ת"ק 17521-04-15 בנימין נ' בלובן מ. בע"מ ואח'

מונחת לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי פח שאירעו לרכבו בתאונת דרכים מיום 2.3.14.

לטענת התובע הוא נסע בנתיבי איילון לכיוון דרום כאשר לפני היציאה דרומה לכיוון בית החולים וולפסון קיימים 5 נתיבים, 3 מהם להמשך נסיעה ישר ו – 2 לצורך פניה ימינה לבית החולים וולפסון. לדבריו הוא נהג בנתיב השמאלי מתוך שני הנתיבים המאפשרים פניה ימינה לכיוון בי"ח וולפסון. עוד לדבריו במקום התאונה קיים אי תנועה המפריד בין הנתיבים לכיוון ישר לבית הנתיבים לכיוון ימין (ר' נ/1).

לדברי התבוע בעודו נוסע בנתיבו, סטה לפתע רכבו של הנתבע 3 לתוך נתיב נסיעתו תוך כדי מעבר על אי התנועה שמשמאלה מתוך רצון להספיק ולצאת ביציאה ימינה, למרות "שהוא איחר מאוד בפניה זו". עוד טען התובע כי משמאלו, בנתיב הימני מבין השלושה הממשיכים ישר, נהג הנתבע 2 ברכבו, ומכוניתו של הנתבע 3 סטתה משמאל גם לנתיב נסיעתו ופגעה ברכב הנתבע 2 לפני שפגע ברכבו. לא היה שום מגע בין מכונית התובע למכונית הנתבע 2 והתובע תבע אותו רק בגלל העצה של סוכן הביטוח שלו.

התובע תמך את תביעתו בחוות דעת שמאי כי נגרמו לרכבו נזקים של "אבדן מוחלט".

הנתבע 2 חזר על גרסתו של התובע וטען כי הוא נסע בנתיב השמאלי לתובע קרי הימני מבין השלושה הממשיכים ישר כאשר רכבו של הנתבע 3 סטתה לפתע לתוך הנתיב שלו מצד שמאל מתוך כוונה לעבור לנתיב הימיני הפונה לבי"ח וולפסון וזאת תוך חציית אי תנועה. לדבריורכב הנתבע 3 פגע גם בו וגם במכונית התובע.

הנתבע 3 מודה למעשה בעובדה כי רצה לפנות ימינה אולם מטיל את האשם לתאונה על הנתבע 2 שלא שמר מרחק ועל התובע. הוא "נעזר" בעדה שהעידה גם היא כי הנתבע 3 למעשה פנה ימינה כאשר "כמעט עברנו את היציאה לוולפסון". [ע' 4 שורה 2 לפרוטוקול].

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם שמעתי את עדויות הצדדים והעדה, ועיינתי בתמונות שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל כנגד הנתבע 3 בלבד ולהדחות כנגד יתר הנתבעים.

ולהלן נימוקי:

1. אין מחלוקת כי הנתבע 3 – שכנראה איננו מכיר את האזור ונעזר ב – GPS החליט בשניה האחרונה ולאחר שאיחר את המועד בסטיה לנתיבי הנסיעה המאפשרים פניה ימינה לבי"ח וולפסון, כי גם הוא רוצה לפנות ולצאת בצומת זו.