מלכה נ' שומרה - חברה לביטוח בע"מ

1.התובע הגיש תביעה קטנה כנגד הנתבעת וביקש לחייבה בסך 5,993 ₪ בגין הפרשים אשר לטענתו מגיעים לו מהנתבעת.

2.לטענת התובע, ביום 30/1/15 רכבו מ.ר 88-837-28 היה מעורב בתאונת דרכים, ואילו הנתבעת הינה חברת הביטוח אשר בטחה את השימוש ברכב הפוגע מ.ר 83-639-72 (להלן:"רכב הנתבעת").

3.לטענת התובע, רכבו היה נהוג ע"י אשתו בעת התאונה. ביום התאונה בשעה 13:00 עמד רכב התובע ברמזור אדום ולפניו רכב אחר . כאשר התחלף הרמזור לירוק נסע הרכב מלפנים ולאחריו רכב התובע ולאחר שהמשיך בנסיעה והספיק לעבור עשרות מטרים , רכב צד ג' אשר הגיח מצדו הימני ונסע באור אדום, ואירעה התנגשות בין שני הרכבים כאשר רכב התובע נפגע בחלקו הקדמי ואיל רכב הנתבעת נפגע בצדו השמאלי והתהפך.

4.התובע הגיש תביעתו לנתבעת אשר אישרה תשלום באופן חלקי עבור הנזק, והפחיתה מהתשלום סך של 1,270 ₪ בגין שכר טרחת שמאי וסך של 3,723 בגין רשלנות תורמת של נהגת רכב התובע בשיעור של 20%.

התובע צירף את חוו"ד השמאי אשר קבע כי רכב התובע הינו במצב "אובדן כללי" והעריך את שווי הנזק בסך של 26,131 ₪ לעומת זאת שווי הרכב היה 19,786 ₪.

5.לטענת התובע, האחריות לגרימת התאונה ותוצאותיה מוטלת במלואה על נהגת רכב הנתבעת, אשר נכנס לצומת באור אדום.

6.הנתבעת טענה כי אין מחלוקת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנהגת ברכב הנתבעת אולם, היא טענה שנהגת רכב התובע התרשלה בשיעור 20%.

7.הנתבעת אישרה כי פיצתה את התובע בתשלום חלקי וכי הפחיתה מהנזק הנגרם לתובע את הסכומים שצוינו. לאחר הקיזוז, הנתבעת שילמה לתובע סך של 14,891 ₪.

8.הנתבעת טענה כי שכר טרחת השמאי שהוגש ע"י התובע בסך 1,770 ש"ח הינו גבוה מן המקובל בשוק ועל כן שילמה הנתבעת סך 500 ₪ בלבד בהתאם למחירון השמאים מרשימת שמאי החוץ של הנתבעת והיא הפנתה את התובע לשמאי לקבלת החזר ולתימוכין הפנתה לת"ק (פתח תקווה) 25757-10-09 וכי על התובע חלה חובה להקטין את הנזק כפי שקבע השופט ברק בע"א 285/86 גולדפרב נ' כלל חברה לביטוח.

9.בנוסף טענה הנתבעת כי לנהגת רכב התובע קיים אשם תורם ולשם כך הפנתה לפסיקה הקובעת כי זכות קדימה איננה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית וכן להלכת אליהו נ' חןחן ע"א 553/73 הקובעת כי נהג המתקרב לצומת שאינו מרומזר, חובתו להיכנס לצומת תוך התאמת מהירות הנסיעה ובירור כי הדרך חופשית. עוד ציינה הנתבעת כי גם כאשר נהג שבכיוון נסיעתו אור ירוק, איננו פטור מזהירות ומהחובה לוודא כי הצומת פנוי וחופשי בכיוונים המצטלבים כפי שנקבע בע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג.