1.בפניי תביעה קטנה שעניינה דרישת התובעים לקבלת פיצוי בגין נזקים אשר נגרמו להם לשיטתם, בשל סירוב הנתבעת לקבלם לטיסה מנמל התעופה בן גוריון לבודפשט ביום 17.09.18.
2.יובהר כי אין חולק כי התובעים רכשו כרטיסי טיסה באמצעות אתר אינטרנט, אשר במהלך עסקיו הרגיל עוסק במכירת כרטיסי טיסה ומהווה סוכן נסיעות.
3.כמו כן אין מחלוקת בנוגע לכך שהנתבעת, אשר מפעילה טיסות למגוון יעדים בינלאומיים, מפעילה בין היתר את מותג UP המתאפיין בכרטיסי טיסה במחירים נמוכים שנמכרים ללא כבודה מראש (למעט כבודת יד במשקל 8 ק"ג שכל נוסע רשאי לשאת עמו), ותחת מותג זה הפעילה את הטיסה נשוא התובענה.
טענות התובעים –
4.ביום 17.09.18 התייצבו התובעים בדלפק הבידוק והרישום לטיסה, והחלו בהליך רישומם ושליחת כבודתם לטיסה.
לשיטתם, התייצבות זו נעשתה לאחר שבמעמד רכישת כרטיסי הטיסה ביקשו לוודא מול נציג סוכן הנסיעות כי הכרטיסים שרכשו כוללים את הזכות להביא עימם כבודה בדמות מזוודה אחת לכל אחד מהם, אשר תשלח אל בטן המטוס.
בהתאמה, כאשר נדרשו התובעים על ידי נציגת הנתבעת לשלם עבור המזוודות תשלום נפרד, בסך של 80 דולר לכל מזוודה (ובסה"כ 240 דולר) הופתעו מהדרישה וביקשו לברר את העניין מול מנהל מטעם הנתבעת אשר ישמע את טענותיהם בנוגע למצג השווא שהוצג להם, וישקול את הדרישה בהתאם.
5.מנהל מטעם הנתבעת, מר שוורצמן, אכן הגיע לדלפק הבידוק והחל להסביר לתובעים מהי מדיניות הנתבעת בנוגע לעלות משלוח מזוודות, בנוגע להנחה הניתנת למי שמזמין מראש את השרות ואת העדר האפשרות להעניק הנחות בעת ביצוע הבידוק. לשיטת התובעים נקט מר שוורצמן בהתנהלות נוקשה, סירב לשמוע את טרונייתם בנוגע למצג שהוצג להם ואף סירב להאזין לשיחה, אותה ביקשו להשמיע לו, בנוגע להתחייבות סוכן הנסיעות באותו עניין.
6.לטענת התובעים לאחר שנתקלו באטימות מצדו של מר שוורצמן, ולאחר שזה הוסיף וגילה זלזול מיוחד עת שנוכח מנין רכשו התובעים את כרטיסי הטיסה שהביאו עימם, ובעת מצוקה הטיחה כלפיו התובעת 3 (להלן: 'התובעת 3' או 'גב' צדק') כי הוא "איש רע" והוסיפה ואיחלה לו כי ילדיו 'יזכו ליחס דומה'. בתגובה החליט מר שוורצמן באופן שרירותי וללא כל הצדקה של ממש כי אין להעלותם לטיסה כלל, וסירב לקבלם לטיסת הנתבעת המוזמנת.
7.לטענת התובעים גם לאחר שנרגעו הרוחות והם ביקשו להתנצל לפני מר שוורצמן על הדברים שנאמרו, כדי לזכות ולעלות אל המטוס, סירב מר שוורצמן לבטל את החלטתו.
8.בעקבות הדברים פנו התובעים אל משרדי הנתבעת בשדה התעופה בבקשה להזמין לעצמם טיסה חלופית. זו הציעה להם כרטיס חלופי אשר עתיד היה לצאת למחרת, בשעות הבוקר המוקדמות, בתוספת תשלום של כ-375 דולר לאדם. נוכח המחיר הגבוה העדיפו התובעים לחפש לעצמם טיסה חלופית בחברה אחרת, ואכן מצאו טיסה נוספת, אשר עתידה היתה לצאת למחרת בשעה 10:00 בעלות של 180 דולר לאדם.
