ת"ק 17651-06-14 צימקין נ' חצב ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו, על-פי הנטען, לרכבו של התובע, מר מיכאל צימקין (להלן: התובע) בתאונת דרכים שארעה ביום 07.03.2014.

בכתב התביעה נטען כי התובע נאלץ לבלום את רכבו בשל עצירה פתאומית של הרכב שנסע לפניו, וכי הנתבע 1 (להלן: הנתבע), שנסע מאחוריו, "לא בלם בזמן וגרם נזק לחלק האחורי של רכב התובע". עוד נטען, כי בשיחה עם סוכן הביטוח של התובע, הודה הנתבע באחריותו לתאונה, אך חלק על סכום הנזק שנקבע בחוות-דעת השמאי.

בכתב הגנתו טען הנתבע כי לרכבו של התובע נגרם נזק קל בלבד, שהתבטא בשפשוף מינורי של הטמבון האחורי-ימני וכי לא נגרם לו נזק בסכום הנתבע. לצורך ביסוס טענתו, צירף הנתבע תמונה של רכב התובע, שצולמה על-ידו מיד לאחר התאונה, המעידה, כך על פי הנטען, שלא נגרמו לרכב הנזקים הנטענים. הנתבע הוסיף וטען, כי ככל שנגרמו לרכבו של התובע נזקים, הם נגרמו באירוע מאוחר לתאונה נשוא התביעה. עוד טען הנתבע, בין השאר, כי בעת התאונה, היה התובע שרוי בגילופין; כי התובע לא צירף לכתב תביעתו חוות דעת שמאי, תמונות של הנזק וחשבונית בגין תיקון הנזק; וכי מחובתו של התובע היה להקטין את הנזק ולאפשר לו לתקן את השפשוף הקל בטמבון ללא התערבות חברת הביטוח.

בדיון שנערך העידו התובע; אשתו, הגב' סופיה צימקין (להלן: אשת התובע); וכן הנתבע, מר יורם חצב. לבית המשפט הוגשו תמונות של רכב התובעת מטעם שני הצדדים (סומנו ת/1 ו-נ/1).

התובע תיאר כי הנתבע פגע ברכבו מאחור בצהרי יום ששי. הנתבע, כך לעדותו, מסר לו את רישיון הרכב ומספר טלפון נייד והבטיח כי יתקן את הרכב ביום ראשון. ואולם, לדאבונו של התובע, ניסיונותיו ליצור קשר עם הנתבע לא צלחו, ומשכך פנה הוא לסוכן הביטוח שלו, שיצר קשר עם הנתבע. הנתבע מסר לסוכן הביטוח של התובע כי הוא מוכן לשלם 1,000 ש"ח עבור התיקון ותו לא. לאור האמור, כך העיד התובע, הוא נאלץ לפנות למוסך, שם העריך שמאי את נזקו לפני ביצוע התיקונים: "אני הייתי במוסך והיה שמאי ואמר לי מה לעשות, נתנו לי קבלה, אני שילמתי שיק דחוי" (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 7-6). עוד העיד התובע כי על מנת לאתר את מלוא פרטיו של הנתבע, שהציג עצמו בשם "מוטי", הוא נאלץ לפנות למשטרה: "...במשטרה אמרו שהפרטים לא נכונים, הוא לא מוטי, אמרו נחפש את בעל הרכב, בעלים של הרכב זה הבן שלו" (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 11-9).

אשת התובע מסרה גרסה דומה בדבר פגיעת הנתבע ברכב התובע מאחור; הבטחת הנתבע לתקן את הרכב ("הוא הבטיח שיתקן את הרכב והכל" – "עמוד 2 לפרוטוקול, שורה 27); והקושי לאתר את הנתבע לצורך הגשת התביעה ("הפרטים של הרכב הוא לא נתן נכון, לכן היה קשה למצוא אותו. המכתב חזר בגלל שהפרטים שמסר לא היו נכונים, רק הטלפון היה נכון..." – עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 30-29).