ת"ק 21800-02-14 מאיר נ' מועצה מטה יהודה

מבוא:

1.עניינה של התביעה שלפניי נסוב סביב שכר עבודה, על סך 33,000 ₪, לו עותר התובע, כי יפסק לזכותו, עבור עבודות שביצע לפי הזמנת הנתבעת בגינן לא קיבל תמורה.

טענות התובע בקצירת האומר:

2.התובע הינו מפיק סרטים מקצועי. הנתבעת הינה מועצה מקומית הפועלת על פי דין בישראל. במהלך חודש נובמבר 2012 הזמינה הנתבעת מהתובע הפקה של 14 סרטים לצורך הצגתם בכנס העוסק בנושא איכות הסביבה שנועד לוועדי הישובים במועצה.

3.לא הייתה מחלוקת בין הצדדים באשר לטיב העבודה ולביצועה המושלם לשביעות רצונה של הנתבעת. לטענת התובע, בהתאם לסיכום בינו לבין עובדת הנתבעת, התמורה עבור העבודה הנ"ל אמורה הייתה להתקבל בצורה עקיפה דרך הזמנת פרוייקט עתידי אחר מתחום החינוך. דא עקא, משהתובע לא הוזמן לבצע את הפרוייקט הנ"ל, דרש הוא את שכר עבודתו עבור הסרטים שהפיק, אך זכה להתעלמות מוחלטת.

4.התובע דורש עבור עבודתו שכר בסך 1,700 ₪ בצירוף מע"מ עבור כל סרט וכן, סך נוסף בגין המארז הגרפי של הסרטים בסך 3,300 ₪ בצירוף מע"מ. התובע ציין, כי סך של 1,700 ₪ לסרט הינו מחיר נמוך באופן חריג עד מאוד ואולם צמצם היקף תביעתו על מנת להקנות סמכות עניינית לבית משפט זה. התובע צירף ראיות בדמות הצעות מחיר התומכות בטענותיו.

טענות הנתבעת בקצירת האומר:

5.הנתבעת טוענת, כי כתב התביעה הינו ניסיון להוצאת כספים שלא כדין מהנתבעת כאשר הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעסקינן בכספי ציבור. לטענתה, התובע היה מודע לכך, כי בין הצדדים לא נכרת הסכם בכתב המעלה את הסכמות הצדדים ובשל היותה רשות מקומית הינה מנועה מליטול על עצמה התחייבויות כספיות בעל פה. משכך, מכוח הדין החל עליה, כפי שיפורט להלן, הינה פטורה מתשלום כלשהו לתובע.

6.לחילופין, הנתבעת טוענת טענת קיזוז כדלקמן: ביום 8.2.12 התקשרה עם התובע בחוזה הזמנת עבודה שנערך בכתב לתקופה שבין חודש 2/12 ועד לחודש 7/12 (כולל) דהיינו לתקופה בת 6 חודשים (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם, התחייב התובע לספק לנתבעת עד 5 כתבות או סרטים בחודש, בתמורה לסך כולל של 8,000 ₪ לחודש. לגבי תשלום בעבור מארז גרפי הוסכם, כי הנתבעת תשלם לתובע סך כולל וחד פעמי של 6,000 ₪. כך שבסה"כ היה על הנתבעת לשלם לתובע בעבור שירותיו בתקופה הנ"ל סך כולל של 54,000 ₪ בגין 30 אייטמים ו/או סרטים.