9.בשים לב לשעת היציאה המתוכננת עתה, ובשים לב לעובדה שהשעה היתה כבר 22:00, והתובעים מתגוררים במרחק רב משדה התעופה, העדיפו התובעים להימנע מנסיעה הלוך וחזור אל ביתם ברכבת עם מזוודותיהם, ללא מנוחה של ממש, ונשארו לבלות את הלילה, בתנאים שאינם תנאים, בטרמינל, ולהמתין לשעת הבידוק לטיסה החלופית. יצויין כי התובעים ביקשו להדגיש כי התובעת 3 אינה מצויה בקו הבריאות והיא סובלת ממחלות שונות כמפורט בכתב התביעה, וביניהן בעיות גב.
10.בנוסף, בוטלה הזמנתם במלון שהוזמן מבעוד מועד בבודפשט, תוך שאלו חויבו בעלות דמי הלינה בשל העדר הודעה מוקדמת, וכך נאלצו התובעים להזמין מלון חדש ולאבד זמן יקר מן הטיול לאיתור מלון חלופי.
11.התובעים ביקשו להבהיר כי בשים לב לכך שטיסת החזור בה התכוונו לשוב, טיסת הנתבעת, לא בוטלה, ובשים לב לכך שהפעם כבר היו מודעים לכך שעלות הכבודה אינה כלולה במחיר הכרטיסים שרכשו, דאגו הפעם לשלם מראש את עלות הכבודה, וחזרו בטיסת הנתבעת ארצה ללא כל קושי נוסף.
12.בגין נזקיהם כאמור, ביטול טיסתם ועוגמת הנפש שנגרמה להם, הגישו התובעים תביעתם זו, והעמידו את סכומה על סך של 10,000 ₪. יצויין כי לכתב התביעה צורפו קבלות ביחס להזמנות המלון והטיסה החלופית, וכן תכתובות שהוחלפו בין הצדדים בהן פורטו עיקר טענות התובעים.
טענות הנתבעת –
13.מדיניות הנתבעת, בהפעילה טיסות תחת המותג "UP" קובעת כי במחיר הטיסה יכללו תיקי יד בלבד. עבור משלוח כבודה נוספת נדרש כל נוסע לשלם תשלום נוסף, כאשר המחיר שנקבע למשלוח מזוודה בהזמנה מראש עומד על סך של 40 דולר, והמחיר שנקבע עבור משלוח כבודה ללא תשלום מראש עומד על סך של 80 דולר.
14.במקרה הנוכחי, התובעים לא שילמו מראש עבור שליחת כבודה נוספת לבטן המטוס, מלבד תיקי יד במשקל 8 ק"ג, ולכן נציגת הנתבעת במקום, דיילת הקרקע גב' טאוב, דרשה סך של 80 דולר עבור כל כבודה נוספת בהתאם לנהלי הנתבעת. התובעים התרעמו וסירבו בתוקף לשלם את הסך האמור וביקשו לשוחח עם מנהל מטעם הנתבעת.
15.מר שוורצמן, מנהל דלפקי הבידוק מטעם הנתבעת, הגיע לדלפק הבידוק והסביר לתובעים את מהות סירוב דיילת הקרקע לקבלם לטיסה ללא תשלום בגין הכבודה הנוספת, ובשלב זה החלו התובעים לדבר בשפה שאינה ראויה תוך שהם מרימים את קולם.
16.לאור התנהלות התובעים ובשל סירובם לשלם בגין משלוח הכבודה – הוחלט שלא לקבלם לטיסה.
17.יצויין כי לכתב ההגנה צורף בין היתר דו"ח שמולא על ידי מר שוורצמן לאחר המקרה. שם צוין מפיו כך: ".... בשלב מסוים הנוסעים החלו לצעוק "ולאחל" לי ולילדיי איחולים שעברו את גבול הטעם הטוב בלשון המעטה. אי לכך בתאום עם מנהל תחנה התקבלה החלטה לא לקבלם לטיסה".
