ת"ק 21030-05-14 ד' נ' דזינשוילי ואח'

בפני תביעת התובעת לפיצויה על נזקים שנגרמו לרכבה מ.ר. 3687870 כתוצאה מתאונה שארעה ביום 5.11.13 ברחוב הרצל שבנהריה.

לטענת התובעת בעת שהאטה את רכבה על מנת להיכנס לחנית נכה במקביל למדרכה, מול סניף קופת חולים ברחוב הרצל, חשה לפתע פגיעה בחלק האחורי של רכבה ואז נוכחה לדעת כי רכב מ.ר. 3652362, שהיה נהוג על ידי הנתבע 1 והשימוש בו מבוטח על ידי הנתבעת 3, פגע בפינה השמאלית האחורית של רכבה.

הנתבע לא הכחיש את ארוע התאונה אולם טען כי רכב התובעת הוא שפגע בצד הימני-אחורי של רכבו וזאת במהלך נסיעה לאחור ובחוסר זהירות.

בכתב ההגנה ובהודעה למבטחת טען הנתבע כי רכב התובעת חנה ברכב ישורון, שהינו רחוב החוצה את רחוב הרצל, ומשם יצא בנסיעה לאחור ופגע ברכב הנתבע. לעומת זאת בעדותו בפני אישר הנתבע כי כלל לא הבחין ברכב התובעת ולא ראה את הרכב עד שזה פגע בו, וממילא לא יכול היה לציין מהיכן הגיע רכב התובעת לפני ההתנגשות בין הרכבים.

העד מטעם הנתבעים אשר נסע ברכב עם הנתבע, אישר את טענתו של הנתבע כי לא הבחינו כלל ברכב התובעת לפני הפגיעה, אולם בעוד שעד זה מיקם את ארוע התאונה לפני מעבר החציה, דהיינו בתוך צומת הרחובות הרצל וישורון, הרי שהנתבע עצמו מיקם את ארוע התאונה מעט קדימה יותר משם וציין שזו ארעה אחרי שרכבו עבר את מעבר החציה ובעת שהיה כבר בחזית קופת חולים. מיקום זה תואם את מיקום התאונה לטענת התובעת ועומד בניגוד לטענת הנתבע כי רכב התובעת יצא בנסיעה לאחור מרחוב ישורון.

נוכח אי התאמה זו בין העדויות מטעם הנתבעים אני מעדיפה את גרסתה של התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה וקובעת כי זו אכן התרחשה בעת שהתובעת ביקשה לחנות בחזית קופת חולים, האטה את רכבה לצורך כך ואותתה ימינה ואילו רכב הנתבעים אשר נסע מאחוריה וביקש להימנע מפגיעה בה, סטה מעט שמאלה ובמהלך סטיה זו, פגע עם צידו הימני האחורי בפינת רכבה של התובעת.

נכון הדבר כי הפגיעה הנראית בפינה השמאלית אחורית של רכב התובעת, הינה פגיעת מעיכה ולא שפשוף בלבד, אולם אין בכך לטעמי להביא לשלילת גרסתה באשר לאופן ארוע התאונה שכן, נזק כזה יכול להיגרם כתוצאה מפגיעה של חלק אחורי של רכב הנתבע בעת שזה חולף על פניה, כמו למשל כנף הגלגל האחורית. הנתבעים לא הציגו תמונות של הנזק ברכבם, ואינני סבורה כי די בתמונות הנזק של התובעת כדי לסתור את גרסתה.

אוסיף עוד כי חרף אי העדת עדה מטעם התובעת אשר נסעה עימה ברכב, לא מצאתי לדחות את גרסתה על אף שזו מבוססת על עדות יחידה של בעלת דין, שכן, הסברה בכך שהיא מצויה בסכסוך עם אותה עדה, נראה לי כהסבר מספק לאי הזמנתה בנסיבות הענין.

לנוכח האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את מלוא נזקיה הנתבעים בסך של 3,950 ₪. כמו כן ישאו הנתבעים בהוצאות התובעת בסך של 250 ₪.