ת"ק 20067-11-14 אלמוג נ' הראל

1. לפניי בקשה מטעם הנתבע לביטול פסק דין מיום 30.4.15, שניתן נגדו בהיעדר הגשת כתב הגנה ובהיעדר התייצבות לדיון.

2. בפסק הדין חויב הנתבע בתשלום כ- 13,400 ₪ ובהוצאות משפט. נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, ולטענת התובע ביום 13.8.15 בוצעה מסירה של האזהרה בתיק.

3. חרף זאת, הבקשה לביטול פסק דין הוגשה רק ביום 10.7.16, כלומר כשנה וחודשיים לאחר מועד מתן פסק הדין וכשנה לאחר מסירת האזהרה (כאשר ממסירת האזהרה ניתן ללמוד על קיום פסק הדין שבגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל). לטענת הנתבע בבקשה לביטול, הוא מעולם לא קיבל את כתב התביעה והוא לא סירב לחתום על קבלתו כפי שנכתב בתצהיר המוסר. הנתבע טען עוד כי ימים מעטים טרם הגשת הבקשה נודע לו לראשונה על תיק ההוצאה לפועל, וכאשר עיין בתיק הוא נדהם כלשונו להיווכח כי קיים בו אישור מסירת האזהרה. לדבריו, במועד המסירה הנטען הוא שהה בחו"ל.

4. ביום 21.7.16 העברתי את הבקשה לתגובה בתוך 20 ימים ולתשובה בתוך 10 ימים נוספים, והוריתי כי ימי הפגרה יבואו במניין. הנתבע הגיש ביום 9.8.16 תגובתו, טען כי המסירות בוצעו גם בוצעו, ואף צירף תצלומים של הנתבע מקבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ביום 13.8.15. התובע לא השיב לתגובה, וביום 8.9.16 אפשרתי לנתבע לפנים משורת הדין להגיש תשובה וביקשתי שיתייחס לתצלומיו שבהם נראה לכאורה מקבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל. ביום 21.9.16 הוגשה תשובת הנתבע, ובה הוא טען כי שהה בחו"ל במועד הנטען של מסירת התביעה, ולגבי התמונות טען כי הן צולמו ברח' לוינסקי ולא ברח' מזרחי וכי הוא לא נראה בהן מקבל את האזהרה.

ביום 28.9.16 הוריתי לנתבע להבהיר האם שהה בחו"ל ב- 13.8.15 כפי שטען במקור (טענה שלא חזר עליה בתגובתו) ולצרף לתגובתו תדפיס כניסות ויציאות ממשרד הפנים. הנתבע לא עמד במועד שקצבתי לכך, וביום 13.10.16 נתתי לו ארכה לעניין זה, לפנים משורת הדין, עד ליום 26.10.16.

ביום 27.10.16 הגיש הנתבע הודעה שאליה צירף תדפיס כניסות ויציאות. הנתבע טען כי למיטב זכרונו שהה כל הקיץ בחו"ל, אך כי מהתדפיס של משרד הפנים עולה כי שהה בחו"ל בין התאריכים 24.5.15-8.7.15 ו-בין 23.8.15-10.9.15.

5. הנה כי כן, מתדפיס הכניסות והיציאות שצירף הנתבע, ניתן להיווכח כי הן ביום 25.12.14 (מועד מסירת כתב התביעה) והן ביום 13.8.15 (מועד מסירת האזהרה) הוא שהה בישראל, וזאת בניגוד לטענותיו במסגרת הליך הבקשה לביטול פסק דין.

6. השאלה הינה האם בנסיבות אלה, שבהן מתברר כי הנתבע המבקש את ביטול פסק הדין הצהיר הצהרות שמתבררות בדיעבד כאינן נכונות באשר למועדי שהייתו בחו"ל (כאשר בהמשך טען שהדברים נטענו רק בהתאם למיטב זכרונו) יש מקום להיעתר לבקשתו לביטול פסק דין.

7. ההלכות בעניין זה ידועות. בעל דין שקיבל פסק דין במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית, ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.