שמיר אהרוני נ' כצמן ואח'

לפניי תביעה שעניינה נזק לרכב כתוצאה מתאונה שהתרחשה ביום 03.03.18.

לטענת התובעת, עת יצאה עם רכבה מחניון תל השומר רכב הנתבעות אשר יצא ממסלול יציאה סמוך סטה לנתיבה שלא כדין והסב לה נזק.

מנגד, לטענת הנתבעות רכב התובעת הוא זה שסטה ממסלולו לתוך מסלול רכב הנתבעות.

שמעתי את עדויות הנהגות, עיינתי בתמונות ובכתבי הטענות והגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

ודוק, מתמונות שצרפה התובעת לכתב התביעה ניתן להבחין ברכב התובעת מצוי כדין במסלולו, קרי, בתוככי קו ההפרדה בין הנתיבים. התובעת העידה כי התמונה צולמה על ידה מיד לאחר קרות התאונה ולפני שהזיזה את רכבה ומצאתי ליתן אמון בדבריה.

מנגד, הנתבעת 1 הציגה אף היא תמונה (נ/2) של רכב התובעת ממקום התרחשות התאונה. לטענתה מתמונה זו עולה כי התובעת סטתה ממסלולה. בחנתי את התמונה, ועל אף שעל פניו נראה כי רכב התובעת נוטה למסלול רכב הנתבעת, לא ניתן לראות בתמונה את קו ההפרדה, ומשכך לא ניתן לקבוע מסמרות על בסיס תמונה זו נוכח זווית הצילום ותוואי הדרך הייחודי כפי שיפורט בהמשך. זאת ועוד, לטענת הנתבעת 1 צילמה את רכב התובעת רק לאחר שהיא עצמה הזיזה את רכבה לצד הדרך. משמע, יכול שבזמן זה, כטענת התובעת, הזיזה התובעת את רכבה מעט מנתיב מעבר הרכבים על מנת שלא לחסום את יציאת הרכבים מהחניון.

כמו כן, הוצגה לעיוני תמונת נתיבי היציאה מהחניון (נ/1), ונראה כי נתיב נסיעת התובעת הינו ישר ואילו נתיב נסיעת הנתבעת 1 מחייב, מיד לאחר מחסום היציאה, סטייה חדה ימינה, ומצאתי שגם בתוואי דרך חריג זה יש לחזק את טענת התובעת שרכב הנתבעות סטה לכיוונה.

זאת ועוד, העידה התובעת כי פניה היו מועדות לכיוון קריית אונו, קרי, הייתה צריכה להמשיך ישר בנסיעתה ולא הייתה לה כל סיבה לעבור או לסטות למסלול הימני, ומאידך, לדברי הנתבעת 1 היה עליה לעבור למסלול השמאלי אך לטענתה התכוונה לעשות זאת רק בהמשך הדרך כ- 200 מטר לפני הרמזור.

אשר על כן ולסיכום, לאחר שנתתי דעתי לכל האמור לעיל, מצאתי כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה במאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי להוכיח את תביעתה. דין התביעה להתקבל ואני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת בגין נזקיה שהוכחו בפני כדבעי על ידי חוות דעת שמאי סך של 4,648 ₪, בתוספת שכר טרחת שמאי בסך 500 ₪ בתוספת אגרת בית משפט בסך 50 ₪.