זברקוב נ' כחלון

זו תביעה לפיצוי בסכום של 770 ₪ בגין הפרת חוזה לפיו התובעת רכשה תיק בחנות הנתבעת בחודש אפריל 2017.

לטענת התובעת מדובר בתיק מעור והיא טוענת כי לאחר חודש של שימוש בתיק העור התחיל להתקלף. התובעת חזרה לחנות הנתבעת, החזירה את התיק, ונאמר לה כי היא תקבל תשובה לאחר שהתיק יועבר ליצרן לבדיקה. חל איחור בקבלת התשובה אך בסופו של דבר נאמר לה כי אין פגם בתיק. על אף זאת נאמר לתובעת במפורש כי היא יכולה לקבל זיכוי אך לא החזר כספי. כך התובעת כותבת בכתב תביעתה:

"זה לא מקובל עלי. אני רוצה לקבל החזר כספי. אני פנסיונרית, 770 ₪ זה המון כסף בשבילי".

בעת הדיון התובעת קיבלה עזרה בתרגום מגב' סוזנה עמנואלוב. יש לציין כי גב' עמנואלוב לא הסתפקה בתרגום אלא הוסיפה בלהט טענות נוספות ומרובות ולא שמרה על מקומה כמתרגמת כלל וכלל.

עמדת הנתבעת היא כי אכן התובעת התלוננה על שפשופים בפינות של התיק אולם כלל לא מדובר בתיק מעור והתיק לא נמכר כתיק מעור שעלותו לפחות כפול מהמוצר שנמכר לתובעת.

התיק אכן נשלח ליצרן. עקב חופשת הקיץ תשובת היצרן אחרה להגיע ורק אחרי סוף אוגוסט היצרן קבע כי אין פגם במוצר. על אף זאת ומשום שהנתבעת הייתה סבורה שהיא יכולה למכור את התיק כחדש, הוצע לתובעת לבחור תיק אחר במקום.

לדברי הנתבעת התובעת אכן התייצבה בחנות ואף שוחחה עם עובדת דוברת רוסית ואף בחרה בתיק אחר אך בסופו של דבר התיק לא היה במלאי ורק אז התובעת דרשה לקבל את כספה ולא הייתה מוכנה להסתפק בזיכוי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן נימוקיי:

א.כללית, בכל הנוגע לעובדות המקרה, העדפתי את גרסת הנתבעת מול דברי התובעת והמתרגמת.

דברי התובעת היו מגמתיים. למשל: ביהמ"ש שאל אותה אם חזרה לחנות ובחרה תיק אחר. בהתחלה הכחישה זאת לחלוטין ורק בסופו של הדיון הודתה שאכן הוצע לה לבחור תיק אחר אך היא רצתה את כספה. כמו כן, על פי התיאור בכתב התביעה העור התחיל להתקלף. התמונה של התיק מגלה שאין כל אמת בטענה זו ודובר בשפשופים קלים בפינות התיק, אשר לכל הנראה נבעו משימוש רגיל.