ת"ק 21015-07-16 גילמן נ' מידע כנסים בע"מ

לפני תביעה על סך 18,000 ₪ בה טוענת התובעת כי על הנתבעת לפצותה בקשר להודעות שנשלחו אליה בניגוד להוראות "חוק הספאם".

בדיון אישרה התובעת את טענת הנתבעת כי נרשמה לקבלת שירותים והודעות מן הנתבעת אך טענה כי ביקשה מספר פעמים כי יסירו אותה מרשימת התפוצה של הנתבעת.

הנתבעת טענת כי היא עושה שימוש בתוכנת דיוור המונעת את האפשרות להמשיך ולשלוח הודעות לנמען שביקש את הסרתו – ומכיוון שהתובעת לא פעלה בדרך הנכונה לשם הסרתה מהמערכת לא הופסק משלוח ההודעות שאישרה מלכתחילה. הנתבעת הוסיפה כי התובעת יכלה לפנות אליה בדרכים נוספות על מנת להבטיח את הסרתה, אך משלא עשתה כן – אין לה להלין אלא על עצמה.

בהעדר מחלוקת באשר להסכמת התובעת לקבל דיוור מהנתבעת מלכתחילה יש לבחון את משמעות מתן הודעתה של התובעת שלא באמצעות תגובה להודעות שקיבלה. יוזכר, כי הוראות חוק התקשורת (בזק ושירותים) (ס' 30א(ד)) קובעות שיש לאפשר לנמען לשלוח הודעת סירוב בכתב או בדרך בה שוגר אליו דבר הפרסומת.

במקרה דנן שוכנעתי כי התובעת ביקשה להסירה מרשימת התפוצה בדרך של סימון במענה להודעות שקיבלה ובהמשך בפניות במייל לנתבעת – ומשכך, מילאה אחר הוראות החוק והיה על הנתבעת להמנע מלהמשיך ולשלוח לה דברי פרסומת.

באשר לטענה כי אין באפשרות המערכת להמשיך ולשלוח הודעות לנמען שביקש להסירו או כי מהתוצאה נובעת המסקנה כי התובעת לא מילאה אחר הוראות המערכת באשר להליך ההסרה המלא – הנטל להוכיח זאת מוטל על כתפי הנתבעת, ולא הובאה כל ראיה לעניין זה.

נוכח האמור, דין התביעה להתקבל.

בית המשפט העליון קבע כי סכום הפיצוי בסך 1,000 ₪ הינו בבחינת תקרת הפיצוי (היינו הרף העליון לפיצוי) וכאשר ביהמ"ש נדרש לקבוע את סכום הפיצוי עליו להביא בחשבון את מכלול הנסיבות לרבות השיקולים המנויים בסעיף 30א(י)(3) לחוק התקשורת (ר' רע"א 2904/14 זיו גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 27.07.14).

מטרת החוק הינה בלימת תופעת משלוח דברי פרסום, ללא כל רשות, וזו עמדה בבסיס הקביעה של פיצוי ללא הוכחת נזק. עם זאת, אין מטרת החוק לגרום ל"התעשרותו" של הצד שנפגע, ויש לפסוק פיצוי ההולם את מידת הפגיעה, במיוחד במקרים בהם ניתנה הרשאה לקבלת דברי הפרסומת. (ור' גם רת"ק 19317-08-16 רז נ' אימפרשן מדיה בע"מ (מחוזי מרכז), החלטת כב' הש' פלאוט מיום 3.1.17).

סיכומו של דבר, מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 4,500 ₪, בצירוף אגרת בית משפט בסך 180 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן – יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.