ת"ק 19511-10-15 אקלרוב נ' אוחנה ואח'

תביעה קטנה ע"ס 12,350 ₪ לפיצוי בגין עסקה של קניית רכב.

בכתב התביעה נטען כי הרכב נרכש על ידי התובעת מהנתבעים על פי זיכרון דברים מיום 1.7.2015.

בנסיעה הראשונה העלה עשן שחור כבד ונזקק לחילוץ מידי . התובעת יצרה מיד קשר עם נתבע 2 וביקשה בטרם חלפו 24 שעות לבטל את העסקה ולקבל מלוא כספה בחזרה לאלתר. הנתבע 2 דחה דרישה זו בטענה כי בעלת הרכב אינה מוכנה לבטל את העסקה. כל תחנוניה של התובעת שהיא אם חד הורית לא שכנעו את הנתבעים לבטל את העסקה. הרכב היה מספר רב של פעמים אצל נתבע 1 לצורך תיקונו ,אך כל הניסיונות לתקנו לא צלחו , הרכב לא היה מניע באופן קבוע וצרך דלק פי שלושה מהרגיל. כך במשך תקופה קצרה עבר הרכב עשרות טיפולים אך מצב התקלות הלך והחמיר, או אז הבינה התובעת שכספה נלקח ממנה במרמה לטענתה.

נתבע 1 נתן לתובעת אחריות על המנוע, הגיר והשלדה ושלח ב - 5.8.2015 איש בשם נאיף שבדק את הרכב וזיהה מספר תקלות. לאחר מכן הנתבע נתן לתובעת סך של 1,000 ₪ והודיע לה כי הוא יוצא סופית מהסיפור.

התובעת החליטה לתקן את הרכב על חשבונה . הרכב נשאר חודש במוסך מחוץ לצפת . לאחר ביצוע תיקונים שכללו את הסטרטר , ומערכת ההזרקה התברר שהגיר לא תקין.

התובעת טוענת כי היא גרושה ואינה מקבלת מזונות וחיה בסיכון מגרוש נוסף כפי שקובע תסקיר לשכת הרווחה, וכי היא הוטעתה על ידי הנתבעים שניצלו את חולשתה.

הנתבע 1 טען להגנתו כי הרכב עבר טסט ימים ספורים לפני העסקה , התובעת בדקה את הרכב על ידי מישהו מטעמה שהצביע על ליקויים קלים כגון שהחימום של הרכב לא עובד והמזגן לא מקרר , נתבע 1 תיקן ליקויים אלה על חשבונו ואז החלה התובעת להתקשר אליו על כל ליקוי. עוד טען נתבע 1בהגנתו כי הוא לא סוחר רכב, אלא יש לו חנות לאביזרי רכב, הרכב הוא של לקוחה שלו והוא רק קישר בין המוכרת והתובעת וכאן התחילה הבעיה שהוא התחיל להרגיש מחויב לעזור לתובעת ובכל תקלה קטנה היה עוזב את העסק ורץ לטפל . נתבע 1 אף הזמין מכונאי מכספו לבדיקת הרכב , ונתן לתובעת 1,000 ₪ מזומן . הנתבע התחייב על הגיר, שלדה ומנוע ובכל הדברים האלה לא הייתה בעיה.

התובעת הגישה כתב תשובה בו טענה כי כבר שילמה 4,100 ₪ לבעל מוסך לתיקון חלק מבעיות הרכב.

עד כאן טענות הצדדים.

עדויות ומוצגים: