ת"ק 21227-02-14 ג'ריס נ' מסר ואח'

לפניי תביעת נזקי רכוש בגין תאונת דרכים. התובע נסע ברח' חסן שוקרי בחיפה לכיוון הקרית בירידה, כאשר הנתבע, שהגיע מימינו מרח' הרב אוחנה, לא ציית לתמרור ב-37 "עצור", שהיה מוצב בדרכו, התובע ניסה לסטות שמאלה, אך נגרמה פגיעה בצומת (תמונות מקום התאונה, ת/1, שרטוט מקום התאונה, נ/2).

רכב התובע נפגע בפינתו הקדמית ימנית (תמונות בצבע, נ/3) ורכב הנתבע נפגע בדלת שמאל (נ/1).

הנתבע טען בכתב ההגנה כי כבר החל לחצות את הצומת, שהיה פנוי, וכי התובע נכנס לצומת לא פנוי בחוסר זהירות.

בדיון חזר התובע על גרסתו, והנתבע בהגינותו הוסיף עובדה, שלא נזכרה קודם בהתכתבויות בין הצדדים או בכתב ההגנה, לפיה אחרי שהחל לחצות את הצומת, ראה כי לא יוכל להשלים את המעבר עקב רכב שנעצר מעבר לצומת, ולכן עצר כאשר מחצית מרכבו עברה את קו העצירה (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 11-20). הנתבע אפילו לא ציין כי עצר לפני הצומת, ואין ספק ברשלנותו ובהפרת חובת הזהירות ותקנות התעבורה 22(א) ו-64(ד).

התובע לא דייק במיקום הפגיעה ברכבו ודבריו כאילו רכבו נפגע במקום בו ישבה אשתו (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 5-6), אינו עולה בקנה אחד עם התמונות ועם חוות הדעת השמאי, מהן עולה כי נפגע בחזית בצד ימין.

שמיעת העדויות ותמונות המקום מעידות כי גם התובע לא נהג בזהירות המתחייבת בהתקרבות לצומת בעייתי, המוסדר בתמרורים בלבד ולא ברמזור, נסע כ-50 קמ"ש למרות הקרבה למעגל תנועה, והסתמך על זכות הקדימה שלו ללא התחשבות במצב הכביש (תקנות 21(ג), 51 ו-52 לתקנות התעבורה). רכב הנתבע כבר הספיק להיכנס לצומת בחלקו הקדמי, כפי שהעיד גם עד התביעה, מר זעאתרה, ולו היה התובע נוסע לאט יותר וביתר תשומת לב, יכול היה למנוע את התאונה.

מן האמור לעיל, אני מחלקת את האחריות לתאונה בין הצדדים כך ש-80% מהאחריות יחולו על הנתבע, שלא ציית לתמרור "עצור" שהוצב בכיוון נסיעתו והחל בחציית צומת ללא אפשרות לסיימה בבטחה וללא הפרעה לתנועה בדרך הראשית, ו-20% יחולו על התובע, שנכנס לצומת במהירות גבוהה לתנאי הדרך, שלא אפשרה לו לעצור במועד.

הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע את הסכומים הבאים: 2,040 ₪ בגין הנזק ושכ"ט השמאי, 50 ₪ בגין האגרה ו-200 ₪ בגין הוצאות המשפט. אני דוחה את הבקשה לחייב בשכ"ט עו"ד, שכן בית המשפט לתביעות קטנות נועד לניהול תיקים ללא ייצוג ע"י עו"ד.

סכום פסק הדין בסך כולל 2,290 ₪ ישולם תוך 30 יום.