ת"ק 2007-12-15 ארליך נ' חלילי קלימי

1.לפני תביעה במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבע לשלם לו סך כולל של 2,781 ₪ בגין נזקים שגרם הנתבע ללוחות גרניט פורצלן של התובע שנמסרו לנתבע לצורך חיתוכם ל-64 אריחים.

טענות התובע

2.התובע רכש 4 לוחות גרניט פורצלן בגודל 60X 120 ס"מ לצורך חיפוי קיר בחדר השירותים בביתו. מחיר הלוחות 2,398 ₪. התובע פנה אל הנתבע וביקש כי יחתוך את הלוחות ל-64 אריחים. כשהגיע התובע אל הנתבעת כדי לקחת את האריחים המוכנים, הבחין התובע כי האריחים סדוקים לכל אורכם. במענה לשאלת התובע , השיבו נציגי הנתבעת כי ימלאו את החלקים בחומר מתאים. עוד בטרם התשלום, נאמר לתובע מפי שלומי חלילי, בנו של הנתבע, שייגש לאתר ושם ישלימו לו את האריחים החסרים. התובע הגיש תמונה שלטענתו מראה את האריחים הסדוקים בהיותם אצל הנתבע.

טענות הנתבע

3.חיתוך השיש לאריחים נעשה כשירות בלבד כ"טובה לאנשים ולשיפוצניקים" מכיוון שאין רווח בעבודה זו. לוח הגרניט פורצלן של התובע אינו מיועד לאריחי חיפוי על הקיר אלא עבור פנלים על הרצפה. לוח שמיועד לחיפוי דק יותר ויקר יותר, התובע ניסה לחסוך.

עדותו של שלומי חלילי

4.שלומי טען כי התובע לא אמר לו לאיזו מטרה מיועדים האריחים שהתבקש לחתוך וכי הצהיר במפורש בפני התובע כי בגלל שמדובר בגרניט פורצלן, אין להם אחריות אם יגרם שבר או נזק לאריחים כתוצאה מהחיתוך. חיתוך הלוחות לאריחים נעשה כהלכה, התובע ראה את האריחים המוכנים שהועמסו לרכבו והראייה ששילם לנתבע עבור עבודת החיתוך. כשיצאו האריחים מהמפעל של הנתבע הם היו תקינים לחלוטין, לתובע ניתנה הזדמנות לראות את האריחים לאחר החיתוך. יש לזכור כי לוח גרניט פורצלן אינו גמיש כמו שיש סינטתי רגיל וכל נגיעה קטנה בפינות עלולה לגרום לשבר. (ע' 5 ש' 7-17 לפרוטו')

שלומי טען כי הוצע לתובע להוביל את האריחים לביתו בתשלום, אולם התובע סירב לכך והוביל את האריחים ברכבו והנזק לאריחים נגרם כתוצאה ממכה שקיבלו האריחים בעת הובלתם הרשלנית על ידי התובע אל ביתו.

יתירה מזו, לו היה רואה כי ולו אריח אחד של הגרניט פורצלן נשבר היה מפסיק את החיתוך.( ע' 6 ש' 24 לפרוטו')

דיון והכרעה

5.כידוע על התובע החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו ,את דיוותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4)981(2003).