אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> לוין ואח' נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

לוין ואח' נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 01/02/2018 | גרסת הדפסה

תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
33239-04-16
21/12/2017
בפני הרשם הבכיר:
קייס נאשף

- נגד -
התובעים:
1. אייל לוין
2. אילנה לוין צימברג

עו"ד אהוד רוכב
עו"ד צבי הלוי
הנתבעות:
1. איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
2. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

עו"ד עוז ברקוביץ'
עו"ד ניר מלמד
עו"ד גיא כנפו
פסק דין
 

 

השאלה הטעונה הכרעה

 

המחלוקת מושא תיק זה עניינה בשאלה האם נזקי התכולה ונזקי המבנה שנגרמו בדירת התובעים, כתוצאה ממים שנמלטו מאקווריום שהיה מוצב בסלון דירתם, נופלים לגדר הגדרת מקרה ביטוח כפי שזו נוסחה בגדרי פוליסות הביטוח של כל אחת מהמבטחות, מבטחת התכולה ומבטחת המבנה. כבר כעת, יובהר קודם נצלול למצולות ונבחן את הטענות לעומקן, בעיקר אלה של המבטחות אשר דחו את תביעת התובעים בטענה שאין המקרה עונה על הגדרת מקרה הביטוח, נשאל אם זה סביר שמבוטח יבטח את רכושו הן כנגד נזקי תכולה והן כנגד נזקי מבנה, ובסופו של יום ימצא עצמו נטול כל סעד כך שידיו מעל ראשו, ובלשון העם "קירח" גם מכאן וגם מכאן"? זו התוצאה, כפי שניתן לשער, לה מייחלות הנתבעות/המבטחות בנידון דידן. כלום הפרשנות לה טוענת כל אחת מהבטחות בזיקה עם הגדרת מקרה הביטוח היא הפרשנות הנכונה, הראויה והמתחייבת בנסיבות העניין? ראוי לחדד כבר עתה כי אפשר שהתכחשות הנתבעות לחבות הביטוחית באה על רקע העובדה כי מקרה הביטוח הוגדר בשתי הפוליסות בנוסח כמעט זהה, ומכאן, שכל אחת מחברות הביטוח קיוותה בעיני רוחה, כי יעלה בידה להביא לדחיית התביעה כנגדה. עוד יובהר, כי המחלוקת העיקרית עניינה בשאלה מהו התוכן שיש לצקת לתיבה "התפוצצות או התלקחות", כפי שזו מופיעה, באופן זהה, במסגרת הסיכונים המבוטחים בשתי פוליסות הביטוח, והאם תיבה זה עשויה להחיל בגדרה גם האירוע מושא זה. הבה אפוא נבחן את הדברים לעומקם.

 

רקע עובדתי קצר

 

1.התובעים הם הבעלים של דירה ברחוב האדמונית באבן יהודה. ביום 22.04.2014 שעה 20:00 או בסמוך לכך, נשמע, על פי הנטען, לפתע, בבית התובעים רעש עז כתוצאה משבר שהתהווה באקווריום גדול ממדים שהיה מוצב בסלון ביתם, וכתוצאה מכך, הבית הוצף בשל המים, האבנים, החצץ, ודגי הנוי שהיוו את תכולת האקווריום. זרם המים גרם לנזקים לפריטים שונים בדירת התובעים וכן נזק לקיר מסוים אשר היה צבוע בצבע ייחודי (המתואר לעיל, להלן – האירוע).

 

2.המחלוקת העיקרית הניטשת בין הצדדים נוגעת לשני מישורים: האחד, האם פוליסות הביטוח – הזהות כמעט לחלוטין (יש להדגיש בחלקים הרלוונטיים למחלוקת מושא תיק זה) בזיקה לניסוח הגדרת מקרה הביטוח פורשות את כנפיהן, כל אחת בחלקה, על הנזקים שנגרמו כתוצאה מהאירוע. האחר, האם האקווריום הוא פריט תכולה דווקא או חלק מהמבנה? אלה עיקר השאלות בהן נעסוק, עם זאת, בוודאי נעסוק גם בהיבטים נוספים של המחלוקת, ואולם, דומה שעיקר הדיון ייסוב סביב שאלות אלה, כאמור.

 

3.למען שלמות התמונה יובהר כי בהעדר מחלוקות עובדתיות מהותיות ביחס לנסיבות האירוע, ולשם ייעול הדיון וחסכון בזמן שיפוטי ובהוצאות, הצדדים הסכימו לוותר על ניהול הליך הוכחות ושמיעת ראיות, ותחת זאת להגיש סיכומים בכתב, באופן שהכרעת בית המשפט תתבסס אך על החומר המצוי בתיק. וכך אכן היה, הצדדים הגישו סיכומים בכתב, ולבקשתי, אף הגישו השלמת טיעון קצרה. ויובהר, הזמנתי את הצדדים לישיבת תזכורת ביום 18.10.2017 במטרה להביא לסילוק התביעה על דרך הפשרה וללא צורך בהכרעה שיפוטית, דא עקא, למגינת הלב, הדבר לא הסתייע.

 

טענות התובעים

 

4.התובעים טוענים כי ביטחו את דירתם ורכושם אצל שתי הנתבעות, ולצורך כך רכשו אצל הנתבעת 1, איי. אי. ג'י. חברה לביטוח בע"מ (להלן – AIG), פוליסת ביטוח מתאימה בגדרה בוטחה תכולת הבית, ופוליסה נוספת אצל הנתבעת 2, מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן – מנורה), בגדרה בוטח המבנה.

 

5.לטענת התובעים, הם הודיעו על התרחשות האירוע, אך AIG מיאנה לשאת בתגמולי הביטוח בטענה, כי הנזק הנטען על ידי התובעים אינו חוסה תחת איזה מבין הסיכונים המפורטים בגדרי פוליסת הביטוח, וכי אין בנמצא כיסוי במסגרת הרחבת "שבר תאונתי". מנורה מצדה, דחתה את הכיסוי הביטוחי בטענה דומה, הווי אומר, כי הפוליסה אינה מכסה את האירוע המתואר.

 

התובעים מבהירים כי אין ולא היה מקום לדחיית הכיסוי הביטוחי על ידי איזו מבין המבטחות, וזאת בהינתן העובדה כי האירוע נכנס לגדר הגדרת התיבה "התפוצצות או התלקחות" כפי שזו מוגדרת בשתי הפוליסות, כאמור (סעיף 6 (ב') בפוליסה של AIG). כתנא דמסייע, התובעים מפנים לפסיקה, אליה נתייחס בהרחבה בהמשך, הימנה עולה כי בית המשפט פירש את התיבה "התפוצצות או התלקחות" פרשנות מרחיבה. עוד מוסיפים התובעים וטוענים כי אף אם לא תתקבל את טענתם כי האירוע נופל לגדר "התפוצצות או התלקחות", הרי ניתן להידרש לחלופה שעניינה אירוע שמקורו בשיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני (סעיף 7 לפוליסה של AIG) ולשיטתם האקווריום נופל לגדר מקום מים חיצוני. עוד מוסיפים התובעים וטוענים כי האירוע גם נכנס לגדר ההרחבה שעניינה "שבר תאונתי" (סעיף 10 לפוליסה של AIG) של זכוכית קבועה המהווה חלק מהמבנה (ועל פי הנטען, האקווריום מהווה חלק בלתי נפרד מקיר הבית)), לפיכך, גם מטעם זה יש להכיר בכיסוי הביטוחי. למען שלמות התמונה יובהר כי הגדרות אלה מופיעות בשתי הפוליסות של הנתבעות, ומכאן, שלא ייחדנו דיון נפרד וייחודי ביחס לכל אחת מהמבטחות, והדיון ייערך חדא מכתא.

 

לאמור יש להוסיף כי התובעים טענו כי האקווריום תוחזק כראוי על ידי חברה מקצועית שעיקר עיסוקה הוא בתחזוקה שוטפת של מתקנים דוגמת האקווריום, וכי אין כל מקום לקבל את טענת שמאי AIG לעניין סיבות אפשריות שהביאו להתרחשות האירוע דוגמת "לחץ מים ו/או בלאי ו/או שינוי טמפרטורה ו/או דבק זכוכית".

 

6.בהינתן עמדות הנתבעות, שכרו התובעים שירותיו של מר שטרית ינון, שמאי ביטוח ונזקים (להלן – שטרית), אשר אמד את הנזקים שנגרמו לתכולה ולמבנה בסכום של 43,559 ₪ בתוספת שכ"ט השמאי (1,755 ₪ כולל מע"מ). לסכום זה הוסיפו התובעים לתביעתם ראש נזק נוסף של נזקים עקיפים בדמות עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה וכיוצא בזה בסכום של 20,000 ₪, באופן כזה שסכום התביעה הסתכם בסך 65,345 ₪.

 

טענות AIG

 

7. AIG טענה כי האירוע אינו נופל לגדר הגדרת איזה מבין החלופות של מקרה הביטוח, וכי אינו עולה כדי אף אחד מהסיכונים המפורטים בגדרי סעיף 6 לפוליסה (אנו נעסוק בהרחבה בסעיף זה בהמשך). כן הוסיפה וטענה כי האירוע גם אינו נופל לגדר איזו מבין ההרחבות ובוודאי לא ההרחבה שעניינה "שבר תאונתי" (סעיף 10 ב' (1) לפוליסה).

 

8.בסיכומים מטעמה, AIG מיקדה את החיצים בזיקה לפרשנות שיש לצקת לתיבה "התפוצצות או התלקחות", אחת החלופות של סעיף 6 בפוליסה ביחס לסיכונים המבוטחים, תוך הפנייה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בפרשת פורת (בר"ע 2177/03 פורת נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, מפי כבוד השופטת שטופמן, (פורסם במאגרים המשפטיים, 06.12.2016)) אשר לשיטתה תומך בטענתה כי את התיבה "התפוצצות או התלקחות" יש לפרש בצורה דווקנית. AIG מחדדת כי בפרשת פורת נקבע כי מדובר על כיסוי לנזקים הנגרמים כתוצאה מהתפוצצות או התלקחות של אש, גז או קיטור וכיוצא באלה, אך לא בשבר של אקווריום. לשיטתה, בהינתן הפסיקה האמורה, ונוכח העובדה כי בנידון דידן לא הוכחה מעורבות רכיבים דוגמת "גז, קיטור, ואש" הרי אין כל מקום להכיר באירוע מושא תיק זה כאירוע הנופל לגדר "התפוצצות או התלקחות", רוצה לומר, יש לנקוט בפרשנות דווקנית ביחס לפרשנות התיבה האמורה.

