ת"ק 15570-09-16 מיארה נ' רגה ואח'

לפני תביעה שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכבה של התובעת מס' רישוי 1202660 על ידי רכב מס' רישוי 7241153 אשר שייך לנתבעת 1 והיה נהוג על ידה ואשר מבוטח אצל הנתבעת 2 וזאת בתאונה שאירעה ביום 20.07.2016 בשעות הלילה.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגות המעורבות, קרי התובעת והנתבעת 1, וכן את עדותו של העד מטעם התובעת, מר אליאב מימון, ועיינתי בתמונות צבעוניות ממקום האירוע ובתמונות צבעוניות שצולמו במקום התאונה, לרבות אלו שצולמו על ידי הנתבעת 1 והוצגו לי באמצעות הטלפון הנייד שלה, ולאחר שעיינתי בכלל הראיות החלטתי לדחות את התביעה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. בכתב התביעה טענה התובעת כי נסעה בשדרות שזר וכאשר נכנסה מהכביש הראשי לחניון הבניין בעת ביצוע הפניה לחניון פגעה בה מאחור רכב הנתבעת 1 וגרם נזק לרכב התובעת.

בכתב התביעה טענה התובעת גם לנזקים רפואיים אולם אלו אינם עניינה של תובענה זו.

עוד נטען בכתב התביעה כי שעה שהתובעת נכנסה לחניון על מנת לפנות את התנועה במקום ולאפשר לרכב נוסף שהיה להיכנס לחניון ברחה הנתבעת 1 ממקום התאונה. התובעת טענה כי היא והעד מטעמה ראו את הנתבעת 1 בורחת ממקום התאונה.

2. בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי התובעת היא זו שסטתה מנתיבה על מנת להיכנס לחניה תוך שהיא אינה רואה את רכב הנתבעת 1 אשר נסע במקביל לרכבה ובפועל התובעת "חתכה את מסלול נסיעתה של הנתבעת". הנתבעת 1 טענה שלא רק שלא ברחה ממקום התאונה אלא שדווקא התובעת היא שברחה ממקום התאונה ללא החלפת פרטים בנסיבות שבהן אם היא רצתה לפנות את מקום התאונה יכלה לעשות כן ללא צורך בכניסה לחניון דווקא.

הנתבעת 1 טענה כי רכב התובעת סטה לנתיבה בו נסעה, חסם את דרכה וכתוצאה מכך פגע רכב התובעת בצדו הקדמי שמאלי של רכבה.

הבריחה

3. התרשמתי ממהימנותן של התובעת ושל הנתבעת 1 ולא הגעתי לכלל מסקנה כי מי מהן ברחה ממקום התאונה. אין מחלוקת כי בשעה שהתובעת יצאה מהחניון חזרה לעבור מקום התאונה הנתבעת 1 כבר עזבה את המקום ועם זאת אין לייחס לעזיבתה של הנתבעת 1 את מקום התאונה בדיוק כפי שאין לייחס לכניסתה של התובעת לחניון לאחר התאונה, שום משקל לצורך הכרעה.