דיון ומסקנות –
18.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים נחה דעתי כי אלו נסיבות המקרה –
א.בני משפחת צדק הגיעו בשעה מוקדמת אל שדה התעופה והחלו בהליך הבידוק בעמדה המיועדת לאנשים בעלי מוגבלות פיסית. בתחילה לא התעורר כל קושי, וגם כאשר דרשה דיילת הקרקע תשלום של 80 דולר בהתאם לנהלי החברה עבור כל מזוודה לא הרימו התובעים את קולם ולא עוררו כל פרובוקציה, אלא הסתפקו בבקשה לשוחח עם מנהל מטעם הנתבעת ולשטוח לפניו את טענותיהם.
בהתאם לבקשתה של דיילת הקרקע עברו התובעים להמתין בצד עד לבואו של המנהל, בשעה שדיילת הקרקע ממשיכה בעיסוקיה בכל הנוגע לקבלת הנוסעים האחרים לטיסה.
ב.מר שוורצמן, מנהל הדלפקים מטעם הנתבעת, הגיע אל המקום (לטענת התובעים בחלוף כמחצית השעה), ופנה אל התובעים לאחר שקיבל זה מכבר עדכון מאת דיילת הקרקע בנוגע לנסיבות הפניה אליו. בהתאמה, פנה מר שוורצמן אל התובעים מבלי לבקש תחילה לברר מפיהם מהו הקושי המתעורר, ותוך שהוא מציג להם בצורה ברורה וחד משמעית את נהלי הנתבעת ואת הסכום שעליהם לשלם בעבור שליחת כל מזוודה נוספת.
ג.השיחה התנהלה בדלפקו של מר שוורצמן, בה בשעה שדיילת הקרקע אליה פנו התובעים תחילה ממשיכה בקבלת קהל נוסף, ואינה לוקחת חלק פעיל בשיחה המתנהלת עם התובעים.
ד.דיילת הקרקע העידה כי לא שמעה את תוכן הדברים המוחלפים בין הצדדים, והוסיפה כי טון הדיבור הלך והתגבר, כאשר התרשמתי מדבריה כי שני הצדדים הרימו את קולם.
ה.יובהר כי דיילת הקרקע העידה כי היא עודנה עובדת אצל הנתבעת, ודומני כי לעניין זה השפעה על משקל עדותה. יתכן שבשל דברים אלו לא ניתן היה לחלץ מפיה עדות בנוגע לתוכן חילופי הדברים בין הצדדים, אף שהתובעים העידו כי עמדה בסמוך אליהם בזמן שיחתם עם מר שוורצמן, ומר שוורצמן עצמו טען כי זו יכולה להעיד לטובתו על תוכן הדברים. יתכן אף שבשל כך בחרה להציג את התובעים כמי שהרימו קולם ראשונים.
ו.מר שוורצמן טען בעדותו כי התובעת 3 טענה כלפיו כי הוא איש רע, והוסיפה ואיחלה לילדיו 'בעיות בריאות כשלה'.
ז.לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים ובשים לב לאמור בסעיף ה' לעיל, נחה דעתי כי במהלך השיחה שנערכה עם מר שוורצמן אכן עלה טון הדיבור של התובעת 3 וכן של מר שוורצמן (בשונה מטון דיבורם של יתר התובעים, שלא בכדי לא זכה לכל אזכור באיזו מן העדויות או בדו"ח שמילא מר שוורצמן בעניין), אך לא שוכנעתי כי מדובר היה בצעקות רמות או ברמז לאלימות של ממש מטעם התובעים.
ח.כן אני קובעת כי השיחה התנהלה ברובה על ידי גב' צדק, אישה שעל פי התרשמותי אינה בעלת חזות מאיימת כלל ואף ספק בעיניי אם בכוחה הפיסי ליצור איום כלשהו. יובהר כי התרשמתי מזו כי היא אינה מצויה בקו הבריאות, ומתקשה בעמידה ממושכת. בנוסף, התרשמתי כי מילותיה של הגב' צדק נבעו מתחושת תסכול וקושי ממשי, וכי אטימות ונוקשות שגילה כלפיה מר שוורצמן היא שהובילה לחילופי הדברים הקשים ולא עצם ההחלטה לחייב במלוא עלות תוספת הכבודה.
ט.שוכנעתי כי נקודת המשבר הייתה בזלזול שהפגין מר שוורצמן כלפי אמצעי הזמנת הטיסה בו נקטו התובעים, ולא תוכן דבריו.
