ת"ק 15864-04-14 עזרא נ' ש.ק.י. סוכנות הובלה והפצה בע"מ ואח'

תביעה בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים.

1. התובע טוען כי עת נסע ברכבו פגע בו הנתבע 3 (להלן- הנתבע) מאחור וגרם לרכבו נזקים. התובע טוען כי הרכב שהה במוסך לתקופה של ארבע עשר ימים במהלכם נגרמו לו נזקים עקיפים הכרוכים באובדן הכנסה. הנתבעת 1 הנה החברה בעלת המשאית בה נהג הנתבע במהלך עבודתו והנתבעת 2 הנה המבטחת.

    

2. הנתבע אינו חולק על כך שפגע בתובע עם רכבו, אולם טוען כי לתאונה אחראי התובע. הנתבע טוען כי זמן קצר לפני התאונה הבחין בתובע מבצע פניית פרסה אשר סיכנה אותו. כאשר פגש בתובע ברמזור העיר לו על כך והתובע השיב לו "אני אראה לך מה זה". לטענתו לאחר זמן קצר סטה התובע בפתאומיות מנתיב נסיעתו השמאלי לנתיב הימני בו נסע הנתבע ובלם. בשלב זה התרחשה התאונה. הנתבע טוען כי האחראי לתאונה הוא התובע בשל מעבר פתאומי מנתיב לנתיב ובלימה.

    

3. שמעתי את הצדדים ועיינתי בתמונות. התובע לא העיד עדים זולתו. התובע טען כי יש ברשותו עדת ראייה וחרף הסברי בית המשפט לאפשרות העדתה, בחר שלא לעשות כן. ברי כי יש בכך לפגוע ביכולת לקבל את גרסתו. עוד אציין כי עדותו של הנתבע עשתה עלי רושם מהימן ואני מקבל את עדותו בעניין התנהגותו של התובע לפני התאונה, היינו שביצע פניית פרסה מסוכנת לגביה העיר לו הנתבע.

    

4. מהתמונות (ת/1) ניתן לראות כי המכה במשאיתו של הנתבע הנה מעיכה במעין פס אנכי בצדה הימני של המשאית. המכה ברכבו של התובע אינה במרכז החלק האחורי אלא בצד ימין. כך ניתן לראות שכל הפנסים הממוקמים בצד ימין נשברו וכן קיים כיפוף פח בכנף ימין המתיישב עם מכה בצד השמאלי ולא במרכז. לא קיים כיפוף דומה בצד שמאל. אינני מקבל שוו הגרירה נפגע בתאונה (הממוקם במרכז) שכן אין לכך ביטוי באופן בו ספגה המשאית את המכה. עובדות אלו, כמו גם התנהגות התובע עובר לתאונה כפי שקבעתי לעיל, מתיישבות היטב עם טענת הנתבע לפיה התובע עבר מנתיב לנתיב שכן מיקום הפגיעות ברכבים מתיישב עם הטענה שהתובע היה ממוקם באופן אלכסוני (ביחס לנתבע) בעת התאונה. הדבר מתאים למעבר לנתיב אחר. בכל מקרה מיקום הפגיעות אינו מתיישב עם טענת התובע למכת חזית אחור שגרתית.

    

5. אני קובע אפוא שהתאונה אירעה עת עבר התובע לנתיב הנתבע. הנתבע טוען כי הופתע בשל כך ולא הספיק לבלום. אכן, כאשר נהג עובר באופן פתאומי מנתיב לנתיב, עליו לעשות כן בזהירות תוך שהוא מוודא שאינו מפריע לנהג בנתיב האחר (תקנה 40(א) לתקנות התעבורה). בעניינו המכה ברכב הנתבע הנה בצד ימין. הדבר מצביע על כך שהתאונה לא התרחשה מיד עם הסטייה אלא התובע הספיק כמעט להשלימה.