ת"ק 16173-12-15 רביד נ' שיכון ובינוי בע"מ

1.דירת התובעת נרכשה מאת הנתבעת בשנת 2006. בתום שנת הבדק התגלו בתריס חלון היציאה למרפסת ליקויים בגינם הוחלף התריס כולו בשנת 2008.

לטענת התובעת, לאחר מספר שנים החלו שלבי התריס להישבר והתריס נתקע. לטענת התובעת או אז התברר לה לטענתה, שהתריס החלופי שהותקן אינו מאלומיניום וזאת בניגוד למפרט הטכני של הדירה (סומן ת/1).

הנתבעת טוענת כי התריס החלופי הוא מאלומיניום ותואם למפרט הטכני לו התחייבה.

2.הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בשל התיישנות. לטענתה, התביעה הוגשה בחלוף 9 שנים מיום מסירת הדירה (שנת 2006) ו- 7 שנים מחלוף המועד בו הוחלף התריס (פברואר 2008). לטענתה תקופת ההתיישנות כפופה לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 הקובעת התיישנות של 3 שנים.

בדיון מיום 23/3/16 ניתנה החלטה לפיה בטרם תידון התובענה לגופה, הדורשת בין היתר חוות דעת מומחה, תידון הבקשה המקדמית לסילוק על הסף בשל התיישנות.

3.אכן, חוק המכר (דירות) קובע "תקופת אחריות" של 3 שנים מתום תקופת הבדק לעניין התקופה בה יכול רוכש הדירה לטעון שהמוכר לא עמד בחיוביו (סע' 4 לאותו חוק). בצד האמור קובע סע' 7 לאותו חוק שהוא אינו גורע מזכותו של הקונה לפי כל דין, כך שהקונה או קונה המשנה יכול לתבוע את המוכר בעילות תביעה נוספות על-פי כל דין. מכאן שהמחוקק עצמו קבע שאין מניעה שליקויי בגין "אי התאמה" ידון בהתאם לדיני הנזיקין הכלליים ושלא על-פי חוק המכר דירות (רע"א 2988/11 שיכון עובדים בע"מ נ' זכאי. ניתן ביום 4/7/11).

בנסיבות אלה עילת התביעה הנזיקית, שאינה מכוח חוק המכר דירות, אינה כפופה לתקופת ההתיישנות מכוח חוק המכר דירות, אלא נבחנת על-פי דיני ההתיישנות הכלליים (ראו רע"א 2988/11 לעיל המפנה לרע"א 830/06 גלמן נ' כהן פיתוח- דרעד. ניתן ביום 2/4/08).

4.גם אם הדירה עצמה נמסרה בשנת 2006 והתריס עצמו הוחלף בשנת 2008, הרי שאי ההתאמה לכאורה – הטענה כי לא מדובר בתריס אלומיניום בניגוד למפרט הטכני – התגלה רק לאחר שהחלו להישבר שלבים בתריס וזאת בשלב מאוחר יותר מיום התקנתו.

במקרה זה מדובר ב"אי התאמה" שאינו יכול להיות גלוי לעין - לקוי שקוף - עבור התובעת שאינה בקיאה בתחום התריסים (ע"א 2299/99 שפייר נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 213), כך שממילא יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום שנודע לתובעת העובדות המהוות את עילת התביעה (סע' 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 המאריך את תחילת תקופת ההתיישנות). ואולם, מאחר ש"אי ההתאמה" הנטענת התגלתה תקופת מה לאחר התקנת התריס (מהמסמכים שצורפו עולה שההתכתבות בין הצדדים היתה בשנת 2014), הרי שבעת הגשת התביעה טרם חלפה תקופת ההתיישנות 'הרגילה' של 7 שנים לפי הדין הכללי.

5.מכל האמור טענת ההתיישנות נדחית.

בנסיבות אלה על התובעת לפעול לפי ההחלטה מיום 23/3/16 ולבסס תביעתה על חוות דעת מומחה.

כדי לחסוך בעלויות רשאית הנתבעת לבקר בשנית בדירת התובעת כדי לעמוד על טענתה ו/או לקיים פגישה משותפת בנוכחות מומחים מטעם שני הצדדים.