צציק נ' קבוצת יוסייב בע"מ ואח'

1.הנתבעת 1 היא חברה שנותנת שירותי ייעוץ למשכנתאות. שאר הנתבעים הם עובדים של הנתבעת 1. ביום 23.11.2016 בשעות אחר הצהריים התקיימה פגישה בין התובעת ובין הנתבעים שבה הוצע לה שירות ייעוץ להלוואת משכנתא שהייתה לה. התובעת חתמה על כל המסמכים הרלוונטיים המסמיכים את הנתבעת 1 לקבלת מידע פיננסי שנוגע למשכנתא שנטלה התובעת אצל גורמים שונים וכן חתמה על הסכם שכר טרחה שלפיו עליה לשלם עבור השירות סך כולל של 6,894 ₪ בתוספת מע"מ. כמן כן, נקבע בהסכם שקיימת עמלה של פתיחת תיק בסך של 3,468 ₪ בתוספת מע"מ שעליה לשלמה, וזאת גם אם בסופו של יום, לא תקבל אישור מהבנק לנטילת הלוואה על פי הייעוץ שתקבל מהנתבעת 1.

2.התובעת מסרה לנתבעים את פרטי כרטיס האשראי שלה ובאמצעותו חשבונה חויב במקדמה בסך של 4,000 ₪.

3.ביום שלמחרת 24.11.2016 התובעת התחרטה וביקשה לבטל את העסקה והודיעה לנתבעים על כך. המחלוקת המרכזית בין הצדדים נוגעת לשאלה האם יש מקום להשיב לידיה את הסך של 4,000 ₪ עקב ביטול העסקה, או לא. התובעת טוענת שהנתבעים טרם הספיקו לתת שירות ובעוד שהנתבעים טוענים שמדובר בשירות של פתיחת תיק שכלל תחילת ביצועה של בדיקה פיננסית.

4.לדעתי, יש להשיב על השאלה האמורה בחיוב. להלן נימוקיי:

א.ראשית, ייעוץ לגבי משכנתא היא "עסקה מתמשכת" וחובה על עוסק המתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת ליידע אותו בנוגע לזכותו לבטל את העסקה ועל אופן ביטולה וככל שלא יעשה כן הוא עשוי להיות מחויב בתשלום פיצוי (ראו הוראות סעיף 13ג לחוק הגנת הצרכן התשמ"א – 1981, וכן ראו ת"ק (ת"א) 27965-10-15 מרלה נ' מתן ייעוץ משכנתאות בע"מ (פורסם בנבו)(8.6.2016)).

ב.שנית, מאחר לתובעת עומדת זכות להתחרט על העסקה המתמשכת ולאור העובדה שמסרה הודעה לנתבעים על אי רצונה בקבלת שירות מהם תוך פרק זמן קצר ביותר, פחות מיממה, יש להשיב לה את מלוא כספה.

5.יש לציין שהעסקה נערכה בין התובעת לבין הנתבעת 1 בהיותה גוף מאוגד וחברה בע"מ, ולא עם עובדיה שהם הנתבעים 2, 3 ו-4. לפיכך, התביעה נגד הנתבעת 1 מתקבלת ובעוד שהתביעה נגד הנתבעים 2, 3 ו-4 נדחית. הנתבעת 1 תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א. 4,000 ₪.

ב.הוצאות משפט בסך כולל של 700 ₪.

כל הסכומים הנ"ל ישולמו לכל המאוחר עד ליום 20.9.2017 ולאחר מכן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כחוק.

6.כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 יום.