ת"ק 17757-05-17 גולן נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

לפני תביעה על סך 3,300 ₪ בגין קיזוז שביצעה הנתבעת מפיצוי שהייתה צריכה לשלם לתבוע בגין נזק שנגרם לרכבו בתאונת דרכים ביום 15.12.16.

הנתבעת הינה חברת ביטוח שביטחה את הרכב הפוגע ברכב התובע. בין הצדדים אין מחלוקת לגבי האחריות לתאונה, שהיא לפתחו של הרכב המבוטח על ידי הנתבעת.

בהתאם לעובדות שאינן שנויות במחלוקת, בתאריך 16.12.16 נבדק רכב של התובע על ידי שמאי שקבע כי הנזק שנגרם לרכבו עומד על 12,580 ₪.

אין מחלוקת כי התובע טרם תיקן את הנזקים שנגרמו לרכב.

בהתאם לחוות דעת שמאי, מכסה תא המטען והפגוש האחורי ניזוקו מעבר לאפשרות תיקון, והשמאי אישר את החליפם בחלפים משומשים ששווים 6,500 ₪.

התובע הגיש את חוות דעת השמאי לנתבעת, אך האחרונה קיזזה מסכום הנזק את מחצית משווים של החלפים שאושרו להחלפה, ושילמה לתובע בגין ראש נזק זה רק סך 3,250 ₪.

לטענת הנתבעת, מאחר והרכב של התובע טרם תוקן, תשלום מלוא שווי החלפים יהווה הטבה במצבו של התובע ולא רק ישיב את המצב לקדמותו, כעיקרון דיני הנזיקין, מאחר והחלק שניזוק נשאר בידיו וכי הנתבעת זכאית לקבלו.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים נחה דעתי לקבל את התביעה במלואה.

במהלך הדיון התבקשה הנתבעת להודיע לבית המשפט תוך 21 יום, בכמה מקרים היא ביקשה לקבל חלקים, כגון החלקים נשוא התביעה, שניזוקו מעבר לאפשרות תיקון, ומה הנוהג הקיים אצל הנתבעת לגבי קבלת החלקים הניזוקים.

הנתבעת ביקשה אורכה במתן תשובה, ואורכה כזו ניתנה לה, אך על אף הארכה, עד היום לא הוגשה לבית המשפט תגובה כאמור, ומכאן אני מסיקה כי הנתבעת אינה נוהגת לבקש ולקבל חלקים מסוג החלקים נשוא התביעה, כאשר הם במצב של נזק שלא ניתן לתיקון.

הנתבעת לא הביאה כל ראיה באשר לערך החלק שניזוק מעבר לאפשרות התיקון, ולא ביקשה לחקור את שמאי התובע, שקבע כי חלקים אלה ניזוקו מעבר לאפשרות תיקון.