ת"ק 22332-03-14 לוי נ' אוטולנגי ואח'

1) עניינה של התביעה הנו פיצוי לתובעת בגין נזק שנגרם לרכבה בעטיה של תאונה מיום 18.12.13 (להלן: "התאונה"). התובעת עותרת לפיצוי בגובה 6,125 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

3) הפלוגתא המרכזית בתביעה זו עוסקת בשאלת נסיבות קרות התאונה.

טענות הצדדים

4) לטענת התובעת, בין השאר, ביום התאונה 18.12.13, בסביבות השעה 17:45, עת נהג ברכבה מר דניאל לוי (להלן: "הנהג") בדרך שמואל בייט בירושלים לכיוון שדרות הרצל, הנסיעה הייתה איטית, לפתע הגיח משמאלו רכב שיצא מכיוון בית חולים שערי צדק ואשר היה נהוג על-ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), ותוך כדי פניה שמאלה וניסיון השתלבות בכביש העמוס, פגע ברכבו וגרם לו נזק בצדו האחורי-שמאלי. לפי כתב התביעה, הסך הנתבע מורכב מסך הוצאות תיקון הרכב (2,596 ₪), ירידת ערך (2,379 ₪), שכר טרחת שמאי (600 ₪) ועוד פיצוי בגין עגמת נפש ושכר טרחה ובטלה (550 ₪).

5) לעומת גרסה זו, הנתבעים טוענים בין השאר, כי במועד התאונה, עשה רכב הנתבע את דרכו בירושלים, סמוך לבית החולים שערי צדק. הנתבעים טוענים, כי הנתבע נסע באיטיות בנתיב השמאלי כאשר לפתע נפגע מרכב התובעת. לטענת הנתבעים, הנהג לא שם לב לנעשה בדרך, ביקש לעקוף את רכב הנתבעים מימין ובעשותו כן, פגע ברכב הנתבע וגרם לתאונה. עוד טוענים הנתבעים כי הרכב של התובעת עבר תאונות קודמות ולא מן הנמנע כי הנזק המופיע בדו"ח השמאי הוא מתאונות אלו, וכי לא הוכח הנזק בגין ירידת ערך.

דיון והכרעה

6) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לדחות את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.

7) למקרא טיעוני הצדדים עולה כי הפלוגתא בתביעה דידן הינה בשאלה המרכזית, האם נכונה טענת הנהג כי רכב הנתבע פגע ברכבו עת פנה שמאלה מכיוון היציאה של בית חולים שערי צדק, או שמא נכונה טענת הנתבע, כי רכב התובעת שהיה נהוג על-ידי הנהג, עקף אותו מצד ימים ופגע ברכבו (של הנתבע).