ת"ק 18869-02-16 בדארנה נ' 013 נטוויז'ן בע"מ

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 6,730 ₪, אשר הורכבה מסך של 230 ₪ עבור תשלום יתר, 500 ₪ הוצאות ו-6,000 ₪ עוגמת נפש.

בכתב תביעתו טען התובע כי הנתבעת חייבה אותו מעבר למוסכם וכי היה עליו לשלם לנתבעת 20 ₪ ולא כפי שחויב.

יצוין כי לכתב התביעה לא צורפו חשבוניות אלא פירוטי כרטיס אשראי בלבד.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי התובע היה אמור לשלם סך של 30 ₪ לחודש ובשלב מאוחר יותר, לאור הגדלת מהירות הגלישה, הועלה הסכום החודשי לסך של 46 ₪ לאחר מכן לסך של 60.9 ₪.

הנתבעת צרפה תמליל שיחה עם התובע ממנוה עולה כי הסכום שסוכם בין הצדדים היה 30 ₪ וכן את ההסכמים המגדילים את מהירות הגלישה והתשלום החודשי בהתאם.

בדיון הודה התובע כי היה אמור לשלם 30 ₪ בתחילת ההתקשרות נשוא התביעה, אולם המשיך וטען כי לאחר כחודשיים, התקשר לנתבעת וסוכם כי החיוב החודשי יופחת ל25 ₪ וכי מעולם לא ביקש להגדיל את מהירות הגלישה. עוד טען התובע כי לא קיבל מסמכים מטעם הנתבעת, למרות שאלו נשלחו לכתובתו כפי שצוינה בכתב התביעה ולא לתיבת הדואר אותה ציין בדיון ואשר לא הופיעה בכתב התביעה.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות מצאתי כי דין התביעה להידחות.

התובע ציין גרסה אחרת לגמרי מזו אשר צוינה בכתב התביעה ויש לזקוף זאת לחובתו. התובע טען כי סוכם כי ישלם 20 ₪, אולם לאחר הצגת התמלול בו נרשם מפורשות כי ישלם 30 ₪, שינה התובע את גרסתו והודה כי אכן סוכם כי ישלם 30 ₪ אולם לאחר מכן הופחת הסכום ל25 ₪. משגרסה זו לא הועלתה בכתב התביעה , לא יכולה הייתה הנתבעת להתמודד עמה במהלך הדיון ולהציג ראיות סותרות.

אין לאפשר לתובע להרחיב את חזית התביעה ולשנות את גרסתו והיה עליו לשטוח את מלוא גרסתו בעת הגשת כתב התביעה. סבורני כי העלאת גרסה חדשה רק לאחר הגשת כתב ההגנה וצירוף תמלול השיחה בין הנתבעת לבין התובע, יש בה כדי לפגוע בהוכחת התביעה מטעם התובע ולכן דין תביעתו להידחות.

התובע גם לא התייחס בכתב תביעתו לטענת הנתבעת בדבר הגדלת מהירות הגלישה. התובע אכן טען כי לא קיבל את המסמכים אולם משנשלחו המסמכים לכתובתו הרשומה של התובע, אותה הוא ציין בעצמו בכתב התביעה, לא מצאתי מקום לקבל את טענתו לעניין זה.