טל נ' דהן ענתבי ואח'

1.לטענת התובעת, אחראית הנתבעת 1 לדריסת כלבתה במכוניתה. בעקבות אירוע הדריסה שאירע ביום 15.8.2016 טופלה הכלבה אצל וטרינר, אך למרבה הצער נפטרה אחרי כמה ימים. התביעה הוגשה להטבת נזקי התובעת ובני-משפחתה בעקבות האירוע, לפי פירוט כלהלן: סך של 2,155 ₪ בגין הטיפול בכלבה בפרק הזמן שבין הפגיעה בה ועד למותה, הוצאות בגין נסיעות אל המרפאה בה טופלה הכלבה בסך 1,000 ₪, וסך של 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

2.הנתבעת 1 (להלן הנתבעת), אשר מתגוררת בקרבת בית התובעת, לא הכחישה שפגעה בכלבה עם מכוניתה. יחד עם זאת גרסה כי הדבר היה בלתי נמנע, בשים לב לכך שהכלבה לא הייתה קשורה ברצועה ורצה אל הכביש. הנתבעת מסרה כי רק לאחר הפגיעה נחשפה לאפשרות כי הכלבה הייתה מעורבת בה, ובזמן-אמת לא ידעה במה פגעה.

3.מחלוקת מרכזית ניטשה אפוא בשאלת החבות, ועיקרה בשאלה עם עובר לאירוע הדריסה הובלה הכלבה ברצועה – כנטען על-ידי התובעת, או שמא לא הובלה ברצועה כגרסת הנתבעת, באופן שיש בו כדי להשליך על יכולתה למנוע את האירוע.

4.בדיון שהתקיים היום שמעתי את עדות התובעת ומזה ואת עדות הנתבעת מזה. לאחר שמיעתן, באתי לכלל מסקנה שיש לדחות את התביעה. להלן יובאו הטעמים לכך.

5.התובעת היא 'המוציא מחברו' ועליה נטל הראיה להוכיח את מלוא רכיבי עילתה, ובתוך כך גם את הטענה כי עובר לאירוע הדריסה הובלה הכלבה ברצועה, וכי האירוע התרחש בשל אשמה של הנתבעת. הנטל לא הורם.

6.לגרסת התובעת, היא הובילה את הכלבה מחוץ לבית כשהיא קשורה ברצועה. דא עקא, לא עלה בידי התובעת להסביר כיצד זה עלה בידי הכלבה להגיע אל מתחת לגלגל מכוניתה של הנתבעת, לו אכן הובלה בדרך זו. אין צורך לומר שעל התובעת, בעלת הכלבה, חלה אחריות לדאוג שהיא לא תרד מהמדרכה אל הכביש, באופן שיסכן לא רק את הכלבה אלא גם את המשתמשים בדרך.

7.כאשר נשאלה התובעת על-ידי הנתבעת במהלך עדותה כיצד לא נגרם לכלבה חנק מן הרצועה בה הובלה במהלך אירוע הדריסה, אם אכן הובלה ברצועה קודם לכן כטענתה של התובעת, מסרה התובעת כי הרצועה השתחררה מתוך ידה. לטענה זו אין זכר בכתב-התביעה או בעדותה הראשית של התובעת, אף-על-פי שדובר בפרט מהותי וצריך היה לציינו ברחל-בתך-הקטנה. הדבר מתיישב עם האמור לעיל, וגם מבחינה זו לא עלה בידי התובעת לשכנע כי עובר לאירוע הכלבה הובלה על-ידה כשהיא קשורה ברצועה דרך כלל, ובאופן שימנע את ירידתה לכביש ופגיעתה על-ידי רכב חולף בפרט.

8.אין כל משמעות לטענת התובעת כי נגד הנתבעת קיימות תלונות קודמות של שכנים על נסיעה במהירות גבוהה בשכונה. מדובר בעדות מפי השמועה, ואין בה כדי להוכיח את הרשלנות שאותה יחסה התובעת לנתבעת בהליך דנן.