ת"ק 15488-01-15,ת"ק 15438-01-15

מונחות לפני שתי תביעות, שהוגשו בידי אותה תובעת באותה עילה האחת כנגד מתווכת (היא הנתבעת 1) ואחת כנגד בעלת דירה (היא הנתבעת 2) בגין דרישת פיצויים עקב הפרת תנאי שכירות. התביעות בתיק זה אוחדו והדיון בעניינן נשמע במאוחד.

לטענת התובעת היא תושבת אילת, אם חד הורית שעברה לגור בחולון עם שתי בנותיה. היא פנתה למתווכת שמצאה עבורה דירה להשכרה, דירה כזו נמצאה, היא ראתה אותה ושכרה אותה. היא חתמה על הסכם שכירות ושילמה מחצית השנה מראש.

עוד טוענת התובעת כי הדירה נמסרה לה כשהיא איננה נקיה, כי הובטח לה מיזוג אויר מרכזי וכן המקרר היה מקולקל והיא נאלצה לזרוק מספר פעמים אוכל שהתקלקל. כמו כן, טענה כי עקב מיזוג האויר הלא תקין והמקרר המקולקל, היא נאלצה לחזור לאילת עם הבנות ל – 3 שבועות.

התובעת מבקשת לפסוק לה סך של -.30,000 ₪ פיצויים כנגד הנתבעת 1 כי לא ידעה אותה כי אין מיזוג וכי המקרר מקולקל וסך של -.20,000 ₪ פיצויים כנגד הנתבעת 2 היא בעלת הדירה אשר השכירה לה את הדירה במצבה הנוכחי.

לטענת הנתבעות, הנתבעת 1 אינה המתווכת בדירה זו. הנתבעת 1 היא חברה של הנתבעת 2, ועזרה לה בהשכרת הדירה נשוא דיון זה תוך שהיא נעזרת במתווכת הדירות הגב' רונית סיגלוביץ, אשר לה שילמה התובעת גם דמי תיווך. הנתבעות העידו כי מעולם לא הובטח לתובעת מיזוג מרכזי, בדירה היה מזגן שפעל, ולדרישת התובעת כי הן קנו והתקינו בדירה 3 מזגנים ניידים, שאף חתמה על מסמך המאשר את הסכמתה לכך. לטענת הנתבעות בדירה תשתית מוכנה למיזוג מרכזי, הן ביקשו מהתובעת כי יותקנו מזגנים על תשתית זו אולם זו העדיפה מזגנים ניידים כאמור, וממילא קיבלה אותם.

באשר למקרר, טוענות הנתבעות כי היה תקין, אלא שהתקלקל באחת השבתות, הן שלחו מיד טכנאי תוך כדי השבת שתיקן את המקרר. אותו טכנאי רצה לבוא לביקור חוזר לבדיקת תקינות המקרר ואיכות התיקון, אולם התובעת לא הסכימה כי יבוא. מקרר זה לאחר שבועיים נוספים התקלקל שוב ובמקום לתקנו הן רכשו מקרר חדש לדירה.

עוד טענו הנתבעות כי התובעת "קיזזה" מסכום חובה למתווכת סיגלוביץ' -.800 ₪ בגין ניקוי הדירה. כמו כן, התובעת לא שילמה דמי שכירות, לא שילמה את מסי ועד הבית ולא שילמה את הארנונה על הדירה ותלוי כנגדה תיק הוצל"פ לגביית חובותיה וכן ניתן פסק דין לפינויה מהדירה. פסק הדין הוצג בפני בדיון והפינוי קבוע היה ליום לאחר מועד הדיון.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי את הצדדים ועיינתי בתמונות ובראיות שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי דין התביעות להדחות מן הנימוקים שיפורטו להלן:

1. התובעת הגישה שתי תביעות נפרדות באותה עילה אשר היו צריכות למעשה להתברר כתביעה אחת עם שתי הנתבעות. היא לא עשתה כן, רק בגלל העובדה כי ברצונה לקבל סכומי כסף העולים על סכום סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.

2. התובעת רוצה לקבל מהנתבעות בשתי התביעות סכום של -.50,000 ₪ אולם אין בכתבי התביעה ובעדותה בבית המשפט שום פרוט ושום הסבר על שום מה הנתבעות צריכות לשלם לה סכום זה. התובעת לא הוכיחה דבר בענין זה ולמעשה די בכך כדי לגרום לדחית התביעה מניה וביה.