ת"ק 21613-06-17 ניצן נ' עיריית רחובות

בפני ביהמ"ש תביעה שעניינה החזר תשלום אגרות והיטלי פיתוח שהוטלו על התובע.

התובע מכר דירתו ברחובות בשנת 2015 ולאחר חתימת חוזה המכר, בשעה שביקש לקבל אישור לרשם המקרקעין לפי ס' 324 לפקודת העיריות נדרש לשלם סך של 10,619 ₪ בגין אגרות והיטלי פיתוח ביחס למחסן וסככות הקיימים על הגג שבדירה.

לטענת התובע הסככות היו קיימות עוד במועד שרכש הוא את הדירה בשנת 1996 ורק כיום, עם ממכר הדירה על ידו קבעה העירייה כי במקום בניה ללא היתר וכי עליו לשאת באגרות ובהיטלי פיתוח ביחס לבניה זו. התובע מוסיף כי לו היה יודע כי קיים חוב בגין בניה זו בעת קניית הדירה בשנת 1996, היה יכול לקזז עלות זו מהתמורה.

בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי יש לדחות תביעה זו על הסף שכן הוראות ופרשנות חוקי עזר מקומם לידון בפני ביהמ"ש לענינים מינהליים וכן כי על התביעה להדחות על הסף לאור חוסר תום ליבו של התובע אשר הקים בדירתו בניה ללא היתרי בניה. לטענת הנתבעת, בעת שביקש התובע, בשנת 2015 לקבל אישור לפי ס' 324 לפק' העיריות, נשלח פקח לדירה אשר מצא בה חריגות מהיתר הבניה המקורי. עוד הבהירה הנתבעת כי השמיטה מדרישת התשלום תוספות בניה שהיה ניכר כי נבנו ע"י הקבלן וכן תוספות בניה אשר כיום אין טעונות היתר לאור תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר ) התשע"ד-2014. בשולי כתב הגנתה טענה הנתבעת כי אף אם נפלה טעות בעבר בהעדר חיוב, יש מקום לאפשר לה לשוב בטעותה זו (ראה ס' 22 לכתב ההגנה)

במהלך הדיון שב והצהיר התובע כי הבניה נשוא החיובים הייתה קיימת עוד לפני רכישת הדירה על ידו. נציגת העריה הודתה, בהגינותה, כי אין בידם כל מידע באשר למועד בנית תוספות הבניה המדוברות וכי אין בידיהם תצלומי GIS מהתקופה הנדונה אשר יכולים היו לשפוך אור עובדתי על הסוגיה. כן הודתה נציגת העירייה כי ככל הנראה ניתן אישור לרשם המקרקעין בשנת 1997 אשר איפשר רישום הדירה על שם התובע וכן כי לא ידוע לה מה הייתה פרוצדורת מתן האישורים באותו מועד.

דיון והכרעה 

אני סבורה כי יש לדחות את טענות העירייה ביחס לדחייה על הסף של התביעה.

התובע אינו קובל על הוראות חוקי העזר או פרשנותם. התובע קובל על יישומם של חוקי העזר בעניינו וחיובו בתשלום יתר בגין חוב שאינו באחריותו. לאור העובדה כי שילם את החוב וכיום הוא תובע את החזר התשלום, נראה כי לבימ"ש זה סמכות לדון בתביעת ההשבה בהתאם להיקפה הכספי.

בנוסף, הגם שהעירייה טענה כי התובע הוא שהקים את הבניה הבלתי חוקית, לא הייתה בידי העירייה כל ראיה לכך (הגם שהראיות לכך היו אמורות להיות מוצגות על ידה לאור טענתה זו). העירייה לא טענה כי הוגש כתב אישום כנגד התובע בגין בניה בלתי חוקית זו שלטענתה הוא שהקים.