חיון נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ

1.התובע הגיש תביעה בסך 33,400 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו עת רכש רכב מהנתבעת.

2.התובע פנה לנתבעת בכדי לרכוש ממנה רכב בעסקת 'טרייד אין'. לטענתו, נציג המכירות של הנתבעת העריך את רכבו בסך של 40,000 ₪, והציג בפניו רכבים שונים. בין היתר הוצע לתובע לרכוש רכב יונדאי מדגםi30 בתמורה לרכבו ובתוספת תשלום של 40,000 ₪, הצעה לה הסכים.

3.התובע נזקק להלוואה לצורך השלמת הסכום, לפיכך נסע בו ביום בליווי נציג המכירות לסניף הבנק שלו. התובע מסר לפקידה בבנק את העתק רשיון הרכב שהיה בידו – רשיון של רכב מדגם יונדאי i30 , ובהתאם ניתנה הלוואה כנגד שעבוד הרכב.

4.התובע טוען כי הגיע למחרת וחתם על טפסים מבלי לקרוא שכן לא היו לו משקפיים, ומאחר וסבר כי הרכב שנמסר לו הינו הרכב עליו הוסכם. לאחר שיחה עם ילדיו וכאשר הבין התובע כי קיבל רכב אחר, חזר לנתבעת, ביקש לבטל את העסקה, אולם נציגי הנתבעת סירבו לבקשתו.

5.לדברי התובע, מעבר להטעיה בדגם הרכב, נמכר לו ללא ידיעתו רכב השכרה ששוויו נמוך יותר באחוזים רבים מן הסכום ששילם.

6.התובע העמיד את התביעה על סך של 33,400 ₪ שהינו ההפרש בין שווי הרכב שחשב שרכש לבין הרכב שקיבל בפועל, בתוספת הוצאות.

7.הנתבעת דוחה את טענות התובע. לטענתה, נחתם בין הצדדים הסכם בכתב בו מצוינים באופן ברור פרטי הרכב. התובע עיין בהסכם, חתם עליו מרצונו החופשי וידע כי הוא רוכש רכב יונדאי i20 מהשכרה. לדבריה קיים שוני חיצוני בין שני הרכבים ולפיכך הטענה להטעיה אינה מתקבלת על הדעת.

8.הנתבעת טוענת עוד כי מעולם לא נאמר לתובע כי יקבל בתמורה לרכבו 40,000 ₪, הובהר ואף צוין בכתב כי בתמורה לרכב יקבל התובע זיכוי בסך 14,000 ₪. בסיכום כולל שילם התובע עבור הרכב שרכש סך של 54,000 ₪ על פי המחירון ולאחר הפחתה הנובעת ממקורו כרכב מחברת השכרה. אשר לסכום התביעה טוענת הנתבעת כי זה לא הוכח.

9.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהובאו לפני, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, ואנמק.