י.שוכנעתי כי תוכן הדו"ח שהגיש מר שוורצמן לאחר המקרה מתיישב היטב עם גרסתה של גב' צדק בנוגע לתוכן הדברים שהוחלפו בין הצדדים.
אטעים כי לטעמי סביר יותר להניח כי גב' צדק טענה כלפי מר שוורצמן כי הוא אדם "רע" והוסיפה כי היא מאחלת לילדיו שיזכו ל"יחס דומה" ליחס שנתן לה, מאשר שאיחלה להם "בעיות בריאות כשלה", שכן דומני כי נושא הדיון וחילופי הדברים בין הצדדים היה ונותר החיוב הכספי הנדרש בנסיבות המקרה, ולא מצבה הרפואי של גב' צדק.
אציין כי גרסתו של מר שוורצמן בעניין תוכן הדברים שהטיחה בו גב' צדק הוצנעה עד לשעת הדיון עצמו, ולא קיבלה ביטוי של ממש בדו"ח שהגיש, ויש לראות בה כעדות כבושה מטעמו, מבלי שניתן נימוק כלשהו לכבישתה.
כן ראוי להבהיר כי התובעת 3 הותירה רושם מהימן על ביהמ"ש.
זאת ועוד, על גרסתה בנוגע לתוכן חילופי הדברים חזרה התובעת 3 שוב ושוב הן במכתבים שהפנתה אל הנתבעת לאחר המקרה והן בכתב הטענות כאן, ומסיבה שאינה ברורה לא זכתה גרסה זו לגרסה נגדית ולהכחשה בכל כתבי הנתבעת עובר לקיום הדיון כאן.
מכל אלו אני מקבלת את גרסתה של גב' צדק בנוגע לתוכן חילופי הדברים בין הצדדים.
יא.יצויין כי במהלך הדיון עומתה גב' צדק עם טענות שאינן קלות ואף על פי כן ידעה היטב לשמור על איפוק, ולא התרשמתי כי מדובר באדם אלים, אגרסיבי יתר על המידה או בעל נטייה להתלקחות.
יב.דברים אלו ביחד עם תוכן הדברים שמצאתי לנכון לקבל כאמור מעלה, מביאים את ביהמ"ש כאן לכלל מסקנה כי דברי הגב' צדק פגעו במר שוורצמן באופן אישי (ככל הנראה משסבר כי התנהל כנדרש לאכיפת נהלי הנתבעת), ובשל כך בחר שלא לאפשר עליית בני משפחת צדק אל הטיסה.
19.בשים לב להתרשמותי בנוגע לנסיבות המקרה ולהתנהלות הצדדים בזמן אמת אני קובעת, כי השיקולים אשר הובילו את מר שוורצמן לכלל החלטה כי יש למנוע עלייתם של התובעים אל המטוס אינם שיקולים של טובת הכלל, בטיחות הציבור והעובדים בחברה וקיומו של חשש אמיתי מפני "זעם אווירי" כפי שהוגדר מפי נציגת הנתבעת כאן.
20.כאן המקום להזכיר כי מיד עם ההבנה כי לא יעלו אל המטוס, ולאחר שהתנצלות לפני מר שוורצמן לא הועילה להם, פנו התובעים אל משרדי הנתבעת לצורך רכישת כרטיס חלופי, וכזה אכן הוצע להם, ליישום מספר שעות לאחר התקרית.
ראוי לציין כי התובעים בחרו להקטין את נזקיהם ולא לרכוש כרטיסים אלו מאת הנתבעת.
יחד עם זאת, דומני כי יש בדברים אלו כדי ללמד כי סכנת ה"התלקחות" האפשרית, עליה ביקשה נציגת הנתבעת להצביע כשיקול שאותו על מר שוורצמן לשקול בבואו למנוע מעבר של נוסעים בעייתיים במיוחד אל המטוס, לא נראתה כמוחשית וממשית בעיניי נציגי הנתבעת במקום, באותו מועד ממש.
ממילא אף לא עמדו שיקולים אלה לנגד עיניי הנתבעת כאשר בחרה להטיס את התובעים בחזרה במועד המקורי שנבחר על ידם ובטיסה אותה הזמינו מבעוד מועד (בד בבד עם הזמנת הטיסה נשוא התובענה), ללמדנו כי הנתבעת לא ביקשה להימנע מהטסתם של התובעים ככלל, ולא ביקשה ללמוד כי אלו עלולים לחוות "זעם אווירי" נוסף בשל נטייתם לזעם מעין זה.