 

9.AIG ציינה עוד בסיכומיה, כי יש לדחות את טענת התובעים כי האירוע נכנס לגדר הגדרת החלופה שעניינה ב "שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני", באשר גם אם נניח שמדובר על שיטפון או הצפה, עדיין אין בכך סגי, שכן לא הוכחה מעורבותו של מקור מים חיצוני. לשון אחרת, על מקור המים להיות חיצוני לדירה המבוטחת, בעוד האקווריום מצוי בדירה המבוטחת, לפיכך, בעל כורחך עליך להגיע למסקנה כי האירוע אינו נכנס לגדר ההגדרה, כאמור. בתמיכה לטיעונה, AIG מפנה לת''ק (תביעות קטנות, כ"ס) 37257-07-16 פרץ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים; 26.03.2017) בגדרו נקבעו דברים ברוח הטיעון אשר AIG מבקשת לקדם בגדרי תיק זה. שם דובר על קרע בצינור מים המזין את המקרר, ובית המשפט קבע כי נדרש כי המקור יהיה חיצוני.

 

10.ככל שהדברים אמורים בהרחבה שעניינה בתיבה "שבר תאונתי" AIG טענה, כי הכוונה בפוליסה לזגוגיות וכן למתקני הסניטציה בדירה, בעוד שאקווריום אינו חוסה תחת הגדרה זו, המהווה תנאי לקיום ההרחבה. כן הוסיפה וטענה כי הרחבה זו אינה פורשת כנפיה על נזק שנגרם עקב "חבלה הדרגתית, לחות, חלודה, תנאים אקלימיים, פחת ובלאי", ובהינתן קביעת השמאי מטעמה, מר אהוד ברקאי, כי האקווריום התפוצץ עקב לחץ מים ו/או שינוי טמפרטורה ו/או בלאי דבק זכוכית, הרי האקווריום לא תוחזק כראוי, ומשכך, גם מהרחבה זו לא תצא הישועה. למען הזהירות, AIG טוענת כי אף אם יקבע כי האירוע נכנס כן לגדר הגדרת "שבר תאונתי" תגמולי הביטוח לא יעלו על 2.5% מסכום ביטוח התכולה (בסך 3,22148 ₪, הווי אומר, סך של 8,053 ₪).

 

AIG טענה לבסוף כי האקווריום אינו בגדר מבנה או חלק מהבנה, שכן הוא ניתן להחלפה או העברה או פירוק או העתקה. עוד ציינה כי האקווריום לא הוערך על ידי סוקר מטעמה, ולא נרשם בסקר שבגדרו פורט הרכוש המבוטח בפוליסה מטעמה.

 

טענות מנורה

 

11.טענותיה של מנורה דומות, בעיקרו של דבר, לאלה של AIG. מנורה טענה בכתב הגנתה, כי האירוע המתואר אינו מכוסה בגדר הפוליסה שהנפיקה לתובעים, שכן אינו עונה על הגדרת איזה מבין הסיכונים המפורטים בסעיף הרלוונטי בפוליסה. כן נטען, כי אין כיסוי לנזקים תוצאתיים אשר התובעים תבעו, וכי בכל מקרה קיים שעבוד לטובת בנק הפועלים, שאינו מאפשר תשלום תגמולי ביטוח לתובעים בסכום העולה על 5,000 ₪.

 

הואיל ופטור ולא כלום לא ניתן, אדרש להלן לטענות אשר מנורה העלתה, הגם שאלה דומות, בעיקרו של דבר, לאלה של AIG, כאמור. לטענת מנורה הפוליסה אשר הפיקה מכסה אך סיכונים ספציפיים, וכי על מנת לזכות בגמולי הביטוח יש להוכיח נזק ישיר למבנה כמו גם את מקרה הביטוח. לשיטת מנורה, האקווריום מהווה חלק מהתכולה דווקא ואינו בגדר חלק מהמבנה. בתמיכה לטיעונה כי האקווריום הוא חלק מהתכולה דווקא, היא מפנה, בין היתר, לטופס ההודעה אשר התובעים מילאו בסמוך לאחר האירוע בגדרו צוין ברחל בתך הקטנה כי מדובר בפריט תכולה. כן היא טוענת כי אף השמאי מטעם AIG התייחס לאקווריום כעל פריט תכולה.

 

ככל שלא די באמור, מנורה מפנה לסעיף 25 לסיכומי AIG בגדרו האחרונה הודתה לכאורה בעצמה, כי האקווריום אינו חלק מהמבנה. מנורה אף מפנה לפסיקת בית המשפט העליון, אליה נתייחס בהמשך, בגדרה פורטו המבחנים השונים להגדרת פריט כחלק מהמבנה או התכולה. לדידה, בחינת האקווריום באספקלריה של מבחני עזר אלה (האקווריום הונח אך על מדף בתוך נישה, לא חובר דרך קבע למבנה, ניתן לנתקו ולהעתיק את מיקומו, הוא לא יאבד משוויו הכלכלי אם יועתק ממקומו ועוד) מלמדת שיש לראות את האקווריום כעל חלק מפריטי התכולה.

 

לחילופין, מנורה טוענת כי אף אם יקבע כי האקווריום הוא חלק מהמבנה, ולא כך הם פני הדברים בעיניה, הרי משהאירוע אינו נכנס לגדר הגדרת "התפוצצות או התלקחות" ובהינתן הפרשנות שנקבעה בפסק הדין של כבוד השופטת שטופמן (פרשת פורת, לעיל), הרי דין התביעה להידחות. עוד מוסיפה וטוענת כי אף אם יוברר כי מדובר במחובר מבנה, הרי צמודי-המבנה בוטחו בגדרי הפוליסה של AIG, משכך במצב דברים זה מתקיים כפל ביטוח בין שתי הפוליסות, ככל שהדברים אמורים בנזקי המבנה.

 

מנורה גם הלינה על העובדה כי חוות הדעת של שמאי התביעה נערכה כשנתיים לאחר התרחשות האירוע, דבר המעלה סימני שאלה רבים ביחס לצדקת או נכונות קביעות השמאי, וכן טענה כי הפוליסה שלה אינה מכסה נזקים תוצאתיים.

 

12.בקצירת האומר, אזכיר כי התובעים הגישו סיכומי תשובה בגדרם טענו כי ככל שהדברים אמורים בתיבה "התפוצצות או התלקחות" יש לנקוט פרשנות מרחיבה, ולא דווקנית, כטענת הנתבעות. הם הפנו להחלטה המכוננת בסוגיה זו של פרשת ורסאי (ת"א (מחוזי- י-ם) 6199/04 טופ גן ורסאי ירושלים בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסמה במאגרים המשפטיים; 10.05.2015)). אשר אימצה פרשנות מרחיבה למדי בכגון דא. כן הם מפנים להוראת סעיף 25 (ב) של חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ז – 1973 (להלן – חוק החוזים), הימנה ניתן ללמוד כי יש לבכר פרשנות המקיימת את החוזה, להבדיל מזו שלא נותנת לו חיות, ומשפוליסת הביטוח היא בגדר חוזה, יש לצקת לתיבה "התפוצצות או התלקחות" תוכן באופן שיעניק לה פרשנות המכירה בכיסוי הביטוחי.

 

עוד טוענים התובעים כי משהנתבעות לא פירטו בגדרי פוליסות הביטוח את התנאים לתחולת החלופה שעניינה בשיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני, הרי הן מנועות לעשות כן כעת. כן טענו כי האקווריום מהווה זכוכית קבועה. אשר לטענת מנורה כי האקווריום מהווה חלק מהמבנה, התובעים משיבים כי מנורה מנערת את חוצנה מהמבחן העיקרי שהוא "מבחן הכוונה" כפי שהדברים נקבעו בפסיקת בית המשפט העליון.

 

להשלמת התמונה העובדתית אזכיר כי בעקבות הדיון שהתקיים ביוזמת בית המשפט בניסיון להביא את הצדדים לסיום התיק על דרך הפשרה, מהלך שלמגינת הלב לא צלח, כאמור, התובעים ומנורה הגישו השלמת טיעון קצרה ביחס לשאלה אם הנזק שנגרם לקיר המבנה מכוסה בגדרי פוליסת הביטוח של מנורה. הטיעונים שהועלו בגדרי השלמת הטיעון מהווים הלכה למעשה חזרה על הטיעונים שנטענו בגדרי סיכומיהם ואשר עיקריהם פורטו לעיל, לפיכך, לא ראיתי מקום לשוב ולפרטם.

 

דיון והכרעה

 

13.נדון בשאלות שהוצגו לעיל על פי הסדר הבא: תחילה נעסוק בשאלה אם איזה מבין פוליסות הביטוח חלה על האירוע מושא התדיינות זו. ככל שנשיב בחיוב על השאלה, נפנה לדון בשאלה אם האקווריום נופל לגדר פריט תכולה או מבנה. נשוב ונדגיש הדיון בשאלה הראשונה כוחו יפה ביחס לשתי המבטחות/הנתבעות, וזאת בהינתן הנוסח הכמעט זהה בשתי פוליסות הביטוח, למצער, ככל שהדברים נוגעים למחלוקת מושא התיק. לשון אחרת, ככל שנגיע למסקנה כי האירוע נופל לגדר התיבה "התפוצצות או התלקחות" כי אז קביעה זו נכונה וכוחה יפה ביחס לשתי המבטחות שכן בשתי הפוליסות מופיעה התיבה האמורה. עוד יובהר, פוליסות הביטוח של הנתבעות זהות בלא מעט היבטים, ולמעט הרחבות, הן מחילות את הוראות הפוליסה התקנית לביטוח דירה (תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ"ו-1986; להלן – הפוליסה התקנית).

 

האירוע – אירוע ביטוחי?

