ת"ק 21621-05-15 ישראלוב נ' חברת דואר ישראל בע"מ

בתאריך 28.1.15 שלחה התובעת חבילה לאוסטרליה באמצעות סניף הנתבעת ברח' החלוץ 27 בגבעת אולגה (להלן: "החבילה"). לטענת התובעת מדובר היה בחבילה שהכילה מוצר שהוזמן על ידה קודם לכן ב-ebay, שולם באמצעות חשבון ה-paypal שלה והיא בקשה להחזירו בשל אי שביעות רצונה ממנו, כך שתוכל לקבל את כספה (59$) בחזרה.

בעתירתה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 2,228 ₪, סכום הכולל את ערך המוצר בתוספת

2,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, טוענת התובעת כי הנתבעת כשלה בהעברת החבילה ליעדה וכי כל פניותיה אליה לשם בירור הסיבה לכך, העלו חרס. לגרסת התובעת, בעקבות אופן התנהלות הנתבעת, ההחזר הכספי אותו היא אמורה היתה לקבל מהספק שאצלו רכשה את המוצר שהוחזר כאמור, לא שולם לה עד כה. עוד טוענת התובעת כי בכל הפעמים בהן היא נכנסה אל אתר הנתבעת באינטרנט לשם בדיקת סטטוס החבילה, צוינה אותה הערה לפיה "הפריט בתהליך העברתו אל ארץ היעד", והיא צרפה לכתב תביעתה את העתק פנייתה מיום 9.4.15 אל נציב תלונות הציבור של הנתבעת וכן אישור מיום 20.4.15 בדבר העברת הפניה פעם נוספת בפקס ואת תשובת הנתבעת בה נכתב: "... בקשתך תועבר לגורמים המטפלים ויצרו איתך קשר בהקדם".

להגנתה טוענת הנתבעת כי בבירור שנערך על ידה נמצא שהחבילה נמסרה ליעדה עוד ביום 9.2.15 (ר' האישור שצורף לכתב ההגנה) וכי תשובה בכתב בעניין זה נשלחה אל התובעת בעקבות פנייתה אליה מיום 28.4.15, זה מכבר. בנוסף לכך מבקשת הנתבעת להדגיש כי בשירות בינלאומי רגיל אין התחייבות לזמן העברה וכי חוק הדואר מחייב אותה בתשלום פיצויים בגין אבדן או נזק ישיר אך לא בגין הוצאות אחרות או נזקי עקיפים.

במהלך הדיון שהתקיים בפני חזרה התובעת על טענותיה ואמרה: "החזרתי את הפריט לאוסטרליה ומאז נעלמו עקבותיו. זו פעם ראשונה שעשיתי את זה. הלכתי לפקידות, הן אמרו שזה לא התפקיד שלהן לדעת איפה זה נמצא, שאני יכולה להגיש פניה באינטרנט, הגשתי, לא חזרו אלי. פיקססתי מכתב למס' פקס בתל אביב וגם לא חזרו אלי. הלכתי למנהלת בדואר חדרה והיא הראתה לי את מה שאני רואה בבית שזה בדרך ליעד. אף אחד לא יודע למי אני צריכה לפנות, איפה החבילה, איפה זה נמצא. ברגע שהגשתי את התביעה אמרו לי שזה הגיע ליעד, אבל כשנכנסתי שוב לראות זה הראה לי מה שראיתי לפני, שזה בדרך ליעד".

לשאלתי בדבר הסיבה לאי עדכון אתר האינטרנט בסטטוס הנכון של החבילה, השיב נציג הנתבעת כי "אין בפיו תשובה רשמית לעניין הזה" וטען כי מאחר שלמיטב ידיעתו הפניה אל paypal ו- ebay צריכה להיעשות בתוך 45 ימים, הרי שהתובעת עצמה כשלה בפנייתה אל הנתבעת בבקשה לחקירה מאוחר מדי ורק ביום 28.4.15.

בהמשך הדיון, בנסיוני להבין הכיצד זה לא קבלה התובעת את תשובת הנתבעת שנשלחה אליה בדואר, גיליתי כי האחרונה אמנם שלחה אליה את תשובתה ואולם עשתה כן אל הכתובת הלא נכונה...

הסתבר כי בעוד שהתובעת מתגוררת ברח' הגליל 28 בחדרה (היא הכתובת שצוינה במכתבה אל הנתבעת מיום 9.4.15), שלחה אליה הנתבעת את מכתב התשובה, משום מה, לכתובת רח' הגפן 28 בחדרה. כך קרה שהתובעת אשר במשך כל הזמן שחלף בין מועד משלוח החבילה למועד הגשת תביעתה לבית המשפט וקבלת כתב ההגנה של הנתבעת אשר הוגש ביום 22.7.15), לא קבלה מענה ענייני לפניותיה אל הנתבעת, ולכן נותרה חסרת אונים אל מול אתרי הקניות מבלי שהיה ביכולתה להוכיח לספק כי החבילה שעבורה היא שילמה, הוחזרה והתקבלה אצלם עוד ביום 9.2.15 כאמור.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות שהונחו בפני ובהוראות הרלבנטיות של החוק הדואר, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל, גם אם לא במלואה.

מדובר במקרה בו הנתבעת כשלה הן בעדכון אתר האינטרנט שלה בסטטוס הנכון של החבילה, הן באזלת היד של נציגיה אשר לא מצאו לנכון לבדוק לעומק את פניותיה של התובעת אליהם (בעל-פה) בדבר הסיבה לכך שהחבילה "נמצאת בדרכה אל היעד" במשך זמן כה רב, הן בתקופה ממושכת ובלתי סבירה בעיני של בירור פרטי פניית התובעת בכתב (משזו פנתה אליה ב- 9.4.15 והתשובה לפנייה זו נשלחה רק ב- 17.6.15) והן במשלוח התשובה לכתובת שגויה...

בעיני, התנהלות שכזו מחייבת את פיצוי התובעת בגין הנזק אשר נגרם לה כתוצאה מכך שהיא לא יכולה היתה להוכיח לאתר הקניות הרלבנטי כי החבילה התקבלה אצל הספק בחזרה באופן המחייב אותו להשיב לה את כספה, וכן בגין הטרדה והטרחה המיותרות שנגרמו לה.