ביטון נ' בן דוד ואח'

1.לפני תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכבו על ידי רכב הנתבע 1, וזאת לטענתו, בשל נהיגה רשלנית של הנתבע המבוטח על ידי נתבעת 2.

2.התקיים לפני דיון בו העידו התובע והנתבע, כל ההדגשות בציטוטים מהפרוטוקול אינן מופיעות במקור:

עדויות הצדדים:

3.התובע העיד:

" ביום 24.8.15 נסעתי ברכב מצומת סירקין לכיוון יהוד,. יש רמזור שפונה שמאלה לכיוון המושבים, רנתיה מזור וכו'. יש שם 3 נתיבים. יש 2 נתיבים ישר, ונתיב שלישי הוא לפניה שמאלה. אני נהגתי בנתיב האמצעי שהוא פונה לכיוון יהוד, ישר. בנתיב השמאלי יש תמיד עומס. הרגשתי חבטה בחלק האחורי ימני של הרכב. בכנף אחורית ימנית. אני משער שהוא היה בנתיב הימני שכן הפגיעה הייתה בצד ימין אחורי של רכבי.

(מדגים באמצעות מכוניות צעצוע). לאחר הפגיעה העמדנו את כלי הרכב באמצע הכביש. החלפנו פרטים היה מעט ויכוחים. הרכב היה נהוג על ידיי נתבע 1 שמצוי פה באולם. הרכב עדיין מצוי ברשותנו." (שורות 21-28 , ע' 1 לפרוטו').

4.מנגד העיד הנתבע:

"אני נסעתי בנתיב אמצעי ישר לכיוון יהוד, אני גר שם. בפניה שמאלה התובע עמד בנתיב השמאלי והוא היה בסוף הטור שהתכוון לפנות שמאלה. הרמזור קצר מאוד ולפתע הוא פנה מהצד השמאלי לתוך הנתיב האמצעי, מזל שזיהיתי אותו יוצא והצלחתי לבלום את הרכב בצורה טוב. שהפגיעה שפגעה בי מכונית התובע הייתה פגיעה קלה מאוד. הופתעתי לראות שיושב במושב מאחור ילד בן 4 ללא כיסא בוסטר . עצרנו בצד ימין של שפת הכביש. החלפנו פרטים ולאחר מכן התובע חתך את 2 המסלולים לתוך הרמזור שמאלה ופנה לתוך רינתיה. אני נבהלתי שכן הפניה הייתה במהירות עצומה וחששתי לגורלו של הילד שלא היה עם כיסא. אני כהורה שאיבד ילד בתאונת דרכים במעבר חציה, דרסה אותו המורה שלו ליפני 25 שנה הזדעזעתי מהתנהגות התובע.

כל הגרסה שלו היא שקרית ולא נכונה, ופשוט מאוד מצוצה מדמיון. אני נסעתי בנתיב האמצעי ישר לכיוון יהוד...".(שורות 17-27 ע' 3 לפרוטו').

דיון והכרעה

5.כידוע, על התובע החובה להוכיח תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראייה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן. (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4) 981 (2003).

6.במקרה שלפנינו, הצדדים הצהירו כי אין עדים לתאונה מלבדם, מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות - מוקדי הנזק ואופי הפגיעות בכלי הרכב של הצדדים, כדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

7.הצדדים חלוקים ביניהם בעניין אופן התרחשות התאונה וממילא האחריות לקרותה ולהטבת נזקי התובע.