 

14. על מנת שנעמיק חקר בשאלה העומדת להכרעה, ומפאת חשיבות הדברים, יש להידרש לנוסח של הסעיפים הרלבנטיים כפי שאלה מופיעים בפוליסות הביטוח מושא המחלוקת. בגדרי פוליסת הביטוח של AIG (פרק ב' סעיף 6, עמ' 5 לתנאים הכלליים) שעניינה בביטוח תכולת הדירה, מוגדר אירוע הביטוח בזו הלשון:

 

"1. מקרה הביטוח:

מקרה הביטוח הוא אירוע הגורם לאבדן או לנזק שנגרמו לתכולה בתקופת הביטוח כתוצאה מאחד או יותר מהסיכונים המפורטים להלן:

א.אש, ברק, רעם וכן עשן שהוא תופעה יוצאת דופן ולא תופעה קבועה;

ב.התפוצצות או התלקחות;

--------

י.שטפון או הצפה ממקור מים חיצוני למעט צונאמי כאמור בפסקה ט"

 

 

בחינת פוליסת הביטוח של מנורה, שעניינה בנזקי המבנה, מלמדת שגם בגדרה, מקרה הביטוח הוגדר באופן כמעט זהה לחלוטין לזה שהופיע בפוליסה של AIG. מפאת חשיבות הדברים, נפנה לפוליסת הביטוח של מנורה (פרק 1, סעיף ב' 1 , עמ' 2 לתנאים הכלליים) שעניינה בביטוח מבנה הדירה. אירוע הביטוח הוגדר בזו הלשון:

 

"1. מקרה הביטוח:

אבדן או נזק שנגרמו לדירה בתקופת הביטוח כתוצאה מאחד או יותר מהסיכונים המפורטים להלן:

א.אש, ברק, רעם וכן עשן שהוא תופעה יוצאת דופן ולא תופעה קבועה;

ב.התפוצצות או התלקחות;

--------

י.שטפון או הצפה ממקור מים חיצוני " .

 

למען שלמות התמונה יובהר כי גם בפוליסה התקנית מופיעה הגדרה זהה.

 

קודם שנמשיך בדרך הילוכנו, אומר כי מסקנתי בסופו של יום כי האירוע נכנס לגדר שתי הפוליסות, גם זה של מנורה וגם זו של AIG. להלן יפורטו מלוא השיקולים שהביאוני למסקנה זו.

 

15. תחילה, מן הראוי להפנות לפסיקת בית המשפט המחוזי בגדרי פרשת ורסאי (לעיל). באותה פרשה, עלתה שאלה דומה לזו שעומדת ביסוד הנידון דידן לפיה האם התיבה "התפוצצות או התלקחות" כוללת בחובה גם אירוע של קריסת תקרת מבנה? בית המשפט ערך דיון ארוך, מעמיק וסדור בשאלה זו ובסופו של יום הגיע למסקנה שיש לאמץ פרשנות מרחיבה לתיבה "התפוצצות או התלקחות". נקבע כי התמוטטות הרצפה באולמי ורסאי – היא בגדר אירוע ביטוחי, באשר מדובר על התמוטטות שנבעה משילוב של הפגם הטבוע במבנה יחד עם העמסת משקל שבאה לידי ביטוי על ידי פעילות הריקוד של מאות אנשים במרכז הרצפה. לדידי, אם זו הייתה המסקנה בפרשת אולמי ורסאי, מקל וחומר בעניינינו, כפי שאפרט את הדברים בהמשך. מפאת חשיבות הדברים, נביא אך מקצת מהדברים שבית בית המשפט קבע ובזו הלשון :

 

"... במצב זה, מתרחשת התפרצות והתפשטות פתאומית של לחץ, האצור בתוך מקור אנרגיה פנימי, כלפי חוץ, תוך כדי רעש וגרימת הרס ושבר. הלחץ יכול להיות פיזי (התפוצצות דוד קיטור, התפוצצות צנתר, התפוצצות צמיג, התפוצצות סיר לחץ, התפוצצות בלון ועוד), והלחץ גם יכול להיווצר כתוצאה מתהליך כימי(שהוא לרוב תהליך הצתה ובערה: התפוצצות חומר נפץ, התפוצצות גז, התפוצצות אבק, התפוצצות אדי בנזין ועוד)..." (פרשת ורסאי, לעיל, פסקה 36 להחלטה).

 

מן הראוי גם להפנות לפסקה 39 בפרשת אולמי ורסאי שם בית המשפט מצטט פסיקה ענפה המצדדת ביציקת תוכן מרחיב לתיבה "התפוצצות". מפאת חשיבות הדברים נצטט את הפסקה, וכהאי לישנא :

"...כפי שאראה כעת, השימוש במילה "התפוצצות" לתיאור התרסקות של חומר באופן כללי, ולאו דווקא התרסקות כתוצאה מפיצוץ כימי או השתחררות לחץ פנימי, מצויה לא רק בעברית הקדומה, ומופיעה לא רק במילונים מודרניים, אלא מקובלת גם בפסקי דין של בתי המשפט בישראל מהשנים האחרונות. כך, במספר פסקי דין דובר בהתפוצצות זכוכית כתוצאה ממכה, מחום או מסיבה לא ברורה (ת"א (מחוזי ת"א) 2418/00 קגנוביץ נ' ש.פ.ע. היכל המראות בע"מ [פורסם בנבו] (5.7.01); ב"ל (ת"א) 2617/09 בכשי נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (21.10.09); ת"א (שלום חיפה) 6253-06-09 בלן נ' ברמי [פורסם בנבו] (30.8.13); ת"ק (י-ם) 21306-05-10 אסולין-אזולאי נ' שירות ניופאן [פורסם בנבו] (27.7.10); ת"ק (עכו) 52740-06-11 עשהאל נ' מיני ליין בע"מ [פורסם בנבו] (14.11.11); ת"ק (רחובות) 19823-08-13 גורביץ נ' קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ [פורסם בנבו] (2.3.14)). בפסקי דין אחרים נדונו התפוצצות שיש כתוצאה מתזוזת ארון עליו הוא הוצב (ת"א (שלום ת"א) 23828/06 צורף נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (2.11.08)); התפוצצות מיטות נוער בשל קרבתן למקור חום (ת"ק (י-ם) 1277/08 ועקנין נ' י. קמפף הקו המעוצב בע"מ [פורסם בנבו] (15.5.08)); התפוצצות משטח שולחן פגום (ת"ק (י-ם) 30707-10-10 ידיד נ' לוי [פורסם בנבו] (21.8.11)); התפוצצות חיבורים של רהיטים פגומים (בש"א (שלום ת"א) 152991/05 רשת פוטון העיר בע"מ נ' ק.נ.ש [פורסם בנבו] (6.2.06)); והתפוצצות תפרים המחברים בין יריעות איטום כתוצאה מעבודה לקויה (ת"ק (נצרת) 37896-04-12 פלוטקין נ' אלגואד לבניין ופיתוח בע"מ [פורסם בנבו] (4.4.13)). השימוש במילה "התפוצצות" ננקט גם לתיאור היסדקות של כביש כתוצאה ממעבר מים תחתיו (בש"א (מחוזי ת"א) 20165/03 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ'Poloron Israel i.p [פורסם בנבו] (24.11.03)) או מחפירה תת-קרקעית תחתיו (ת"א (שלום רמלה) 4159/96 ביטון נ' עירית ראשון לציון (21.4.98)). באחד המקרים נפסקו פיצויים בגין התפוצצות קורות בטון מכובד משקלו של טרקטור שעלה עליהן (ת"ק (חדרה) 1342/01 רדעי נ' כהן (17.1.02)). במקרה נוסף התקבלה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזק ללוחות שיש אשר נפלו ממשאית שהובילה אותם כתוצאה מהיקרעות שרשרת הברזל שקשרה אותם למשאית. השאלה שנדונה בפסק הדין מזכירה את השאלה הניצבת לפנינו: האם ניתן לראות בקריעת השרשרת כתוצאה מטלטולי נסיעת המשאית, משום התממשות הסיכון של "התפוצצות" שהיה מכוסה בפוליסת ביטוח "סחורות בהעברה" שחברת הביטוח (הנתבעת) הוציאה לבעלת המשאית (התובעת)? בית המשפט השיב על השאלה בחיוב..."

 

16.משכך, אין כל מקום לכרוך את התיבה "התפוצצות או התלקחות" אך לפעילות שמערבת תהליכים כימיים או כאלה המערבים אש, קיטור או גז, כפי טענת הנתבעות. פרשנות ממין זה לפיה "פיצוץ" ו"התפוצצות" קשורים אך לתהליכים כימיים, המערבים אש או פעילות כימית אחרת, תוך התעלמות מאפשרויות "פיצוץ" פיזיקליים – חוטאת לפרשנות הראויה של התיבה, אשר כאמור מעוגנת היטב גם בהיגיון המילולי.

 

17. אפילו נתעלם מפסיקת בית המשפט בפרשת אולמי ורסאי אשר ללא כל ספק אימצה פרשנות מרחיבה בזיקה לתיבה "התפוצצות או התלקחות", לדידי גם היזקקות לבחינת הפרשנות המילולית – של המילה "התפוצצות" – אינה מובילה בהכרח לתוצאה לה הנתבעות טוענות כאילו זו עניינה אך בפיצוץ שמקורו באש, גז, קיטור וכיוצא בזה.

 

וישאל השואל, מדוע, לכלול במילה "פיצוץ" או "התפוצצות" נזק אשר מקורו אך בהתפרצות של אש, גז או קיטור, אך לא התפרצות נוזל? טול דוגמה צינור ניקוז המוליך מים שמתנפץ כתוצאה מסתימה והפעלת לחץ מים על דפנות הצינור, שתוצאתו התפרצות המים אל מחוץ לצינור. מדוע שהתיבה "התפוצצות" לא תפרוש את כנפיה על אירוע ממין זה.

 

כך גם בנידון דידן, מדובר על אקווריום שהוא בגדר מיכל מים גדול ממדים, אשר דפנותיו עשויות זכוכית והוא אוגר בתוכו כמות גדולה של מים. במקרה זה, המים נמלטו מחוץ לדפנות הזכוכית לאחר שנשמע רעש עז.

 

ושוב נשאל, מדוע לית מאן דפליג כי התפוצצות של בלון גז (ונניח לצורך הדוגמה והדיון – כי הדבר לא לווה באש), הוא בגדר אירוע ביטוחי, בעוד שהתפרצות של מים או נוזל אחר – אינה שכזו? ויובהר, אירוע של הישברות אקווריום הכרוך בו זמנית בהימלטות כמות גדולה של מים, כפי שאירע בנסיבות תיק זה, עלול להוות סיכון ממשי לשלומם של אלה הנוכחים בקרבת מקום.

