משה ואח' נ' יצחק ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 12,689 ₪ לתשלום בגין נזקים שנגרמו לכאורה לרכב של התובע מדגם טויוטה כתוצאה מתאונה שהטויוטה הייתה מעורבת בה עת נהג בה הנתבע, אשר נטל חלק במסיבת יום הולדת של בנו של התובע.

2.התובע ניסה להפעיל את הביטוח המקיף של הטויוטה, אך הוא קיבל סירוב מכיוון, שלטענת חברת הביטוח אין כיסוי ביטוחי לנהג חן יצחק, מפאת גיל.

לתובע לא הייתה ברירה אלא להגיש את התביעה כנגד הנהג ברכבו הוא.

3.הנתבע הגיש כתב הגנה בו טען כי הוא חבר ילדות של בנו של התובע וכי בסך הכול הוא עושה טובה בעת שנהג בטויוטה מכיוון שבנו של התובע היה שתוי ולא יכול לנהוג בטויוטה באותה עת.

לחילופין, טוען הנתבע כי האחריות לקרות התאונה נופלת על שכמו של נהג הרכב האחר שהיה מעורב בתאונה. הנתבע שלח הודעת צד ג' לשגב משה בנו של התובע.

4.התקיים דיון בפניי ביום 9.3.17 במסגרתו העידו הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם, באופן בלתי אמצעי. התובע אישר בעדותו כי בנו שגב היה שיכור ולכן חן נהג בטויוטה שלא ברשותו התובע שהוא הבעלים שלה, ואז התרחשה התאונה ונגרמו נזקים לטויוטה.

הנתבע טען בעדותו, כי שגב ביקש שהנתבע יקפיץ את חברתו של שגב הביתה לכפר תבור וכי אביו, דהיינו התובע יודע כי הנתבע ינהג ברכב, אך חרף זאת, לא העיר לו כי אין כיסוי ביטוחי, ואילו ידע כי אין ביטוח, הנתבע לא היה עולה על הרכב.

מטעם הנתבע העיד גם יאיר יצחק, אביו של הנתבע, אשר טען כי הנזק שנגרם לטויוטה אינו יותר מ- 3,000-4,000 ₪.

מטעם הצד השלישי העיד הוא עצמו. הוא אישר כי היה שיכור מאוד, כך שהוא לא יכול היה לאשר לנתבע לנהוג ברכב אביו מחמת שכרותו.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובעדויות העדים הגעתי למסקנה כי הנתבע נטל את הטויוטה, ללא רשות הבעלים-התובע וכי גם אם הייתה רשות כזו הרי האחריות לבדוק אם יש רישיון רכב ופוליסת ביטוח בתוקף, רובצת על הנהג, גם אם הבעלים מטעה את הנהג ואומר לו, "סע יש ביטוח " אין בכך בכדי לפטור את הנהג מלוודא בעצמו שאכן יש ביטוח.

התביעה השנייה עם הרכב האחר טרם הוכרעה לכן אני לא יכול להתייחס לאחריות לקרות התאונה, אך במקרה זה נבצר מהתובע להפעיל את פוליסת הביטוח מחמת גיל הנהג.

יחד עם זאת, לא מצאתי לנכון לפטור את התובע כליל מאחריות, שכן הטויוטה היא שלו והיה עליו לפקוח עין ולוודא שלא כל מי שירצה לנהוג בה יכול לעשות כן. הוא יכול היה להרחיק את המפתחות ובכך למנוע שימוש, בניגוד לרצונו.

בשל כך, מצאתי לנכון לייחס לתובע " אשם תורם" בשיעור של 50%.

עתה אני עובר לדון בשאלת הנזקים.