ת"ק 20306-03-16 מזור נ' ברוש הגבעה

בפני בקשת התובע לביטול פסק דין אשר דחה את התובענה בהעדר התייצבותו בדיון שנערך ביום 2.8.16.

בבואו של בית המשפט לבחון את שאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר הוא בוחן שניים. האחד הוא את הטעם להעדר התייצבותו של המבקש, והשני את סיכוי הגנתו.

אין הצדקה למחדלו של התובע בנוגע לאי התייצבותו לדיון. מחדלו של המבקש ברור, ואין לו הצדקה של ממש.

מעיון בכתב התביעה עולה קושי מהותי ביחס לסיכויי התביעה.

התובע הגיש תביעה קטנה על סך 9,000 ש"ח בו טען כי כיהן בעבר כיו"ר נציגות ועד הבית בפרויקט "ברוש הגבעה" המונה 2 מגדלים: "בית הרימון" ו"בית התאנה" בירושלים. לטענתו, התפטר מתפקידו כיו"ר ועד הבית והנתבעת שכרה את שירותיו כעו"ד. לטענתו, ביום 11.10.15 הגיש תביעה למפקח על המקרקעין נגד סרבני תשלום מסי ועד בית. עוד טען, כי ממזכירות לשכת המפקח יצרו עמו קשר וביקשו לבצע מסירה אישית, וכך עשה. נטען, כי ד"ר פינסטרבוש ביקשה מהמפקח לסגור את התיק בטענה כי הדיירים שילמו את חובם ולא ביקשה את הוצאות המשפט והשבת האגרה. התובע הגיב לבקשה לסגירת התיק, תוך שמירת זכותו לדרוש את שכר הטרחה מהנתבעת.

נטען, כי ד"ר פינסטרבוש סירבה לשלם לתובע שכ"ט והוצאות וטענה כי הגיש את התביעה כחלק מתפקידו כיו"ר ועד הבית. התובע לא סמך את תביעתו באסמכתאות כלשהן.

בכתב ההגנה נטען, כי לא נוצרה התחייבות וכי הנתבעת לא שכרה את שירותיו של התובע כעו"ד. התובע הגיש על דעת עצמו תביעה למפקח, פעל על דעת עצמו והשתמש במשרד וועד הבית לשירותיו.

הדיירים שילמו לאחר הידברות חד מפעמית וכלל לא נדרשה פעולה משפטית. הנתבעת צירפה הסכם, לפיו חתם התובע ביום 4.1.10 על מסמך לפיו מציין כי כל עבודתו בהתנדבות.

התובע לא הגיש ייפוי כח מכוחו הוסמך להגיש תביעה ומפקח. מעבר לכך, לאור הסכם ייעוץ לפיו התובע מקבל שכר עבור שירותיו כעו"ד לוועד הבית בסך 1 ש"ח ו נשכרו עו"ד חיצוניים להגיש תביעות משפטיות. משכך ישנו קושי משמעותי בהוכחת התביעה. גם לגבי אגרת והוצאות שהוציא – התובע לא צירף אסמכתאות.

עם זאת, במקום שבו טרם נשמעה גרסת התובע לגופה, נקודת האיזון תהא במתן החלטה על ביטול פסק הדין הדוחה את התובענה כנגד מתן פסק דין המוחק אותה בכפוף לפסיקתן של הוצאות בסך של 2,000 ש"ח כתנאי להגשת תביעה חדשה בהליך נפרד. אין מקום ליתן לתובענה זו עדיפות בהיותה מחודש מרץ 2016 וככל שיבקש התובע כי תידון עליו לנקוט בהליך חדש. פסיקת ההוצאות אין מטרתה עונשית, אלא שהיא באה להציב את התובע והנתבעת במקום בו היו אלמלא מחדלו של התובע.

המזכירות תשלח את ההחלטה אל הצדדים.