ת"ק 21109-11-14 כהן נ' דיין ואח'

תביעה על סך של 30,000 ש"ח.

התובע והנתבעים הינם שכנים, הגרים בבתים הגובלים אחד בשני, כשבין שתי החלקות מפרידה חומה.

בין הצדדים קיימת איבה ארוכת שנים.

התובע טוען כי ביום 12.11.2010 עקב ויכוח שניצת בין הצדדים, הנתבעים השליכו עליו חפצים שונים כאשר הם מטפסים מעל החומה המפרידה בין החלקות. לטענתו, בעקבות נפגע מהשלכת החפצים ונגרמו לו חבלות שונות.

התובע הגיע לבית חולים "אסף הרופא" ונמצא כי יש לו פצע שפשוף.

הנתבעים הכחישו את המעשים המיוחסים להם. לטענתם המדובר בתובע אשר מציק להם מזה שנים, מעליל אליהם עלילות, ומגיש כנגדם תלונות שווא למשטרה חדשות לבקרים. כמו כן לטענתם הנתבע מקלל כל הזמן ומחפש לריב איתם, וכי כל תביעתו מצוצה מן האצבע.

יצויין כי בין הצדדים היתה תביעה על אירוע קודם (תא"מ (ראשל"צ) 3150/09) אשר נמחקה בהסכמה במסגרתה ינתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת.

התובע הגיש תלונה כנגד הנתבעים בגין האירוע הנ"ל למשטרה, אך לא הוגש כל כתב אישום. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים באתי לכל מסקנה כי לא ניתן להעדיף גירסה אחת על פני רעותה. המדובר בשכנים נצים, אשר במהלך השנים מרבים להתקוטט ביניהם. האירוע הינו לפני כ – 5 שנים ואין כל אינדיקציה ראייתית התומכת בגירסת מי מהצדדים.

התרשמתי כי היחסים בין הצדדים הינם טעונים ביותר ולא ניתן לשלול טפילת האשמות שווא או לכל הפחות הוצאה מפרופורציה של האירועים, ככל שהתרחשו, והגזמה.

גם ההודעות שמסרו הצדדים במשטרת ישראל הינן עקביות לגירסותיהם כאן.

עוד יצויין כי התובע טען בהודעתו במשטרה כי האירוע התרחש בשעה 14.30 באותו היום. התובע הלך קודם כל להתלונן במשטרה (הודעתו נגבתה בשעה 17.15) ורק לאחר מכן הגיע לבית החולים (שעת קבלתו 18.00). התובע לא אמר בעדותו במשטרה כי נחבל באופן כלשהו (אלא מסר רק כי השליכו עליו חפצים) ולא הציג בפני השוטר כל חבלה שהיא על גופו.

העובדה כי בבית החולים נמצאה חבלה כלשהי על גופו הינה יותר מתמוהה, ומעוררת ספק בכל הנוגע לשאלה האם החפצים שהושלכו, אם וככל שהושלכו, אכן פגעו בו. גם פצע שפשוף הקל שנמצא על גופו אינו מתיישב עם תיאורו את האירוע.

אמנם, התובע הביא לתמיכה בגירסתו את עדותה של הגב' טביב, שכנה, אשר טענה כי ראתה את האירוע ואולם הסתבר כי אף היא מסוכסכת עם הנתבעים כך שעדותה חשודה בעיני כבלתי מהימנה.

עוד יצויין כי גירסתה של העדה לאירוע שונה מגירסת התובע (בעוד התובע טען כי זרקו עליו חפצים שונים הרי שהעדה מסרה כי נזרקה נעל הולנדית בלבד). כמו כן גב' טביב לא מסרה בעדותה כי הנעל שהושלכה אכן פגעה בתובע.

סוף דבר, עדויות הצדדים שקולות ולא ניתן לאמר כי התובע הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכיח כי הנתבעים או מי מהם זרק עליו חפצים כלשהם שפגעו בו וגרמו לו לחבלה.

אשר על כן התביעה נדחית.

התובע ישא בהוצאות המשפט של הנתבעים בסך של 150 ₪.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ה, 29 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.