ת"ק 1762-01-16 בוזגלו נ' מימון

1.      תביעה זו עניינה פיצוי בגין נזקי רכוש של רכב התובעת בתאונה אשר אירעה ביום 10/08/15 בשעה 13:00 בה הייתה מעורבת על פי הנטען בכתב התביעה מכוניתו של הנתבע . (להלן: "התאונה"). בכתב התביעה נתבעים נזקי רכב התובעת על פי חוו"ד שמאי , הוצאות שכר טרחת שמאי, וכן הוצאות ובזבוז זמן.

2.       חילוקי הדעות בין הצדדים הינם בשאלת האחריות לקרות התאונה וממילא להטבת הנזקים.

3.       התובעת טוענת כי התאונה אירעה עת נהגה ברכבה ועמדה במופע רמזור אדום בפינת הרחובות דגל ראובן –צה"ל בפתח תקווה. לפתע חשה חבטה עזה ברכבה. רכב הנתבע אשר הגיח מאחור לא שמר מרחק כדין, פגע ברכבה בחלקו האחורי הימני וגרם לנזקים המפורטים בחוו"ד שמאי.

4. הצדדים אינם חלוקים לגביי מקום התאונה. הצדדים הגיעו לצומת מסוג T ברחוב בן גוריון, ועמדו במקביל התובעת בנתיב הימני והנתבע בנתיב השמאלי , מופע הרמזור היה אדום כשבכוונתם לפנות שמאלה לרחוב דגל ראובן. הצדדים חלוקים באשר לתיאור האירועים לאחר היציאה מן הצומת.

5. בפניי העידו התובעת והנתבע .

6. התובעת טוענת כי לאחר שהאור ברמזור התחלף לירוק יצאה מן הצומת ופנתה שמאלה לכיוון רחוב דגל ראובן, משהבחינה כי הנתיב הימני חסום על יד רכבים שחנו שם ,אותתה ,פנתה לנתיב השמאלי והמתינה במופע רמזור אדום. לאחר מספר שניות חשה כי רכבו של הנתבע התנגש בה מאחור ופגע בחלק האחורי ימני של רכבה. מעוצמת הפגיעה התעקם הפח מסביב לפתח התדלוק בצד הימני האחורי של רכבה. התובעת הדגישה כי הבחינה כי רכבו של התובע מתמהמה וטרם עבר את הצומת ולכן הסתכלה במראה כדי לוודא כי רכבו של הנתבע טרם עבר את הצומת, אותתה, השתלבה בנתיב הימני ואז כשעמדה במופע רמזור אדום, לאחר מספר שניות התנגש בה רכבו של הנתבע וזאת מכיוון שלא שמר מרחק כחוק.

7. לטענת הנתבע הוא תושב מזכרת בתיה ואינו מכיר היטב את הכבישים בפתח תקוה. בניגוד אליו התובעת מכירה היטב את הכבישים, ידעה היטב כי הנתיב הימני אליו היא אמורה לעבור לאחר מעבר הצומת צפוי להיות חסום על ידי רכבים חונים. לכן נסעה במהירות, חצתה את הצומת וסטתה מנתיב נסיעתה לתוך הנתיב השמאלי אשר היה הנתיב אליו היה אמור להשתלב לאחר מעבר הצומת ופגעה ברכבו.

8. הנתבע צין כי מכיוון שאינו מכיר את האיזור, ביצע את הפניה שמאלה במשנה זהירות, ווידא כי אין רכבים מצד ימין של רחוב דגל ראובן וברגע שהביט שמאלה הבחין באחורי רכבה של התובעת בנתיב השמאלי, במטרה למנוע פגיעה ברכבה של התובעת "שבר" ימינה לנתיב הימני אשר לטענת הנתבע באותו קטע קטן היה פנוי ,אולם בגלל המרחק הקצר בין הפניה לרמזור טווח העצירה היה קצר ולכן הפגיעה הייתה בלתי נמנעת. לטענת הנתבע העובדה כי עיקר הנזק ברכב התובעת הינו בצדו הימני אחורי של הרכב מלמד כי מקור הנזקים אינו בתאונה דנן .