 

18.מכל מקום, לא אכחד כי טענותיהן של הנתבעות אינן נטולות כל היגיון או בסיס, ככל שאלה נסמכות על פסק הדין בפרשת פורת, בהן תולות את עיקר יהבן, עם זאת, יש לקרוא את פסק הדין על רקע הנסיבות הספציפיות והייחודיות בהן הוא ניתן. במה דברים אמורים? אכן בפרשת פורת נקבע, כי התיבה "פיצוץ" מכוונת להצטברות של חומר נפץ, גז או קיטור – ויציאתם הפתאומית באופן בלתי צפוי ובלתי רגיל – ממקום "הימצאותם" תוך גרימת נזק. אולם, בל נשכח, כי הפרשנות שננקטה בפרשת פורת, באה על רקע נסיבות ספציפיות וייחודיות בהן קיר בית של מובטח ניזוק כתוצאה מתזוזה גיאולוגית של קרקע. התובע שם, טען, כי הקיר שלו התפוצץ. על רקע זה ניתן להבין, מדוע העדיפו בית משפט לתביעות קטנות ובעקבותיו בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת שטופמן) אשר דן בבקשת רשות הערעור של המבוטח – לנקוט בפרשנות דווקנית כפי שהדברים יושמו באותו מקרה.

 

לאמור יש להוסיף כי פסק הדין בפרשת פורת ניתן לפני שנים לא מעטות, שנת 2004, באופן שהחלטת בית המשפט המחוזי בפרשת אולמי ורסאי, שניתנה יחסית לאחרונה (2015), שלא להידרש לעומק בו הדברים נבחנו וליריעה רחבת ההיקף אשר בית המשפט פרש בגדרי פסק הדין, היא ההחלטה המנחה בשאלה העומדת על הפרק ביחס לתוכן שיש לצקת לתיבה "התפוצצות או התלקחות", כאמור.

 

19.אין בידי איפוא לקבל את הפרשנות לה הנתבעות טוענות הנסמכת על פסיקת בית המשפט המחוזי בפרשת פורת. בבחינת למעלה מן הצורך, יובהר כי ככל שניישם את המבחנים שהותוו בפרשת פורת, בעל כורחנו נגיע למסקנה כי גם באספקלריה של אותם מבחנים דווקנים, האירוע מושא תיק זה חוסה תחת כנפי שתי פוליסות הביטוח. במה דברים אמורים? יובהר, בפרשת פורת, שמהווה את הבסיס עליו נשענת עמדת הנתבעות, נקבע כי התפוצצות חייבת לכלול אלמנטים של פתאומיות, מידיות כמו גם אקראיות, וכי אין להרחיבה כדי שיכלול התרחשויות גיאולוגיות. בחינת מבחנים אלה מלמדת שהנסיבות העומדות ביסוד האירוע מושא ההתדיינות נופלות לגדר הגדרה זו (הגם שהדין אינו רואה בהם תנאי להגדרת המקרה כמקרה תאונתי: ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ פ"ד מז(1) 311, 324 (1990)).

 

לא יימצא חולק כי בנידון דידן דובר בהתפוצצות של אקווריום שאירעה באופן פתאומי, ואקראי, וכי הנזקים נגרמו באופן מידי כתוצאה מהתפוצצות האקווריום לאחר שנשמע רעש עז, כאמור. עינינו הרואות איפוא כי אף בחינת האירוע באספקלריה הדווקנית העולה מפרשת פורת מלמדת שהאירוע נופל לגדר הגדרת "התפוצצות או התלקחות". יש לקרוא אפוא את התוצאה הסופית באותה פרשה על רקע הנסיבות הייחודיות והחריגות של האירוע שעמד בבסיס המחלוקת, ואין להסיק מכך כי זו גם הייתה עמדת בית המשפט אילו היה מדובר באירוע דוגמת האירוע מושא תיק זה.

 

20.מן הראוי להזכיר כי גם בת"ק (תביעות קטנות, קריות) 482/06 אינהורן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים; 28.01.2017)) בית המשפט נדרש לפרשנות שיש לצקת לתיבה "התפוצצות או התלקחות", ומסקנתו הייתה כי יש לאמץ פרשנות מרחיבה בניגוד גמור לעמדת חברת הביטוח. דובר במבוטח שהפעיל את מערכת החימום התת רצפתית בביתו, וכתוצאה מכך, אריחי הרצפה התבקעו והתרוממו. בית המשפט קובע:

 

"הפוליסה קובעת בסעיף 1 כי מקרה הביטוח הוא נזק שנגרם על ידי אחד מהסיכונים המפורטים להלן: (ב) התפוצצות או התלקחות". הנתבעת טענה כי המקרה אינו בגדר התפוצצות. דעתי שונה. יש לבחון את המילה התפוצצות במשמעות הלשונית והרגילה של בני אדם (ולא של כימאים או פיסיקאים). המילה התפוצצות מוגדרת במילון אבן שושן כהאי לישנא: "התפרדות והתרסקות לרסיסים בקול נפץ". במילון ספיר-מילון עברי-עברי אנציקלופדי בשיטת ההווה (מהדורה 1998) מוגדר המונח התפוצצות כ: "התפשטות פתאומית מתוך אנרגיה פנימית ובלווית רעש". ההתרחשות בעניננו תואמת את ההגדרות הלשוניות שכן הווצרות הלחץ ואנרגית החום גרמו לשינוי קיצוני של טמפרטורה שגרם לתזוזת אריחים והתבקעותם תוך השמעה סימולטנית של רעש נפץ. נראה לי כי מובן לשוני פשוט זה מתיישב עם תכלית הפוליסה ותואם את "הציפייה הסבירה של המבוטח". מדובר באירוע חד פעמי, אקראי, בלתי צפוי, פתאומי, מפתיע בהתרחשותו הנגרם באחת, אירוע תאונתי היוצר נזק. ציפיתו של מבוטח כי אירוע מסוג זה יכוסה היא ציפייה סבירה ולא הובאו בפני נימוקים טובים, לשוניים או תכליתיים, לאי הכללת המקרה במסגרת המונח התפוצצות".

גם במסגרת ת"ק (תביעות קטנות, חיפה) 1647/08 הדני נ' ישיר - איי. די. איי חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים; 23.11.2008)) עלתה שאלת התחולה של התיבה "התפוצצות או התלקחות" מקום שמדובר בפיצוץ בצנרת, וגם שם בית המשפט הכיר באירוע וקבע שהוא נכנס בגדר "התפוצצות". בית המשפט פסק כי:

 

"מכל מקום, סבור אני כי הנזק לצינור נגרם בשל "התפוצצות" וזו נכללת במסגרת הסיכונים המכוסים על ידי הפוליסה, בהתאם לפרשנות הסבירה והפשוטה של מונח זה ועל פי כוונת הצדדים ההגיונית והאמיתית.

התובע הסביר, כי קיבל שיחה טלפונית משכנתו אשר טענה כי "יש לה פריצת מים בדירתה", כן העיד – "זה לא פרץ מים שנגרם מבלאי...אלא פרץ חזק". בהתאם לחשבונית ביצע השרברב פעולות ובהן - "איתור נזילת מים חציבה, פתיחה החלפת צינור...". ניתן להבין מדברי התובע כי דובר בפרץ מים.

קשה לכן להלום את הפירוש שהנתבעת מנסה לתת למונח "התפוצצות" וטענתה שלכאורה לכל היותר מדובר ב"התבקעות" הצינור, שאינה נכללת בסיכונים, אינה סבירה לדידי בפרט לאור הכלל הפרשני בדבר פרשנות נגד המנסח ובמקרה הנוכחי פרשנות לטובת המבוטח.

מעבר לצורך יוער, כי בספרו של א. אבניאון "מילה במילה" אוצר המילים הנרדפות ניגודים ושדות סמנטיים, הוצאת איתאב מהדורת 200, עמ' 173, אחת ההגדרות למונח "התפוצצות" היא "התבקעות".

 

21.לא זו אף זו, גם הפרשנות שננקטה על ידי בית המשפט בפרשת אשכנזי (ת"ק (תביעות קטנות, פ"ת) 1271/04 אשכנזי נ' חברת הביטוח אישי ישיר בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים; 27.05.2004), אף היא התייחסה לחלופה י' (שהובאה לעיל בפוליסה התקנית), כאשר נקבע שם, כי פיצוץ האקווריום אינו עולה כדי הגדרת "שטפון או הצפה ממקור מים חיצוני". ואכן, גם אני מצרף את קולי לנימוקים שם, ואף אני שותף לדעה, כי פיצוץ של אקווריום אינו יכול לענות על הגדרת שיטפון או הצפה, שכן הכוונה בחלופה זו בסיכונים המבוטחים – היא הצפה או שיטפון שמקורם במקור מים מחוץ לדירה המבוטחת. ויובהר, הסיכונים האחרים שמקורם בנוזלים – מופיעים תחת פרק אחר של הפוליסה. ויושם אל לב, כי בפרשת אשכנזי לא נידונה כלל ועיקר החלופה שעניינה "התפוצצות או התלקחות" מכאן שההיזקקות לאותה פרשה מיותרת בנסיבות העניין, ואין בה כדי להוות תנא דמסייע לטיעוני הנתבעות.

 

22.קודם חתימת פרק זה, מן הראוי לחדד כי העובדה שהחלופה הראשונה שמופיעה תחת הגדרת מקרה ביטוח עניינה ב-"אש, ברק, רעם וכן עשן שהוא תופעה יוצאת דופן ולא תופעה קבועה" עשויה להוות חיזוק או אישוש לטיעוני התביעה דווקא שכן ממה נפשך. אילו היה ממש בטיעוני הנתבעות כי התיבה "התפוצצות או התלקחות" עניינה אך בסיכונים הכרוכים, בין היתר, באש, מה הטעם וההיגיון שייוחד הסעיף הראשון תחת הגדרת מקרה ביטוח שגם הוא עניינו בסיכון הכרוך באש. רוצה לומר ניתן היה להסתפק בתיבה "התפוצצות או התלקחות" מבלי שיהא צורך בניסוח סעיף נפרד וייחודי שיעסוק באש. הדבר אף מלמד שהתיבה "התפוצצות או התלקחות" "סובלת" ועולה בקנה אחד עם פרשנות מרחיבה יותר ביחס לסיכונים גם כאלה שלא בהכרח כרוכים במעורבות רכיב האש. אחרת, מה ההיגיון ומה התכלית שבאה החלופה הראשונה לקדם שעושה שימוש מפורש בתיבה "אש", כאמור.

