דור נ' ב.ח. אקלים בנגב בע"מ

1.תביעה קטנה לתשלום נזק שנגרם לתובע כפי הנטען במהלך התקנת קמין עצים, ע"י הנתבעת.

תמצית טענות התובע הינה כי לאחר ההתקנה התברר כי החלה חדירת מי גשמים מאזור התקנת הארובה וכי רגלי הקמין מחלידות. לטענת התובע חרף ניסיונות להביא את הנתבעת לתיקון ההתקנה כנדרש לא נעשה דבר והוא נאלץ לפנות לקבלת חוות דעת שמאית בדבר נזקיו.

תמצית טענות הנתבעת הינה כי התובע לא איפשר לה בדיקת טענותיו, וזאת משום שלאמיתו של דבר כל שרצה הינו שינוי תוואי הארובה לאחר התקנתה, וללא תוספת תשלום, בעוד שלנטען בחוות הדעת מטעמו אין כל שחר.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים ועיינתי בכל החומר הקיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, כפי שיובהר להלן.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

3.התובע אינו טוען לאי תקינות הקמין ובמובן זה אין בפיו כל דרישה.

אולם, בכל הנוגע לקיומה של נזילה באזור החיבור של צינור הארובה לתקרה, כמו גם סימני החלודה ברגלי הקמין, תמך התובע את טענותיו בחוות דעת מקצועית כדין, במסגרתה מפרט השמאי מר חיים שריקי את ממצאיו בקשר לקיומם של נזקים אלה.

עמדתו המקצועית של השמאי לא רק שהיא תואמת את עדות התובע בנקודות אלה, עדות המקובלת עליי משהותירה בי רושם מהימן, אלא שהיא לא נסתרה בידי הנתבעת בכל דרך, בין אם ע"י הבאת עמדה מקצועית נוגדת ובין אם ע"י הפרכת האמור בחוות הדעת בראיות אחרות, לרבות עדויות, או ע"י חקירת השמאי (שלא נדרשה).

לפיכך, הוכיח התובע את קיומם של נזקי הרטיבות והחלודה תוצאת ההתקנה.

4.הצדדים חלוקים אף בנוגע לשאלת מתן ההזדמנות לנתבעת לבדוק ולתקן, כאשר התובע טוען בנקודה זו כי המתין לטיפול הנתבעת עד כי אמר נואש, בעוד שהנתבעת טוענת כי ביקשה כל העת להגיע לבית התובע ולו על מנת לבדוק את טענותיו אולם נדחתה ב"לך ושוב" ואף סורבה.