אוטמזגין נ' גלעדי

תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שקרתה ביום 9.2.17 בה היה מעורב רכבו של הנתבע.

גרסת התובעת לתאונה:

ביום התאונה, קצת לפני השעה 09.00 נסעתי על כביש ז'בוטינסקי מפתח תקווה לבני ברק, קצת לפני צומת גהה נסעתי על הנתיב השמאלי, הוא היה יחסית ריק, לשאר הנתיבים הימניים, המשכתי לנסוע ולפתע חתך אותי רכב מבלי לאותת במהירות מאוד מאוד גדולה, לא הספקתי לעצור עד הסוף, והוא הספיק להתחכך בי לאחר מכן, הוא המשיך לנסוע צפרתי והבהבתי עם האורות, הוא לא עצר רק אחרי רמזור הוא עצר, יצאתי מהרכב ביקשתי שהוא יצא כי הוא פגע בי, הוא אמר שלא קרה כלום והוא לא פגע בי, צעקתי לו שהוא פגע בי וברח, הוא יצא מהרכב ואמר שאני פגעתי בו, הוא סירב לתת לי מסמכים שאוכל לקחת את הפרטים, נכנסתי אל הרכב כדי לצלם, והוא נסע ומסרתי את הפרטים שלו.

גרסת הנתבע לתאונה:

יש שני רמזורים לפני כביש גהה אחרי שעברתי את הרמזור הראשון יציאה מאזור התעשייה, נסעתי והשתלבתי לכוון שמאלה כדי להגיע לפנייה לכביש גהה, כל הזמן האיתות עבד לכוון שמאלה, שראיתי שיש רווח בצד שמאל, הנחתי שהרכב שנוסע רואה שאני נכנס נכנסתי לא שמעתי שום פגיעה, והמשכתי לנסוע, ואז ראיתי שהיא מצפצפת ומאותת. אז נעצרתי יוצאת בחורה צעירה וצורחת עליי בצורה מטורפת. זה לא היה מקובל עליי. היא אמרה לי שפגעתי בה, יצאתי וראיתי שאין שום דבר. אני מניח שמה שקרה שהיא לא שמה לב, נכנסה בי, אולי נגעה ברכב בלי שהרגשתי, המשכתי לנסוע לא היה שום נזק. היא נכנסה בי מאחור, בזמן הכניסה לנתיב לא היה דבר כזה.

גרסתה של התובעת לא נסתרה, ולפיה, היא נסעה ישר בנתיבה ללא סטייה. הנתבע הודה כי הוא זה שזטה שמאלה לנתיב נסיעת התובעת, אף שלדבריו אותת, בעוד התובעת טענה כבר בהודעתה לחברת הביטוח כי הוא סטה ללא איתות. יצוין כי ההודעה נמסרה לחברת הביטוח ביום התאונה, פחות משעה לאחר שקרתה, ועל כן יש לייחס לאמור בהודעה מהימנות גבוהה. הודעתה של התובעת תואמת את עדותה בבית המשפט . עדותה של התובעת היתה עקבית וקוהרנטית, הותירה עליי רושם מהימן ולא נסתרה בחקירה הנגדית.

אמנם, הנתבע טוען כי לא הרגיש מכה, אולם סביר להניח כי אלמלא היה פוגע ברכב התובעת לא היתה היא מהבהבת לו באורות כך סתם, ולא התרשמתי כי היה לה עניין לטפול על הנתבע סתם כך את האשמה כי פגע בה. גרסתו באשר לאופן המגע בין רכבו לבין רכב התובעת לא היתה אלא עדות סברה, שלא ניתן לבסס עליה ממצא, שכן לשיטתו הוא כלל לא הרגיש ולא שמע כלום, עד שהתובעת הבהבה וצפרה לו, ומכאן שאין הוא יכול לומר אמירה פוזיטיבית לנהיגת התובעת.

בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה ניזוק הרכב בפגוש הקדמי ונדרשו תיקוני פחחות בסכומים נמוכים. מוקד הנזק עולה בקנה אחד עם גרסת התובעת לפיה הפגיעה היתה בחלק הקדמי ימני תוך כדי סטיית רכב הנתבע לנתיב בו נסע רכב התובעת, בחוסר זהירות.

לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל.