבעלות התובע ארבעה רכבים שונים, כעולה מעדותו בבית המשפט. דא עקא, בעת עריכת הצעת הביטוח בחודש מאי 2017 פירט התובע עבר ביטוחי של רכב אחד בלבד. הנתבעת מדגישה כי בעת עריכת הפוליסה על מבקש הפוליסה להציג את מלוא עברו הביטוחי (ע' 11 ש' 15-18).

14.הנתבעת הדגישה כי אף אם הציג התובע לסוכן הביטוח את זיכרון הדברים ורישיון הרכב (בו רשומה הגב' סומייה זיידאן כבעלים), אין לייחס לה ידיעה ביחס לפרטים אלה. לעניין זה הפנתה הנתבעת לבר"ע 10337/06 דוד מנשקו נגד המגן (5.3.2007).

15.כן הפנתה הנתבעת לכך שהתובע לא זימן למתן עדות את סוכן הביטוח שרכש עבורו פוליסת ביטוח בחברת "כלל", כדי להוכיח כי הנפקת הפוליסה בחברת "כלל" נעשתה בטעות. הנתבעת מציינת כי אינה יודעת מדוע בוטלה הפוליסה בחברת "כלל", מהם פרטי הפוליסה ולמי הונפקה (נהג אחד או יותר). הנתבעת טוענת כי התובע בוחר להמשיך ולהסתיר את המידע הזה, על אף היותו חיוני (ע' 12 ש' 15-19). עוד הפנתה הנתבעת לכך שהגב' סומיה זיידאן היא אשר שילמה לשמאי, חרף טענתו של התובע כי הרכב נרכש על ידו והיה בבעלותו.

על כן, טוענת הנתבעת, יש לקבוע כי התובע מסר מידע לא מלא בעת עריכת הפוליסה, תוך כוונה להסתיר מידע מהותי מהנתבעת.