21.ולבסוף, דומה שלא ניתן להתעלם מן העובדה שהנתבעת, לא זו בלבד שבחרה שלא להעלות את התובעים אל הטיסה בזמן אמת, אלא שאף סברה, כעולה מהדברים שנשמעו במהלך הדיון, כי היה על התובעים 'להקטין את נזקיהם' בדרך של 'תשלום עבור המזוודות' ועליה למטוס, והרי מן הדברים עולה כי לכאורה עצם תשלום עלות הכבודה די בו לשיטת הנתבעת כדי להעלים, כבמטה קסם, את ההתנהלות ה"בלתי הולמת" או המסוכנת שגילו קודם לכן.
22.אציין כי הנתבעת ביקשה להפנות אל התנאים הכלליים אשר חלים לטענתה במערכת היחסים שבין הצדדים בנכל הנוגע לרכישת כרטיסי הטיסה דנן, תוך הפניה לאלו המפורסמים באתר המותג UP.
אגב כך ביקשה הנתבעת לקבוע כי עומדת לה הזכות לבטל את עסקת מכירת הכרטיסים לנוסעים אשר התנהגותם בלתי הולמת באופן קיצוני, אף אם אין מדובר במסוכנות של ממש.
בכל הכבוד לא מצאתי כי יש בנסיבות המקרה אף כדי להעיד על התנהלות מן הסוג האמור, ולא שוכנעתי כי התקיימו הנסיבות אשר יצדיקו שימשו בסנקציה של סירוב להטיס נוסע שרכש כרטיסי טיסה במקרה דנן.
כך, ראש וראשון מהטעם הפשוט שאין חולק כי התובעים 1 ו-2 כלל לא התעמתו עם נציגי הנתבעת ובוודאי שלא נטען כלפיהם כי התנהלו בהתנהלות שאינה הולמת עובר לסירוב להטיסם.
מעבר לכך, בהעדר עדות חיצונית לתמיכה בגרסתו של מר שוורצמן בנוגע לתוכן דברי התובעת 3, ובשים לב לעובדה שלשיטת הנתבעת סיבת סירוב הטיסה הינה תוכן הדברים, והגדרתם של אלו כ"אלימות מילולית", הרי שלא הוצגה לפני מסכת עובדתית אשר תלמד על התנהלות בלתי הולמת במידה המצדיקה שימוש בסנקציה החריפה המתוארת כאמור מטעמה, וזאת אף אם אקבל את גרסת הנתבעת כי התובעים קיבלו על עצמם את התנאים המפורטים באתר המותג UP , אליו ביקשה הנתבעת להפנות.
23.סעיף 5 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "החוק"), קובע כך:
"סירוב להטיס נוסע בטיסה
5.(א)מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר, יפנה תחילה אל הנוסעים הרשומים בטיסה ויבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה בתמורה שתוסכם בין אותו נוסע למפעיל הטיסה או למארגן; בסעיף קטן זה, "רישום יתר" – רישום מקומות מוזמנים בכלי טיס, שאישר מפעיל טיסה, מארגן או מי מטעמם, במספר העולה על קיבולת כלי הטיס.
(ב)נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), מפעיל טיסה או מארגן שהציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי, והנוסע קיבל הצעה זו, רשאי להפחית במחצית את סכום הפיצוי הכספי שהנוסע זכאי לו לפי הוראות אותו סעיף קטן, למעט בנסיבות כאמור בסעיף 6(ד), ובלבד שהאיחור במועד הנחיתה ביעד הסופי של הנוסע לעומת המועד המקורי לנחיתה באותו יעד הוא כמפורט להלן:
(1) עד ארבע שעות – אם מרחק הטיסה אינו עולה על 2,000 ק"מ;
(2) עד חמש שעות – אם מרחק הטיסה עולה על 2,000 ק"מ ואינו עולה על 4,500 ק"מ;
(3) עד שש שעות – אם מרחק הטיסה עולה על 4,500 ק"מ.