 

23.בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, יובהר כי כלל פרשנות נקוט הוא מימים ימימה בדבר פרשנות כנגד המנסח, לא כל שכן אמורים הדברים בהינתן פערי הכוחות המהותיים הקיימים שכן בצד האחד של המתרס עומד מבוטח נטול כוח מיוחד ואילו בצד השני עומדת לה מבטחת איתנה ובעלת משאבים רבים. ויובהר, ככל שקיימת אי בהירות או ספק ראוי לפרש את הדברים לרעת המבטחת ולא ההפך. לא ניתן לקרוא אל תוך הפוליסה סייגים שאינם מופיעים בגדרה. אין כל היגיון לאמץ פרשנות דווקנית דווקא תחת פרשנות מרחיבה.

 

24.הדבר גם עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 25 לחוק החוזים הימנה ניתן ללמוד כי יש לבכר פרשנות המקיימת את החוזה, להבדיל מזו שלא נותנת לו חיות, ומשפוליסת הביטוח היא בגדר חוזה, יש להעניק לה פרשנות שתכיר בכיסוי הביטוחי. זאת ועוד, הפרשנות לה הנתבעות טוענות תוביל הלכה למעשה לתוצאה לא רצויה לפיה מבוטח שמבטח את רכשו בשתי פוליסות נפרדות, גם כנגד נזקי המבנה וגם כנגד נזקי התכולה, בסופו של יום ימצא עצמו ללא כל הגנה. מדובר בתוצאה מרחיקת לכת, ואינה ראויה בנסיבות העניין.

 

בקצירת האומר ניתן אף להיזקק למבחן הצפיות הסבירה של המבוטח, וברי כי טיעוני הנתבעות שמנערות את חוצנן מהכיסוי הביטוחי אינן עולות בקנה אחד עם מבחן זה. מבוטח שביטח במרוצת השנים את רכושו, נשא באופן סדיר ורציף בדמי הביטוח החודשיים, מוצא עצמו בסופו של יום נידרש לנהל הליך משפטי סבוך על מנת למצות את ההגנה על זכויותיו ולזכות בתגמולי הביטוחי. אין מקום ליתן יד להתנהלות ממין זה, במיוחד משכל אחת מהמבטחות טוענת "לא אני" מתוך תקווה כי בית המשפט ישחררה מהחבות הביטוחית, ולא היא.

 

25.כאמור, בהינתן העובדה כי מערכת היחסים כוללת מהצד האחד של המתרס מבוטח נטול כל כוח מיוחד כאשר מהעבר השני של המתרס עומדות להן חברות ביטוח איתנות, והגם שמדובר בפוליסה תקנית, עדיין תניות הפוליסה תפורשנה, תוך בחינת לשונן, בראי הנסיבות, ובראי מכלול תניות הפוליסה, תוך התחשבות בא-סימטריה המובנית בין הצדדים לפוליסה, כאמור (ראו, בין היתר, בעניין ע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומניום בע"מ נ' "אריה" חברה לביטוח בע"מ ((פורסם במאגרים המשפטיים; 21.08.2013) פסקאות 27 – 28 לפסק דינו של כבוד השופט דנציגר); כן ע"א 631/83 "המגן" חברה לבטוח בע"מ נ' "מדינת הילדים" בע"מ פ"ד לט(4) 561, 572 (1985)).

 

אפנה לת"א (שלום, ת"א) 24651-10-12 קדמון נ' שאול (פורסם במאגרים המשפטיים, 29.06.2017) בגדרו התייחסה כב' השופטת ד''ר נויבירט לכללים המנחים של ההלכה הפסוקה בזיקה עם פרשנות פוליסות ביטוח מקום שקיימת עמימות פרשנית ביחס לתיבה לשונית, וכלשון פסק הדין:

יובהר, כי במקרה של ספק בפרשנות הוראות (אף שבמקרה זה נראה כי פרשנות הראל אינה סבירה), פועל הספק לרעת המבטחת, לאור מספר כללי פרשנות חוזיים המעוגנים בחוק ובהלכה הפסוקה, בהם כלל הפרשנות נגד המנסחת, כלל הפרשנות נגד המבטחת, וכלל הפרשנות נגד הצד החזק לחוזה ((ראו ע"א 4024/13 תקווה - כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' אריה פינקוביץ (פורסם במאגרים) [פורסם בנבו] (29.8.16) פסקה 5 לפסק דינו של כב' השופט עמית). בהיעדר הגדרה ברורה למונח "נכסים רב תכליתיים" בפוליסה, פועלת עמימות הפוליסה ביתר שאת נגד מנסחתה בהתאם להוראות סעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי) (ראו, בין היתר, ע"א 769/86 רובינשטיין נ' זמרן, פ"ד מב(3) 581, 586 (1988)). כלל זה תקף בפרט בפירוש תניית חריג לכיסוי ביטוחי (ראו בעניין תקווה, שם, וכן בעניין מ.ש. מוצרי אלומניום, שם). גם מטעם זה יש לדחות פרשנות הראל למונח "נכסים רב תכליתיים", המונעת כיסוי ביטוחי מהתובעים.

 

פרשנות התובעים היא המקיימת את הפוליסות, להבדיל מפרשנות הנתבעות אשר הלכה למעשה עוקרת אותן מתוכן . גם מטעם זה עדיפה פרשנות התובעים על פני פרשנות הנתבעות בהתאם להוראת סעיף 25(ב) לחוק החוזים, לפיה פירוש המקיים חוזה עדיף על פירוש לפיו הוא בטל (ראו, בעניין ע"א 4024/13 תקווה - כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' פינקוביץ (פורסם במאגרים המשפטיים; 29.08.2016), שם; וכן בפסק דינה של כבוד השופטת בן פורת בע"א 391/80 לסרסון נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד לח(2) 237, 255 (1984)).

 

26.במאמר מוסגר, יובהר כי נדמה כי קבלת הפרשנות לה התובעים טוענים ביחס לתיבה "התפוצצות או התלקחות" נכונה בנסיבות העניין אף בהינתן "מבחן הציפיות הסבירות של המבוטח", כאמור. (עניין מוצרי אלומניום בע"מ, לעיל, פסקה 29 לפסק דינו של כבוד השופט דנציגר; עניין תקווה בפסקה 7 לפסק דינו של השופט עמית). לשון אחרת, מקום שישנה עמימות טקסטואלית, תפורש הפוליסה באופן המתיישב עם ציפיותיו הסבירות של המבוטח, נוכח אחריות המבטחת לכך שהפוליסה תתאים למטרה לשמה יועדה. אין זה סביר שהתובעים אשר רכשו שתי פוליסות ביטוח, גם כנגד נזקי תכולה וגם כנגד נזקי מבנה, ימצאו עצמם בסופו של יום נטולי סעד, בהינתן טענת הנתבעות, שתיהן, כי התיבה "התפוצצות או התלקחות" אינה חלה על הנסיבות מושא תיק זה. יש לצקת לתיבה "התפוצצות או התלקחות" תוכן באופן שיעלה בקנה אחד עם הציפיות הסבירות של התובעים, המבוטחים, כאמור.

 

27.נוכח השיקולים שפורטו בהרחבה לעיל, ובוודאי בהצטרפם יחדיו, אני קובע כי האירוע נופל לגדר הגדרת "התפוצצות", באופן העולה כדי הגדרת הסיכון המבוטח, הן בפוליסת הרכוש של AIG, והן בפוליסת המבנה של מנורה.

 

בהגיענו למסקנה זו, כעת נפנה לדיון במחלוקת נוספת הניטשת בין הצדדים סביב השאלה האם האקווריום מהווה פריט תכולה כך שהחבות הביטוחית תוטל על AIG או שמא יש לראותו כחלק מהמבנה או אז החבות תוטל על מנורה.

 

האקווריום – מבנה או תכולה?

 

28.לטענת התובעים האקווריום בעל מאפיינים ייחודיים באופן המחייב סיווגו כחלק מהמבנה. התובעים הסבירו, כי מדובר באקווריום גדול ממדים, אשר הותקן בתוך נישה שהוקמה לשם כך בקיר סלון הדירה. התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית, וכאמור, נוכח ההסכמה הדיונית, אליה הצדדים הגיעו בשעתו בדבר וויתור על ניהול הליך הוכחות כהלכתו, התובעים לא נחקרו על תצהיריהם.

 

29.מנורה טענה כי עיון בכתב התביעה מלמד, כי גם התובעים עצמם הסכימו כי האקווריום מהווה פריט מהרכוש, תכולה, ואינו מהווה חלק מהמבנה. לתמיכה בטיעונה זה, מנורה הוסיפה וציינה כי נקודת המוצא העומדת ביסוד הערכת שמאי AIG היא כי האקווריום עצמו הוא חלק מפריטי התכולה, ולא מהווה חלק מהמבנה. מנורה מחדדת את טיעונה תוך שמסבירה כי לפרשנות זו, למעשה, הסכימה גם AIG, שכן בהתייחסה להרחבת "שבר תאונתי" טענה AIG, כי אין לראות באקווריום כצמוד מבנה. רוצה לומר, לדידה של מנורה AIG מושתקת ואף מנועה לטעון כי האקווריום מהווה חלק מהמבנה, משהיא עצמה טענה כי אין לראות בו כצמוד מבנה, ככל שהדברים נוגעים להרחבה שעניינה שבר תאונתי.  

 

30.יש להזכיר כי פסיקת בית המשפט העליון, אימצה מבחן פונקציונאלי להגדרת "מקרקעין", המחוברים אליהם והמהווים חלק מהם. על אף שהפרשנות של מושג משפטי, כידוע, עשויה להשתנות וללבוש צורות שונות בהקשר של דברי חקירה שונים, נדמה כי הפרשנות שננקטה בעניין חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 להבחנה בין מקרקעין ומיטלטלין – יפה גם לענייניו. במה דברים אמורים?

