ת"ק 18752-09-16 אפרים נ' סופרבוס ושות' ,שותפות מוגבלת ואח'

תביעה קטנה של פח ע"ס 10,948 ש"ח.

בכתב התביעה נטען כי מי שנהגה ברכב התובע ,(להלן: "הנהגת"), הגיעה לצומת, עצרה את הרכב בנתיב שלה ואותתה לפנות שמלאה, לפתע עקף אותה אוטובוס הנתבעים "ובאמצע עקיפתו לאחר כ – 3 מטר הגיעו לו רכבים ממול ( בנתיב הנגדי) לכן מיהר לחזור ימינה לנתיב ופגע ברכבי העומד בצד שמאל קדמי וגרר את רכבי עד שנעצר".

הנתבעים טענו בהגנתם כי התובעת סטתה באופן פתאומי לעבר נתיב נסיעת האוטובוס שעה שהאוטובוס כבר כמעט וסיים לחלוף על פניה.

שמעתי את עדותם של הנהגת ושל העד מטעמה מר אליהו שי וכן של הנתבע 2 והעד מטעם הנתבעים מר שבו יחיאל. כמו כן הוגשו תמונות מהזירה מוצגים ת/1 , ת/2 ו-נ/1.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המצגים שהונחו על שולחני, באתי למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש ולא הצליחה להטות את מאזן ההסתברות לטובתה.

השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 15 ב' לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)- תשל"ז 1976:

א. בעוד שהתובעת טענה כי הייתה במצב של עצירה מוחלטת, סתר אותה עד הראיה מר אליהו שי שהוזמן להעיד מטעמה. עד זה שטען כי ראה את כל התאונה מקומה 2 ממנה השקיף על כל הכביש, נשאל "כשהיא רצתה לפנות שמאלה היא נסעה מהר או לאט?" . והוא השיב :" אני לא יכול לקבוע את המהירות". ודוק : הוא לא השיב כי : היא הייתה בעצירה. שמעינן מיניה - שהיא לא הייתה בעצירה אלא בנסיעה.

ב. מעיון בתמונה נ/1 עולה כי רכבו של התובע נמצא במצב של הטיה לכיוון שמאל. אילו נכונה טענת הנהגת כי הייתה במצב של עצירה מוחלטת וכי האוטובוס פגע ברכבה שעה ששבר ימינה על מנת לחזור לנתיב, כי אז הרכב שלה צריך להיות עם הטיה לכיוון ימין ולא לכיוון שמאל שכן האוטובוס אמור לקחת את הרכב יחד עמו לכוון אליו האוטובוס עצמו פנה.

ג. מקובלת עלי טענתו של נציג הנתבעים ,מר אייל מזרחי, שכשהאוטובוס פונה ימיה החלק האחורי זז דווקא שמאלה ובהינתן שרכב התובע נמצא מימינו של האוטובוס , הרי שתזוזת החלק האחורי של האוטובוס שמלאה מרחיקה אותו דווקא מרכב התובע.

ד. טענת הגרירה לא הוכחה. לא ברור כיצד החלק האחורי של אוטובוס יגרור רכב פרטי שנוסע באותו כיוון. התובע לא הביא אף ראיה להוכחת אפשרות זו מבחינה טכנית פיזית. מכאן שהגרסה המסתברת יותר היא שטענת הגרירה הומצאה על מנת לתרץ את הימצאות הרכב של התובע אחרי מעבר החציה במקום בו נמצא ב ת/1 ועל מנת להימנע מהתמודדות עם האופי של הפניה של הנהגת שמלאה מבחינת