מדובוי נ' הוט מובייל בע"מ

לפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת ע"ס 7,500 ₪, בגין שיחות טלפון מטרידות, בעלות תוכן שיווקי, שקיבל מהנתבעת.

לטענת התובע, מאז חודש מאי 2016 מתקשרים אליו נציגי שיווק של הנתבעת בעשרות שיחות טלפון, בהן מנסים הנציגים לשכנע את התובע להצטרף לשירותי התקשורת של הנתבעת. לטענת התובע, הוא ביקש מהנציגים פעם אחר פעם להפסיק להתקשר אליו אולם השיחות לא פסקו. התובע ציטט כדוגמה, תמלולים של שש שיחות שקיבל מנציגים שונים של הנתבעת. לטענת התובע, גם לאחר שהוא פנה באמצעות אתר האינטרנט של הנתבעת אל שירות הלקוחות של הנתבעת בדרישה להפסיק את ההטרדות, וגם לאחר שהתובע שלח מייל נוסף למחלקת תלונות הציבור של הנתבעת אשר בעקבותיה הבטיחה הנתבעת להפסיק להתקשר לתובע, לא פסקו הפניות הטלפוניות אליו. לטענת התובע, הוא זכאי לפיצוי בשל מספר עילות, וביניהן: סעיף 29א(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") בגין פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(1) לחוק וסעיף 4 לחוק, רשלנות נזיקית, הפרת חובה חקוקה שבסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת"), ומטרד ליחיד.

הנתבעת דוחה את טענות התובע. לטענת הנתבעת, סכום התביעה חסר פרופורציות לנסיבות בהן קיבל התובע שש שיחות טלפון קצרות. לטענת הנתבעת, היא הציעה לתובע פיצוי כדי לייתר את המשך ההליכים אולם התובע סירב. לטענת הנתבעת, יש בהתנהלותו של התובע משום חוסר תום לב שכן מחד טוען שהשיחות מטרידות ומאידך אינו מהסס לתבוע על שיחה "מטרידה" מחודש מאי 2016 – קרי שיחה שנערכה לפני למעלה משנה. לטענת הנתבעת, השיחות בוצעו ע"י משווקים חיצוניים שלה, ועפ"י הפסיקה לא ניתן להטיל עליה אחריות על פעולה שביצעו המשווקים החיצוניים שהם בגדר קבלנים עצמאיים. עוד טוענת הנתבעת כי עפ"י הפסיקה הרווחת, שיחות טלפון אינן מהוות פרסומת אסורה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת. עוד טוענת הנתבעת כי התובע לא הוכיח שהשיחות הקצרות שקיבל אכן גרמו לו "הטרדה".

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את הצדדים בדיון, מצאתי לנכון לקבל את התביעה באופן חלקי. להלן נימוקיי אשר יובאו בתמצית כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

מקובלת עלי טענת הנתבעת כי שיחות טלפון אינן מהוות פרסומת אסורה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, וזאת בהתאם לפסיקה הרווחת. ראה למשל: ת"ק 55575-11-15 מנשה נ' פלאפון תקשורת בע"מ. ת"ק 62694-12-15 הירש נ' פלאפון תקשורת בע"מ. 445-01-16 הורוביץ נ' פלאפון תקשורת בע"מ. (פסקי הדין פורסמו בנבו).

עם זאת, אני סבור כי יש ממש בעילת התביעה של התובע לפי חוק הגנת הפרטיות. אינני מקבל את טענת הנתבעת כי התובע לא הוכיח כי הוא הוטרד מהשיחות. טבעי בעיניי, כי שיחות חוזרות ונשנות אל התובע, המהוות "מסע שכנוע" של נציגי הנתבעת להצטרף לשירותי התקשורת של הנתבעת, בעת שהתובע מבקש מהנציגים פעם אחר פעם להפסיק שיחות אלו – מהוות הטרדה. כלום סבורה הנתבעת כי על התובע "לקבל עליו את הגזירה" ולהסכים להמשך מסע השכנועים של נציגי הנתבעת להצטרף לשירותיה חרף בקשותיו ותחנוניו ששיחות אלו ייפסקו? אם זו לא הטרדה - אינני יודע הטרדה מה היא.