ת"ק 21352-05-16 סולימן נ' עבאדה ואח'

לפני מונחת תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים מיום 6.9.15.

התרתי לצרף את חברת הביטוח אי. די.איי כנתבעת מס' 3.

התובע הוא הבעלים של סובארו ולדבריו, הוא נהג את רכבו בכביש מס' 4 מכיוון ראשון לציון לכיוון צריפין, ובעת היותו במצב של עצירה בפקק תנועה, פגע בו מאחור רכב הנתבעים 1 ו – 2 נהוגה בידי הנתבעת 2 וגרם לנזק כבד למכוניתו- נזק שאילץ את השמאי להשביתו. כתב התביעה נתמך בחוות דעת השמאי.

לדברי הנתבעת 2 היא אומנם פגעה ברכבו של התובע, אולם היא גרמה נזק זעום בלבד ולא משמעותי, והיא איננה מבינה כיצד לרכב התובע נגרם נזק כה כבד. בכתב ההגנה מוגדרת הפגיעה כ"נשיקת פרפר".

מטעם הנתבעת 3 העיד השמאי חאלד דרימי, אולם עדותו לא ניתנה בצורת חוות דעת מומחה כחוק, ואתייחס אליה כאל עדות עד רגיל. עד זה לא היה נוכח בזמן התאונה ולמעשה הוא לא סתר את חוות דעת השמאי מטעם התובע, אלא אף נתן הסבר אפשרי לשאלת קיום החלודה ברכב התובע, כאשר העיד כי יתכן שמקור חלודה זה הוא בתיקון לא טוב מארוע קודם. כל יתר עדותו הינה "שלילת נזקים" ללא הסבר של ממש.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ולרבות התמונות שצולמו בידי הצדדים והשמאי, ושמעתי את טענותיהם הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ואלה נימוקי:

1. אין מחלוקת בסיסית בין הצדדים באשר לעובדה כי הנתבעת 2 פגעה במכוניתה במכונית התובע מאחור, אלא שלדבריה הנזק היה אפסי.

2. אחד הנימוקים לשלילת הנזקים מטעם הנתבעים היא העובדה כי במקום הפגיעה קיים כתם חלודה גדול שלא יתכן כי נגרם בפגיעה "טרייה". הוברר כי רכב התובע עבר תאונה קודמת שגרמה לנזק באותו מקום, ואשר תוקנה בזמנו.דווקא השמאי שהעיד מטעם הנתבעים העלה את הסברה כי יתכן שחלודה זו נגרמה בתאונה הקודמת והתיקון שנעשה היה תיקון לא טוב שרק כיסה את החלודה וזו התגלתה מחדש בפגיעה נשוא התביעה.