ת"ק 20501-08-14 ברזילי נ' איי די איי חברה לביטוח בע"מ

1.עניינה של התביעה, נזקי רכוש לרכב בגין תאונה מיום 27.08.13.

2.בכתב התביעה נטען כי ביום 27.08.13, שעה 22:30 לערך, התובע נסע ברכבו, מסוג פורד, מספר רישוי 47-546-58, ברחוב מודיעין בראש העין. לפתע, התובע סטה ממסלול נסיעתו ופגע ברכב שחנה בצד הדרך. כתוצאה מהתאונה, רכב התובע נפגע באופן קשה ונגרם לו אבדן גמור. לטענת התובע בכתב התביעה, הוא פנה לנתבעת, אצלה נערך ביטוח מקיף לרכב, בבקשה לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה, ואולם, להפתעתו, הנתבעת דחתה את תביעתו בטענה, לפיה, הנתבעת לא שוכנעה באמיתות נסיבות האירוע כפי שנמסרו על ידי התובע. התובע תבע לחייב את הנתבעת לשלם לו בגין עלות הרכב, מערכת גז, רכב חלופי, ריבית והצמדה, שכ"ט עו"ד ועגמת נפש, סך הכול 31,925₪.

3.התובע צירף לכתב התביעה טופס הודעה על התאונה (נספח ד' לכתב התביעה) בו כתב: "נסעתי על רחוב מודיעין כאשר איבדתי שליטה על הרכב ונכנסתי ברכב מצד שמאל שלי שחנה". כאמור בהודעה, רכב צד ג' מספר רישוי 71-057-56, הוא בבעלות גב' אביטל לוי והינו ללא ביטוח.

4.לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי, מר ירון יהוד, מתאריך 30.10.13. כאמור בחוות הדעת, הרכב נבדק ביום 23.10.13, כחודשיים לאחר התאונה. על פי חוות הדעת, לרכב נגרם נזק בחזית בסכום 29,473₪. השמאי הכריז על הרכב כעל אובדן מוחלט וקבע כי הפיצוי בגין האבדן הכללי הוא 23,280₪.

5.בכתב ההגנה, הנתבעת הכחישה את גרסת התובע לאופן התרחשות התאונה וטענה כי התובע בא בפני בית המשפט לא בתום לב וכי הוא לא גולל בכתב התביעה את מלוא היריעה. הנתבעת טענה כי ישנו חוט מקשר בין התובע לבין בעלת רכב צד ג' וכי עובדה זו עלתה במהלך חקירה שהוציאה בשל נורות אדומות רבות שנדלקו אצלה במהלך סילוק התביעה. לטענתה, מהחקירה שביצעה עולות שאלות, תמיהות ופליאות רבות, אשר מציבות בסימן שאלה גדול עד מאוד את גרסתו של התובע ואת תום לבו. (סעיפים 2, 5 ו-7 לכתב ההגנה).

דיון 

6.בעדותו התובע מסר, כי בדרכו חזרה לביתו, לאחר שערך קניות במרכול, התנגש ברכב אשר חנה ברחוב ללא נהג. לדבריו, כרית האוויר נפתחה, הוא סבל משטפי דם בפניו אך לא פנה לקבלת טיפול רפואי. לדבריו, לאחר התאונה, בעלת רכב צד ג', אשר גרה בסמוך, יצאה למקום התאונה והתובע מסר לה את פרטי הביטוח שלו. ממקום התאונה המשיך לנסוע לביתו, ברחוב רש"י 33 ראש העין, עם כרית אויר פתוחה.

7.לדברי התובע בעדותו, הוא דיווח לנתבעת אודות התאונה כחודש וחצי לאחר שארעה. לטענתו בעדותו, לא דיווח לנתבעת בסמוך למועד התאונה משום שבתחילה לא רצה להגיש תביעה לנתבעת, על מנת להימנע מהפסד הנחת היעדר תביעות. כך עדותו בחקירה הנגדית:

"ש.שתי המכוניות ניזוקו טוטאל לוס ובמשך חודשיים ניסית להסתדר עם צד ג' ולא דיווחת?