ת"ק 19475-09-16 בוארון נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח'

1.תביעה קטנה לתשלום נזק שנגרם לרכב התובעת באירוע תאונתי מיום 28.3.16, בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

נהגת רכב התובעת טוענת כי עת נסעה בדרכה כדין לפני רמזור בכביש רטוב בשל כמות גשם מרובה שירדה ביום האירוע, החל האור הירוק ברמזור להבהב והיא החלה להאט כמעט עד לעצירה מלאה, ואז הגיע רכב הנתבעים מאחוריה, פגע ברכבה בעוצמה והדף אותו אל תוך הצומת.

מאחר שהפריעה לתנועה, ובעצתו של הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), הסיעה נהגת התובעת את הרכב מעט אחורנית ושם נעצרה.

הנתבע טוען מנגד כי אכן ירד גשם ונסע מאחורי רכב התובעת, אולם האור ברמזור היה ירוק מלא, ונהגת התובעת נכנסה אל הצומת בירוק מלא, אלא שבהיותה בחצי הצומת החל האור הירוק להבהב, ואז החלה נהגת התובעת לנסוע אחורנית חזרה אל לפני הכניסה לצומת ופגעה ברכב הנתבע , שהיה בשלבי בלימה.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים ועיינתי בכל החומר הקיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, לאחר ששוכנעתי כי גרסת נהגת רכב התובעת באשר להתרחשות התאונה היא הגרסה המסתברת ביותר, ועדותה עדיפה עליי על פני עדות הנתבע.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

3.עדות נהגת התובעת הינה עדות ישירה ובלתי מתחמקת, מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר ועם התרשמותי מהעדה, ומצאתי לתת אמון מלא בעדות זו שהותירה בי רושם מהימן.

לא כך עדות הנתבע, אשר נמצאה כבלתי מתיישבת עם אופי הנזקים ועוצמתם ואף לא עם הגיונם של דברים, ולא מצאתי לתת בה אמון.

עוצמת הפגיעה ברכב התובעת, כפי המתואר והמאופיין בחוות הדעת (להבדיל דווקא מעלות החלפים) אינה נראית כמתאימה לנסיעה אחורנית, כפי הנלמד מהנסיבות ומעדות הנתבע במהירות שאינה גבוהה, ואף הנתבע העיד כי הפגיעה בחלק קדמי של רכבו חזקה (אם כי הנתבעים נמנעו מהצגת נזקי רכבם, בין בתמונות ובין בחוות דעת שמאית).

הנתבע טוען כי נהגת התובעת נכנסה לצומת ובהיותה בחצי הצומת עצרה למעשה את רכבה והחלה נוסעת אחורנית והגיעה לקו העצירה כשהנתבע כבר בולם את רכבו כדבריו, כמעט עד עצירה מלאה, שכן העיד כי ככל שלא היתה נוסעת נהגת התובעת אחורנית היה מספיק לבלום אחריה מבלי לפגוע בה.

תרחיש זה מחייב נסיעה במהירויות מאוד נמוכות של שני הנהגים, גם לפי המרחק הקצר ביותר בו נסעה כנטען נהגת התובעת אחורנית, ועל כן אינו תואם את עוצמת הפגיעות המתוארות בשני הרכבים, המתיישבות יותר עם הגרסה המסתברת כי הנתבע הוא זה שפגע ברכב התובעת פגיעה מאחור בעוצמה שאיננה קלה.