ת"ק 19208-03-15 בן-חמו ואח' נ' וייס ואח'

1.בפני תביעה ותביעה שכנגד עקב טענה נטענת של הפרת חוזה שכירות.

להלן העובדות הרלוונטיות לתביעה

2.התובעת השכירה ביום 20.11.12 דירה בבעלותה לנתבעים (להלן: "הדירה"). תקופת השכירות של הדירה הסתיימה ביום 30.11.14.

3.במהלך תקופת השכירות, בתאריך 23.3.14, החלו בעיות רטיבות בדירה המושכרת. מים חלחלו מדירות השכנים לדירה במספר אירועים וגרמו לנזק בדירה.

4.התובעת, בעלת הדירה, טענה כנגד הנתבעים, כי לא שיתפו פעולה עם בעלי המקצוע ששלחה אליהם ומשכך נותרה הדירה בלתי מושכרת כחודשיים. כן טענה התובעת כי הנתבעים גרמו לנזקים כבדים בדירה אשר בגינם נאלצה לבצע שיפוץ בהיקף נרחב.

5.הנתבעים הגישו בבית משפט זה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. הנתבעים טענו כי שיתפו פעולה עם התובעת ככל שיכלו וכי הסכם השכירות הגביל את התובעת להגיע בכל עת לדירה. לטענתם נגרמו להם נזקים מרובים בעקבות הרטיבות שהייתה בדירה ומשכך הם עותרים כי התובעת תפצה אותם.

טענות התובעת

6.מרבית טענותיה של התובעת כנגד הנתבעים נסבו סביב טענה מרכזית אחת והיא כי השוכרים לא אפשרו לבעלי מקצוע מטעמה להיכנס לאמוד את הנזק בדירה ולתקנו.

7.לטענת התובעת, כיוון שהנתבעים לא אפשרו לבעלי מקצוע להיכנס לדירה והתחמקו ממנה, גמלה החלטה בליבה לשלוח להם ביום 19.5.04 מכתב בגדרו נדרשו לתקן את בעיות הרטיבות, אחרת יידרשו לפנות את הדירה ביום 30.6.140. לטענת התובעת, בעקבות פנייתה הטיחו בה הנתבעים צעקות, איומים וקללות שבגינם הגישה תלונה למשטרה.

8.אירוע נוסף שאותו מתארת התובעת אף הוא עניינו רטיבות שהתגלתה בדירתה ובעקבותיה חלחלו מים לדירת שכן בשם אבנר יעקב, שדירתו ממוקמת מתחת לדירתה. לטענתה, מקור הרטיבות הייתה דירת שכנתה אשר נמצאת בקומה אחת מעל הדירה. המשיכה התובעת וטענה, כי עבודה שביצע שרברב פערה חור בדירה והאחריות לתקלה זו רובצת על הנתבעים. זאת, כיוון שבזמן התיקון לא נשארו בדירה על מנת לכוון את השרברב בעבודתו.

9.התובעת טענה שהנתבעים גרמו לדירתה נזקים רבים בשנתיים בהם התגוררו במושכר ועל כן הזמינה את חברת הדס אשר תאמוד את הנזקים. לטענתה, עבור הליקויים שגילתה חברת הדס יש לחייב הנתבעים בסך של 25,332 ובגין חודשיים של שכירות שלא שולמו יש לחייבם בסך של 6000 ₪.