רז נ' רוזנברג

בפניי עתירת התובעת לפיצוי בסכום של 33,500 ₪ בגין הסגת גבול והיזק לרכוש במזיד. עסקינן באירוע מיום 2.6.16 וכך התובעת מפרטת את טענותיה בסעיף 1 לכתב התביעה :

”בזמן שרצתי לנסוע לקניון הבחנתי ב2 אנשים אצלי בחצר, צעקתי מי אתם ומה אתם עושים פה, הם לא ענו לי ויצאו מהחצר. כאשר חזרתי מהקניות ראיתי אותם עובדים ושוברים וקודחים את הרצפה הקרמיקה במרפסת."

יש לציין, כי התובעת צרפה מספר רב של חשבוניות לא מפורטות של ציון דור- קבלן עבודות פיתוח הקמה וגינון המסתכמים בסכום של למעלה מ120,000 ₪.

במסמך נוסף של הצעת מחיר של אותו הקבלן, ציון דור, התברר שהתובעת ביצעה שיפוץ מאסיבי בביתה באותה התקופה. התובעת בעדותה ביקשה מביהמ"ש להסיק כי חלק מאותן הוצאות קשורות לנזק שנגרם בחצר שלה מיום 2.6.16.

בעדותה מסרה התובעת:

"אני לא מכירה את האנשים שהיו בחצר, אני שאלתי אותם מה הם עושים פה, הם אמרו לי אנחנו לא מדברים איתך, ויצאו. אני לא ראיתי אותם עובדים, הגעתי אחרי כמה שעות הביתה לאחר הקניות מצאתי אנשים בחצר שאני לא מכירה ואת המשאית של בוצ'אן (קבלן ביובית), ראיתי שנגרמו לי נזקים"(פרוטוקול עמוד 1 שורות 12-13).

התובעת אף הוסיפה:

"אני לא יודעת מי גרם נזקים. זה הביוב שלה והייתה סתימה שלה(הכוונה לנתבעת)" (פרוטוקול עמוד 1 שורה 14).

אין בתביעה זו כל ממש, ודינה להידחות ולהלן הנימוקים לכך:

1. התובעת טענה שביום ספציפי נגרמו נזקים לחצר שלה, אולם לא הוכיחה בפני ביהמ"ש מהם הנזקים ומי גרם להם. כמו-כן, לא הוצג בפני ביהמ"ש חוות דעת של אדם מוסמך לגבי אופי וסוג הנזקים בעצמם או הסכום הכרוך בתיקונם. די בכך, בכדי לדחות את התביעה.

2. לטענת הנתבעת, הייתה דליפה בחלק האחורי של המרפסת שלה של מי ביוב. היא הזמינה אינסטלטור והוא הסביר לה שדובר בסתימה בביוב המשותף. אולם, התובעת לא נתנה לו להיכנס לחצר שלה ולכן הנתבעת התקשרה לבוצ'אן וגם לו התובעת לא נתנה להיכנס. לכן, חזר למחרת היום בליווי פקח וביצע את העבודה מחוץ לבית. הנתבעת הציגה בפני ביהמ"ש מספר של תמונות המשקפות את האירועים בצורה נאותה. הנתבעת אף שילמה 500 ₪ לביובית במקום התובעת אשר סירבה לשלם.

דברי הנתבעת היו משכנעים ועיקביים והיא הוכיחה אותם, תוך הצגת התמונות לביהמ"ש.