 

31.המבחן הדומיננטי שעשוי לסייע בידינו על מנת להשיב בצורה מושכלת על השאלה האם האקווריום הוא פריט תכולה או מבנה – הוא מבחן הכוונה. במסגרת מבחן זה, יש להיזקק ולהתחקות אחר השאלה האם חיבורו של חפץ היה מתוכן לחיבור קבע או באופן זמני. לצורך כך, ניתן להסתייע במספר מבחני עזר על מנת להשיב בצורה מושכלת על שאלה זו, כאמור: המבחן הפיזי (האם ניתן לנתק החפץ); המבחן הכלכלי (מתייחס לאובדן הערך לקרקע או לחפץ כתוצאה מהניתוק); מבחן אופי וזהות החפץ; מבחן זהות המקרקעין והשפעת ניתוק החפץ על ערכם; ומבחן השכל הישר (ע"א 2587/12 מלונות צרפת ירושלים בע"מ נ' מנהל מס שבח אזור ירושלים (פורסם במארגים המשפטיים; 08.07.2013)).

 

32.הבה ניישם הלכה למעשה מבחנים אלה על הנידון דידן: נחל את הילוכנו במבחן העיקרי, מבחן הכוונה – לא בהכרח מבחן זה מביא למסקנה חד משמעית. מכל מקום, גם בהינתן העובדה כי האקווריום היווה למעשה "טפט" של קיר הסלון ואף נרכש יחד עם הדירה, כפי עדותו של התובע בתצהירו, הרי לא יימצא חולק שניתן היה להזיז ולהעתיק פיזית את מיקום האקווריום. זאת ועוד, לא הובאה לפני כל ראיה או אינדיקציה לגבי הדרך בה האקווריום חובר, אם בכלל, לקיר הסלון. האם דובר בחיבור של ברגים, האם הוא אך הונח במסגרת הנישה ללא חיבור כלשהו, האם הוא חובר בדרך אחרת לנישה או לקיר. אין בחומר הראיות התייחסות, למצער התייחסות מספקת, לשאלות אלה. ער אני לכך כי הצדדים וויתרו על הליך שמיעת ההוכחות בתיק, דא עקא, שלא ניתן להתעלם מהעובדה ששאלות אלה נותרו ללא מענה.

 

זאת ועוד, ייתכן בהחלט כי האקווריום הונח אך בתוככי הנישה, מבלי שחובר בדרך כלשהי לקיר או לנישה. יתרה מכך, התובעים לא טענו כי לא ניתן לנתק את האקווריום ממקומו, ולהעבירו למקום אחר ככל שיחפצו בכך, כאמור. ער אני לכך כי ייתכן שהדבר יביא לפגיעה כלשהי בחזות החיצונית או הדקורטיבית של הקיר, ואולם אין ספק שהדבר לא יביא לירידה ניכרת בשוויה של הדירה, או בערכו הכלכלי של האקווריום עצמו. לדידי, דינו של האקווריום מושא תיק זה כדינו של טלוויזיה המונחת בתוך נישה של גבס בבית מגורים, כשם שזו האחרונה אינה בגדר מבנה כך גם האקווריום יש לראותו כפריט תכולה.

 

33.לא אכחד כי העובדה שמדובר בפריט גדול מימים אשר הונח בתוך נישה מיוחדת עשוי לתמוך בשיקול לסווג אותו כחלק מהמבנה דווקא, (הגם שלא הובאו ראיות שלא "חובר" פיזית למקרקעין: יהושע ויסמן דיני קניין חלק כלכלי 141 (תשנ"ג)). ואולם, בשים לב למאפייניו מחד, והמבחנים האחרים לרבות מבחן השכל הישר מאידך – מכלול המבחנים מביאני למסקנה, כי מדובר על מיטלטלין, ולא על מקרקעין או צמוד-מקרקעין.

 

בבחינת למעלה מן הצורך, אבהיר כי בסופו של יום מה לי ממבחן כזה או מבחן אחר, מקום ש AIG טענה כי אין לראות באקווריום כחלק מהבנה. בכל הכבוד, AIG אינה יכולה לדבר בשני קולות. במקום אחד (סעיף 25 לסיכומיה) טענה שאין לראותו כצמוד מבנה וכהאי לישנא: "בנוסף ולמעלה מן הצורך, הנתבעת תבהיר כי אין המדובר באקווריום המהווה חלק מהמבנה, שכן אקווריום בהיותו מוצר הניתן להחלפה ו/או העברה ו/או התקנה ו/או פירוק אינו מהווה חלק מהמבנה וודאי שאין זו כוונת הסעיף המתייחס לפרטים הכלולים בבית באופן קבע דוגמת חלונות, דלתות, מקלחונים ומסגרות המחוברים למבנה דרך קבע", והנה כי כן, ובאותה נשימה טענה במקום אחר כי אין המדובר בפריט תכולה אלא חלק מהמבנה דווקא.

 

34.כשיקול נוסף, הגם שמדובר אך בשיקול משנה ולבטח לא מהווה שיקול מכריע או ראשון במעלה לקביעה לגבי סיווג האקווריום, ניתן להידרש לסיכומי מנורה אשר בתמיכה לטיעונה כי האקווריום הוא חלק מהתכולה דווקא, הפנתה בין היתר לטופס ההודעה אשר התובעים מילאו בסמוך לאחר האירוע בגדרו צוין ברחל בתך הקטנה כי מדובר בפריט תכולה דווקא. כן ניתן להידרש לעובדה כי אף השמאי מטעם AIG התייחס לאקווריום כעל חלק מפריטי התכולה, שיקול שגם הוא מלמד מדוע יש לראות את AIG כמנועה או מושתקת לטעון כי האקווריום מהווה חלק מהבנה, בניגוד גמור לאשר השמאי מטעמה קבע בגדרי חוות דעתו. מבחני משנה אלה גם הם מצטרפים למארג העובדתי המלמד כי הדעת נותנת כי יש לסווג את האקווריום כפריט תכולה דווקא.

 

35.סיכומם של דברים, האקווריום הוא פריט תכולה ומכאן שחבות הפיצוי בגינו מוטלת על AIG. למען הסר ספק יובהר כי העובדה כי האקווריום סווג כפריט תכולה אין משמעה כי מנורה תהא פטורה מכל, שכן היא עדיין חבה לפצות את התובעים בגין הנזק שנגרם לקיר המבנה, ובעניין זה איני מקבל את טיעוניה כפי שהועלו במסגרת תגובתם להשלמת הטיעון.

 

לשורה אחרונה בנושא זה יובהר כי מעת שקבעתי כי האירוע חוסה תחת התיבה "התפוצצות" הרי מדובר בסיכון הנופל, בין היתר, לגדר הפוליסה של מנורה ועל האחרונה לפצות את התובעים בגין הנזקים שנגרמו לקיר, כאמור, והעובדה כי האקווריום סווג כפריט תכולה אינה מעלה או מורידה בהקשר זה. משכך, איני מקבל את הטיעון שהועלה במסגרת תגובת מנורה להשלמת הטיעון של התובעים. לדידי, מדובר בטיעון לא רלבנטי, שכן מעת שהאירוע נכנס לגדר הגדרת התיבה "התפוצצות", על מנורה לשאת בתשלום הפיצוי לתובעים בגין הנזק לקיר, ואין להיזקק לטענות שהעלתה בגדרי השלמת הטיעון בדבר החלופה שעניינה "ביטוח נזקי מים ונוזלים אחרים" או בדבר הטענה לעניין רשימת סיכונים סגורה שאינה כוללת סיכון של התפוצצות אקווריום, כאמור.

 

 

הטענות שהועלו כנגד התובעים במישור הרשלנות

 

36. כנגד התובעים הועלתה הטענה בדבר התרשלות שהתבטאה, בין השאר, לכאורה, בהעדר תחזוקה כלל או תחזוקה נאותה של האקווריום. הטיעון קיבל ביטוי בגדרי חוות דעת השמאי שהוזמן על ידי AIG, משרד השמאים אהוד ברקאי ושות', אשר מפרט בחוות דעתו, תחת הסעיף "סיבת הנזק" כהאי לישנא: "נזק מים לתכולה כתוצאה משבר שנוצר לזגוגית אקווריום המוצב בחדר האורחים. מים דלפו מהאקווריום וגרמו לנזקים. האקווריום התנפץ עקב לחץ מים ו/ או שינוי טמפרטורה ו/ או בלאי דבק הזכוכית".

 

37.אין בידי לקבל את הטענה בדבר התרשלות התובעים. התובעים הצהירו בתצהיריהם, כי תחזקו היטב את האקווריום. לצורך כך הם אף התקשרו עם חברה שעיקר עיסוקה ומומחיותה בתחזוקה שוטפת של מתקנים ממין זה. לא הובאה לפני כל ראיה לתמיכה בטענה כאילו התובעים לא תחזקו כיאות את האקווריום, כאמור. עדותם כפי שזו הועלתה בגדרי תצהירי העדות הראשית לא נסתרה, בעיקר אמורים הדברים משהצדדים וויתרו על חקירות נגדיות. ככל שהדברים אמורים בטענה אשר הנתבעות העלו בדבר הרחבת חזית מצד התובעים, יושב כי עדותם של התובעים בהקשר זה אינה מהווה הרחבת חזית, ולו מהטעם כי עדות זו באה על רקע ובניסיון להפריך את טיעוני ההגנה בדבר התרשלות מצד התובעים, כאמור.

 

לאמור יש להוסיף כי מסקנתו של השמאי באשר לסיבת קרות האירוע, אינה מבוססת דיה. אבהיר, המדובר על מומחה שתפקידו ומומחיותו הם אך בהערכה, אומדן וקביעת שומת נזקים. השמאי אינו בעל מומחיות כלשהי למתקנים דוגמת אקווריומים, ובוודאי שאין לו את המומחיות הנדרשת כדי לקבוע מהי הסיבה שהביאה להתפוצצות האקווריום והימלטות המים. השמאי עצמו אינו מציג עצמו ככזה. משכך, מסקנותיו בדבר הסיבות להתפוצצות האקווריום נטולות משקל להכרעה בתובענה זו. רצו הנתבעות להוכיח עניין שבמומחיות בדבר הסיבות שהביאו להתרחשות האירוע, מצופה היה כי תגשנה חוות דעת של איש מקצוע מתאים ובעל מומחיות וכישורים מקצועיים מוכחים בתחום זה. משלא עשו כן, לא ניתן להיזקק לטיעונים שהעלו בהקשר זה.