(ד)הוראות סעיף זה לא יחולו אם בשל טעמי ביטחון, בשל מצב בריאותו של הנוסע או בשל חשש לפגיעה בבטיחות הטיסה, לא ניתן להטיס את הנוסע בטיסה, או אם אין בידיו מסמכי נסיעה נאותים.
(ה)על אף הוראות סעיף קטן (ד), נוסע יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או ממארגן שסירב להטיסו בשל טעמי ביטחון כאמור באותו סעיף קטן, פיצוי כספי לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא הגיע לשדה התעופה שלוש שעות לפחות לפני מועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה או מועד הטיסה המתוכנן;
(2) הוא שיתף פעולה בבדיקה הביטחונית שנערכה לגביו, ובתום הבדיקה נמצא כי ניתן להטיסו;
(3) מסמכי הנסיעה שלו תקינים."
24.הואיל ולא שוכנעתי בקיומם של שיקולים ראויים וכבדי משקל אשר יצדיקו מניעת עלייתם של התובעים אל המטוס במועד הטיסה שהוזמן על ידם, ולא מצאתי כי מדובר במקרה בו עניין לנו בנוסעים שמסוכנותם ניכרת או כי מדובר בנוסעים אשר התנהלו התנהלות כה בלתי הולמת עד כי יש לראותם כמי שהפרו את הסכם ההתקשרות בין הצדדים במידה שתצדיק נקיטת סנקציה של ביטול עסקת מכירת כרטיסי הטיסה לידיהם, אני קובעת כי הנתבעת פעלה בסירובה להטיס את התובעים, בניגוד להוראות החוק, מבלי שיחולו בנסיבות העניין החריגים המוגדרים בסעיף 5 (ד).
אשר על כן אני סבורה כי היה על התובעת לפעול להענקת שירותי סיוע ומתן פיצוי לתובעים על פי הוראות החוק, להשיב להם את תמורת הכרטיסים שרכשו ולשלם לתובעים פיצוי כספי בהתאם להוראות החוק.
משלא פעלה כאמור הרי שהתובעים זכאים לפיצוי לדוגמא על פי הוראות סעיף 11 לחוק, הקובעות בין היתר כך –
"פיצויים לדוגמה
11.(א)בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,270 שקלים חדשים, אם מצא כי נעשה ביודעין אחד מאלה:
(1) מפעיל טיסה או מארגן –
(א) לא נתן הטבות לנוסע שסירב להטיסו, בניגוד להוראות סעיף 5;
..."
25.עיון במסמכי התובענה מלמד כי התובעים לא צירפו העתק מקבלת הזמנת הכרטיסים נשוא התביעה. בנסיבות אלו, דומני כי יש לגזור את עלות כרטיסי הטיסה המבוטלים מתוך עלות הכרטיסים החלופיים שהוזמנו על ידי התובעים, בניכוי עלות משלוח מזוודות בתיאום מראש, קרי בסך של 140 דולר לכל כרטיס, ובסה"כ בעלות של 1,480 ₪, נכון ליום הטיסה (בהתאם לשער היציג של הדולר המפורסם למועד זה).
בנוסף, זכאים התובעים בנסיבות העניין לפיצוי הסטטוטורי העומד על סך של 2,050 ₪ לכל נוסע, בשים לב ליעד הטיסה.
בגין הפרת חובותיה ליתן לתובעים פיצוי ושירותי סיוע, אני קובעת כי יש בנסיבות המקרה כדי להצדיק חיוב הנתבעת בפיצוי התובעים בפיצויים לדוגמא. פיצוי זה מגלם בחובו הן את הנזק הנובע מעוגמת הנפש שבאי קבלת שירותי הסיוע מטעם הנתבעת והן את מלוא הוצאותיהם של התובעים בגין ניהול ההליך דנן ובגין הצורך בנקיטתו לצורך מימוש זכויותיהם, ואני מעמידה את שיעורו במקרה זה על סך כולל של 790 ₪ לכל נוסע.
יצויין כי בשיעור הפיצוי לקחתי בחשבון בין היתר את נסיבות המקרה, ואת שיעור התביעה כאן.
26.מכל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את מלוא סכום התביעה, בסך של 10,000 ₪.
סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (13.02.18) ועד יום התשלום בפועל.
לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.
המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, ז' אב תשע"ח, 19 יולי 2018, בהעדר הצדדים.
