ת"ק 1996-12-13 גזמאוי ואח' נ' פלאפון תקשורת בע"מ

1.לפני תביעה על סך 3,030 ₪ שהגיש התובע נגד חברת פלאפון בגין נזקים שנגרמו למכשירו.

2.התובע היה מנוי של הנתבעת ורכש ממנה מכשיר טלפון סלולרי, וכן ביטוח למכשיר. על פי התובע, בחודש נובמבר 2013 נפל המכשיר ומסך המכשיר נסדק. לטענת התובע, הנתבעת, אשר סיפקה לו שירות תיקונים, סירבה לתקן את המכשיר, בטענה שלמכשיר נגרם נזק בלתי הפיך, והציעה לו לרכוש מכשיר חלופי בסכום של כ- 1,200 ₪, אשר לטענתו קרוב מאד למחיר המכשיר. על פי התובע, לאחר שקיבל תשובה זו מהנתבעת, פנה לבצע את התיקון שלא באמצעות הנתבעת, ושילם סכום של 580 ₪, אשר כלל לא רק את תיקון המכשיר אלא גם תיקון אוזנייה ושירות עדכון גרסה.

פירוט הסכום הנתבע על פי כתב התביעה הוא כדלקמן:

580 ₪ בגין תיקון המסך, אוזנייה ועדכון גרסה;

300 ₪ בגין הוצאות דלק עבור נסיעות;

400 ₪ בגין תשלומי הביטוח לנתבעת;

1,750 ₪ בגין עגמת נפש, ובכלל זה שלושה ימי עבודה.

סה"כ – 3,020 ₪.

כבר בשלב זה ייאמר כי רוב סעיפי התביעה אינם נוגעים לעילתו של התובע כנגד הנתבעת או שאינם מוכחים. כך לעניין תשלום בגין תיקון אוזנייה ובגין שירות עדכון גרסה, כך לעניין הוצאות נסיעה בגובה מיכל דלק שלם וכך לעניין עגמת הנפש וביטול ימי עבודה.

3.הנתבעת טענה כנגד עילות התובע וכנגד הסכומים הנתבעים והוסיפה כי לא נפל פגם בהתנהלותה. הנתבעת הסבירה כי על פי דרישות היצרן, נזק מן הסוג שנגרם למכשירו של התובע מביא להכרזת המכשיר כמכשיר מושבת שאין לתקנו. כמו כן, טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה בי דין.

דיון והכרעה

4.לאחר ששמעתי את הצדדים באתי למסקנה כי יש לדחות את עיקר התביעה, הן מחמת מעשה בי דין והן לגופה. עילת התביעה היא כי הנתבעת לא סיפקה לתובע שירות תיקונים למכשיר, למרות שגבתה ממנו דמי ביטוח. עילה זו נכנסת תחת הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים, כפי שיפורט בהמשך. בנוסף, עילה זו אינה יכלה לעמוד גם כשהיא לעצמה.