 

38.ולשורה אחרונה בנושא זה, יובהר כי אף לו הייתה מוכחת לפניי התרשלות כלשהי בתחזוקה של האקווריום, דבר שלא הוכח כלל, הרי מן הראוי לחדד כי פוליסת ביטוח נועדה לבטח מעצם טיבה וטבעה סיכונים שונים לרבות סיכון גם מפני ההתרשלות ומעשי הרשלנות של המבוטח עצמו, הווי אומר, הכיסוי הביטוחי אינו חל אך ביחס להתרשלויות של צדדים שלישיים להתקשרות הביטוחית, אחרת הדבר עלול לעקר את התכלית של פוליסת הביטוח והמטרות שבאה לשרת.

 

העובדה שמבוטח פלוני התרשל כלפי עצמו, ובנידון דידן לא הוכח לפני מעשה התרשלות כלשהו כאמור, אינה שוללת היא כשלעצמה את הכיסוי הביטוחי (תא"מ (שלום, ת"א) 42520-01-15 אוהב ציון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים; 08.02.2016)). זאת ועוד, מצופה היה כי הנתבעות תפנינה להוראה מפורשת בגדרי פוליסות הביטוח מושא התדיינות זו המלמדת על שלילת הכיסוי הביטוחי או כל הגבלה או סייג אחרים, מקום שמדובר בהתרשלות אותה ניתן לייחס למבוטח עצמו, להבדיל מצד שלישי.

 

חלוקת הביטוחים בין המבטחות, האומנם?

 

39.כפי שהדברים פורטו בהרחבה לעיל, התובעים ביטחו בנפרד את רכושם, באופן שפוליסת הביטוח של AIG ביטחה את תכולת הבית וכן צמודי מבנה, ואילו הפוליסה של מנורה ביטחה אך נזקי מבנה.

 

אשר לטענת התובעים כי אף אם תידחה הטענה בדבר תחולת הפוליסה מכוח התיבה "התפוצצות או התלקחות" יש להחיל את הפוליסה מכוח ההרחבה שעניינה "שבר תאונתי" כפי שזו מעוגנת בסעיף 10 לפרק ג' – הרחבות לביטוח תכולה בפוליסה של AIG, וכן בסעיף 6 (עמ' 4) בפוליסה של מנורה , הרי בהינתן קביעתי כי התיבה "התפוצצות" כוללת בחובה את האירוע מושא תיק זה, מתייתר הצורך להכריע בדבר תחולת ההרחבה שעניינה שבר תאונתי, כאמור.

 

40.עם זאת, הואיל ופטור ולא כלום לא ניתן, ראיתי לייחס מלים אחדות ביחס לשאלה זו, ואולם, הדברים נאמרים באורח אגבי בלבד. סבורני, כי יש לדחות טענה זו וזאת בהינתן העובדה כי החלופות בסעיף זה עניינן בזכוכיות קבועות המהוות חלק מהמבנה; מתקנים סניטריים של הבית; משטחי שיש במטבח ובאמבטיה. בחינת החלופות לעיל – מובילה לכאורה למסקנה, כי אף אחת מהחלופות אינה רלוונטית לכאורה לנידון דידן.

 

זאת ועוד, אקווריום אינו בגדר משטח עשוי שיש ואינו בגדר מתקן סניטרי. כן יש לשוב ולהדגיש כי נקבע, כאמור מעלה, כי האקווריום לא היווה חלק מהמבנה, ומשכן הגם שהוא עשוי מזכוכית – הוא אינו מכוסה תחת החלופה של שבר תאונתי במסגרת איזו מבין הפוליסות. עם זאת, אפשר שבנסיבות אחרות, ניתן יהא להידרש לשאלה אם אקווריום יכול להיכנס להגדרת "זכוכיות קבועות" או משטח עשוי זכוכית. מכל מקום, פרק זו אינו נצרך להכרעתי, שכן מעת שקבעתי כי האירוע נכנס לגדר התיבה "התפוצצות" אין מקום להיזקק להרחבה זו. משכך, בהינתן מסקנתי זו, אין חפיפה או כפל ביטוח בין הכיסויים הביטוחיים של הנתבעות.

 

גובה הנזק

 

41.האירוע מושא תיק זה התרחש ביום 22.04.2014, ויום למחרת ביקר השמאי מטעם AIG, מר חמי שיפר ממשרד אהוד ברקאי ושות', בדירת התובעים. בגדרי חוות דעתו מיום 11.05.2014 מר שיפר אמד את הנזק לאקווריום בערכי שיפוי בסכום של 10,000 ₪ (בערכי כינון – 18,000 ₪); את הנזק למושבי העור, הכיסאות והצבת "יבשן" בסכום של 2,440 ₪ בערכי שיפוי (בערכי כינון – 2,880 ₪); ואת תיקון השולחן, כיסאות פינות האוכל בסכום של 3,000 ₪ בערכי שיפוי גם כן (בערכי כינון – 4,200 ₪). הואיל והביטוח ב- AIGעניינו אך בנזקי התכולה, להבדיל מנזקי המבנה, מר שיפר לא התייחס בגדרי חוות דעתו לנזק שנגרם לקיר הנופל מטבע הדברים לנזקי המבנה. מר שיפר הוסיף וציין בחוות דעתו, כי הערכתו בנוגע למושבי העור ומערכת שולחן האוכל והכיסאות – מבוססת על הצעות מחיר אותן קיבל מבתי עסק שונים.

 

42.מטעם מנורה ביקר, ביום 25.04.2014, השמאי, מר צביקה קייזר, בדירת התובעים, ומטבע הדברים חוות דעתו מיום 08.05.2014 עוסקת אך בנזק שנגרם לקיר (בשטח של 25 מ"ר אשר היה צבוע בצבע "סטוקו"), אותו העמיד על סך 6,000 ₪ בערכי שיפוי (בערכי כינון – 9,279 ₪, כולל מע"מ).

 

43.מטעם התובעים הוגשה חוות דעת השמאי מר ינון שטרית אשר ביקר אך ביום 07.01.2016, דהיינו בחלף למעלה משנה וחצי, בדירת מגורי התובעים. בחוות דעתו מיום 12.01.2016, מר שטרית שם את הנזק בסכום של 43,559 ₪ על פי הפירוט הבא: נזקי המבנה – סך כולל של 10,779 ₪, מתוכם 9,279 ₪ בגין שיקום קיר "סטוקו", וסכום של 1,500 ₪ בגין פינוי המים, שברי האקווריום, תכולתו וייבוש מידי של הבית; האקווריום בסכום של 20,000 ₪. נזקי התכולה – מר שטרית העמיד את סה''כ נזקי התכולה על סך של 12,780 על פי הפירוט הבא – בגין ניקוי וטיפול בספה סכום של 2,880 ₪, בגין מערכת פינת אוכל בסכום של 9,500 ₪, וכן בגין טלפון סלולרי מסוג LG בסכום של 400 ₪. מר שטרית הוסיף והבהיר בחוות דעתו, כי עבודות הניקיון בוצעו על ידי התובעים, מיד לאחר האירוע; כי מחיר האקווריום נקבע על ידו לאחר שערך השוואת מחירים מול יצרני אקווריומים; וכי הטלפון הסלולרי היה מונח על שולחן האוכל, באופן שלא היה טעם בשיקומו או תיקונו.

 

44.יש צדק בהשגות אשר הנתבעות העלו ביחס לחוות דעת שמאי התביעה, מר שטרית. הנתבעות מלינות, בצדק, על כך כי חוות דעתו של מר שטרית – נערכה חודשים רבים לאחר האירוע, באופן שאין לייחס לה משקל כלשהו שכן אין בה כדי לשקף נכוחה את תמונת הנזק. ואולם, בל נשכח כי בחינת חוות הדעת השונות לגופן מלמדת כי הפערים בין חוות הדעת, למעט עלות האקווריום, הוא קטן עד מאוד. זאת ועוד, יובהר כי הואיל והבסיס להערכות השמאים השונים, לא כל שכן שמאי הנתבעות, מושתת הלכה למעשה על השוואת מחירים של ספקים שונים, הרי הטענה כי חוות דעת שמאי התביעה נערכה בחלוף תקופה ארוכה מאבדת מעוקצה. עוד אוסיף כבר עתה, כי מכשיר הטלפון LG לא נכלל במסגרת טופס ההודעה על מקרה הביטוח, ומשכך איני פוסק פיצויי לתובעים בגינו.

 

קודם אצלול לבחינה מעמיקה של הנזקים שנגרמו על פי הנטען לתובעים, אבהיר כי לא ראיתי לפסוק לתובעים את הפיצוי הנטען בסך 20,000 ₪ בגין, הפסד ימי עבודה, בזבוז זמן ועוגמת נפש. אומנם, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי התובעים נדרשו לנהל הליך משפטי על מנת לזכות בפיצוי המיוחל, עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הנתבעות הסכימו בשעתו למתווה הדיוני שהוצע בדבר וויתור על הליך שמיעת ראיות לטובת הגשת סיכומים בכתב באופן שללא כל ספק הביא לחיסכון בזמן שיפוטי והוצאות. זאת ועוד, לא ניתן לומר שהתכחשותן של הנתבעות אשר לשאלת הכיסוי הביטוחי, הייתה נטולת כל היגיון, ולא בכדי בית המשפט בחר לסקור בהרחבה בגדרי פסק הדין את המחלוקת על רבדיה השונים. לשון אחרת, דובר במחלוקת לגיטימית בה כל צד התבצר בעמדו, ולא ניתן לומר כי הנתבעות התעמרו או הכבידו שלא לצורך על בירור התביעה. לאמור יש להוסיף כי מדובר בסכום שלא הוכח, ולפיכך, בהינתן כל האמור, לא ראיתי לפסוק את הפיצוי הנתבע בגין רכיב זה.

 

נזקי המבנה

 

45.הקיר – יובהר כי קיימת תמימות דעים בין שמאי התביעה, מר שטרית, לבין השמאי מטעם מנורה, מר קייזר, ביחס לעלות תיקון קיר הסטוקו, שכן שניהם נקבו בסכום זהה. עם זאת, חוות דעתו של מר שטרית אינה מבחינה בין ערכי שיפוי וערכי כינון, ומשכך יש להעדיף את הקביעה בחוות דעתו של מר קייזר, אשר העמיד את הפיצוי בגין הקיר ע'ל סך של 6,000 ₪ (ערכי שיפוי).

