ת"ק 17774-01-14 מימון שביט נ' שנטל ואח'

עניינה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שהתרחשה, ביום 08.06.13.

בדיון אשר התקיים בפני העידו נהגת רכב התובע, גב' יובל שביט והנתבע 1, אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט. כל צד לגרסתו.

כן, הוצגו בפני תמונות הנזק אשר נגרמו לרכבו של התובע וחוות דעת שמאי מטעמו.

לטענת גב' שביט, בעת שנסעה בנתיב שמאלי, בשיירת מכוניות, בכביש שהיה באותה שעה עמוס ובמקום הומה אדם, התפרץ לפתע רכב הנתבע 1 שחנה בנתיב הימני באותו הכביש ופגע בחלקו הקדמי הימני של רכב התובע. גב' שביט מסרה בעדותה כי עד לרגע הפגיעה לא הבחינה ברכב הנתבע 1, הואיל והביטה קדימה ודאגה לשמור מרחק מן הרכב שנסע לפניה.

הנתבע 1 לא הכחיש כי חנה על נתיב הנסיעה הימני בכביש ולא במקום חניה מותר, אך טען כי כשביקש לצאת ממקום החניה, אותת, הסיט את חלקו השמאלי הקדמי של רכב מעט שמאלה והמתין במצב זה, כשתי דקות, עד שיוכל להשתלב בתנועה. לטענת הנתבע 1 חלפו על פני רכבו מספר כלי רכב, עד שלפתע - בעודו במצב עצירה – פגע ברכבו רכב התובע.

התרשמתי מן העדויות, עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה אך בחלקה. ואלו נימוקיי:

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"