 

כבר כעת יובהר וקודם נבחן יתר רכיבי הנזק, כי שתי פוליסות הביטוח כוללות אומנם אפשרות לכינון הנזק, ואולם הדבר מותנה בך שהדבר יקבל ביטויו המפורש בגדרי רשימת הפוליסה של כל אחת מהנתבעות (וייתכן אף תשלום דמי ביטוח נוספים). בהעדר אמירה או התייחסות מפורשות לרכיב הכינון בגדרי הרשימה כל אחת מפוליסות הביטוח, כאמור בתנאים הכלליים, הרי שהפיצוי לו זכאים התובעים הוא אך בערכי שיפוי. לעניין זה, אפנה לסעיף 26 של התנאים הכלליים בפוליסה של AIG תחת הכותרת "ערך כינון" (עמ' 18) הימנו עולה כי על מנת שהמבוטח יזכה בפיצוי על פי ערכי כינון, יש לציין את הדברים ברחל בתך הקטנה בגדרי המפרט. כאמור, בנידון דינן, הדבר לא נעשה, ומשכך, התובעים אינם זכאים לפיצוי על פי ערכי כינון. דברים דומים מופיעים אף בגדרי הפוליסה של מנורה כפי שהדברים עולים מסעיף 3 תחת הפרק "תנאים כלליים" עמ' 7.

 

 

46.הוצאות הניקיון - הפוליסה של מנורה מגדירה במסגרת "תגמולי הביטוח" גם הוצאות לשם פינוי הריסות וניקיון הדירה כתוצאה מאירוע ביטוח. בהינתן שאכן ארע אירוע ביטוח, הרי שהתובעים זכאים לכאורה להוצאות הניקיון (ראו בעניין זה עמוד 3 בפוליסה תחת הכותרת "ג. כיסויים נוספים", סעיף 2). השמאי מטעם מנורה לא כלל במסגרת שמאותו רכיב זה. מאידך, התובע הצהיר על הצורך בניקיון הדירה אחרי האירוע, והשמאי מטעמו, מר שטרית, שם הוצאה זו בסך 1,500 ₪. מאידך, לא הוצגה כל ראיה או אסמכתה להוכחת רכיב זה, והמומחה מטעם התביעה, מר שטרית, ציין בחוות דעתו כי הניקיון והפינוי בוצע על ידי בני המשפחה עצמם. כאמור, בהעדר כל אסמכתה או ראיה להוכחת עלות זו, לא ראיתי לפסוק את הסכום הנטען בסך 1,500 ₪. עם זאת, ראיתי לפסוק סך של 1,000 ₪ אשר ישולם על ידי מנורה.

 

נזקי הרכוש/התכולה

 

47.האקווריום – משנקבע שהאקווריום הוא מיטלטלין באופן שהוא מכוסה במסגרת כיסוי תכולת הדירה בפוליסה של AIG, הרי שעל האחרונה לשאת בתגמולי הביטוח בגינו. שמאי התובעים, מר שטרית, אינו עושה הבחנה, כאמור, בין ערכי שיפוי לערכי כינון, שעה ששמאי AIG עושה כן. משכך, אני מאמץ את הערכת השיפוי של השמאי מטעם AIG, מר שיפר, וקובע כי בגין האקווריום ישולמו לתובעים תגמולי ביטוח בסכום של 10,000 ₪ (ערכי שיפוי).

 

48.למען שלמות התמונה יובהר כי ככל שהדברים אמורים בטענת AIG, כפי שזו הועלתה בכתב ההגנה, כי האקווריום לא נכלל בשעתו במסגרת הערכת התכולה והגנות שנערכה קודם רכישת הביטוח בדירה (מר קובי ליברמן, הערכה מיום 11.11.2012), יושב כי התובע הצהיר בעדותו, והדברים לא נסתרו, כי האקווריום נרכש יחד עם הדירה. העובדה, כי האקווריום לא נכלל במסגרת הערכת התכולה – אינה מוציאה את האקווריום מתחולת ביטוח התכולה של AIG. אילו AIG רצתה להחריג את האקווריום מגדרי הכיסוי הביטוחי, היה עליה לעשות זאת מפורשות.

 

עוד מבוקש להבהיר כי עיון בסיכומי AIG מלמד שזו לא חזרה על טיעונה כפי שזה הופיע בגדרי כתב הגנתה, ולמעשה וויתרה או חזרה בה מטיעונה זה. אומנם, בסיכומיה היא העלתה את הטענה כי האקווריום אינו נכלל ברשימת התכולה המבוטחת אולם זאת עשתה ככל שהדברים אמורים בהרחבה שעניינה "שבר תאונתי". כאמור, AIG זנחה ולא חזרה על טיעונה כי האקווריום אינו נכלל במסגרת הרכוש המבוטח ואינו מופיע בהערכת התכולה כפי שזו נערכה עוד ביום 11.11.2012, כאמור.

 

49.למעלה מן הצורך, יובהר כי הערכת התכולה נערכה בידי סוקר שפעל בשירות ומטעם AIG, ללא כל זיקה או מעורבות מצד התובעים. לא הובאה כל ראיה כי התובעים ידעו על תוכן הסקר או היו שותפים בעריכתו או כי הסקר נמסר לידם. AIG אינה יכולה להיבנות מהעובדה כי האקווריום אינו מופיע בגדרי הערכת התכולה. ראו בעניין זה דברים ברוח דומה שהועלו בפסק בעניין קדמון (לעיל):

" גם לו נכונה היתה הטענה, כי הסקר שותק לעניין ציוד המצוי תחת כיפת השמים, הרי שהסקר נערך באופן עצמאי בידי הסוקר מטעם הראל. למבוטחים לא היתה השפעה על סקר זה, הם לא אישרו את תכנו, והוא לא הועבר לעיונם קודם להשלמתו. לא ניתן על סמך סקר זה בלבד להסיק, כי התובעים היו מודעים לטענות הראל לעניין היעדר ביטוח לציוד שבחצר המשק, או כי נתנו הסכמתם לכך. הראל אינה יכולה להיבנות מהסקר שנערך מטעמה ובעבורה, ולהניח באמצעותו את הטעון הוכחה"

 

50.ככל שלא די באמור על מנת להיווכח כי האקווריום מהווה פריט תכולה וכזה בוטח במסגרת הפוליסה של AIG, הגם שהאחרונה טענה כי אינו מופיע בגדרי הערכת התכולה, כאמור, הרי עיון בתנאים הכלליים של הפוליסה של AIG (עמ' 4 פרק ב') תחת הכותרת "ביטוח התכולה" מלמד כי העובדה כי האקווריום לא צוין מפורשות בגדרי הערכת התכולה אינה מעלה או מורידה, ובוודאי שהוא נופל לגדר ההגדרה כפי שזו עולה מסעיף 4 : "התכולה לעניין פוליסה זו "תכולה" משמעה - כל דבר וחפץ הנמצאים בדירה...". עיון בסעיפים 4-5 לתנאים הכלליים תחת פרק ב' (עמ' 4) מלמד שלא הייתה כל החרגה או הסתייגות מהן ניתן ללמוד על החרגתו של האקווריום כפריט תכולה המבוטח בגדרי הפוליסה של AIG, כאמור.

51.מושבי עור (ספה) – הערכות השמאים (מר שטרית מטעם התביעה ומר שיפר מטעם AIG) זהות ככל שהדברים נוגעים לרכיב הכינון, בעוד שביחס לרכיב השיפוי, מר שטרית, שמאי התביעה, אינו עושה כל הבחנה, כאמור, לפיכך, אני מקבל את הערכת שמאי AIG בגין רכיב נזק זה, ומעמיד את הסכום על סך 2,440 ₪.

 

52.מערכת פינת אוכל – גם בהקשר של רכיב נזק זה , מר שטרית, שמאי התביעה, לא ערך הבחנה בין רכיבי שיפוי וכינון. משכך, אני מאמץ את חוות דעתו של שמאי AIG וקובע כי בגין חלק זה הפיצוי יעמוד על סך של 3,000 ₪.

 

53.שעבוד – מנורה טענה בכתב הגנתה, כי אינה רשאית לשלם לתובעים סכום העולה על 5,000 ₪, וזאת בהינתן שעבוד הרובץ על הפוליסה לטובת הבנק ממנו נטלו התובעים הלוואה. מנורה לא חזרה על טענתה זו, משכך אני רואה אותה כמי שוויתרה על הטיעון. מכל מקום, גם לגופם של דברים, לא הובאו כל ראיות בהקשר זה, ולא ברורה די הצורך התמונה העובדתית המלאה ביחס לשעבוד הנטען.

 

סיכומם של דברים

 

54. נוכח האמור, דין התובענה להתקבל כמפורט לעיל. הנתבעת 1, AIG, תשלם לתובעים את הסך של 14,948 ₪ (15,440 ₪ שהם תגמולי ביטוח פחות השתתפות עצמית בסכום של 492 ₪). סכום זה יישא ריבית והצמדה מיום האירוע (22.04.2014).

 

כמו כן, תשלם AIG לתובעים את מחצית שכ"ט שמאי התובעים ומחצית סכום האגרה, וכן שכ"ט עוה"ד התובעים בסכום של 3,000 ₪ (כולל מע"מ).

 

55.הנתבעת 2, מנורה, תשלם לתובעים את הסך של 7,000 ₪ (הפוליסה של מנורה אינה מציינת לכאורה השתתפות עצמית ברשימת הפוליסה). סכום זה יישא ריבית והצמדה מיום האירוע (22.04.2014).

 

כמו כן, תשלם מנורה לתובעים את מחצית שכ"ט שמאי התובעים ומחצית סך סכום האגרה, וכן שכ"ט עוה"ד התובעים בסכום של 2,000 ₪.

 

56.בפסיקת סכום שכר הטרחה נתתי את דעתי מחד לעובדה, כי התובעים נדרשו לניהולו של הליך לא קצר, תוך הגשת כתבי טענות, ראיות וסיכומים מחד, ומאידך, לעובדה כי הצדדים הגיעו להסכמה דיונית דבר שחסך זמן שיפוטי והוצאות רבות.

 

57.כל הסכומים ישולמו תוך 30 ימים, שכן אחרת יישאו הצמדה וריבית פיגורים מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

 

ניתן היום, ג' טבת תשע"ח, 21 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