נדם נ' זריהן ואח'

המבקש, מבקש כי פסק הדין שניתן נגדו בהיעדרו יבוטל.

לטענת המבקש, לא התייצב לדיון בשל תאונת דרכים שעבר ולגופו של עניין הוא טוען כי אין לו קשר לאירוע הנטען בכתב התביעה.

מדובר בתביעה לתשלום 3,000 ₪ בגין שמלות שנמסרו על ידי המשיבה 1 לניקוי יבש במכבסת אפרידר ולא הושבו לה מעולם.

בכתב ההגנה שהגיש טען המבקש כי המשיבה 1 עצמה טענה בכתב התביעה כי המשיב 2 טען כי השמלות אצלו ועל כן למבקש אין שום נגיעה לעניין והמקרה אירע טרם רכש את המכבסה. בבקשה לביטול פסק הדין טוען המבקש כי הוא בעלים של מכבסת אפרידר 2014 ולא מכבסת אפרידר.

המשיבה 1 מבקשת לדחות את הבקשה. לטענתה המבקש לא צירף כל אישור רפואי לתמיכה בטענתו כי לא יכול היה להתייצב לדיון בשל תאונה וכן מציינת כי המבקש אף פנה אליה לאחר שניתן פסק הדין וביקש כי תסכים לביטולו ולא טען בפניה כל טענה בדבר אי התייצבותו לדיון עקב מצבו הרפואי. לגופו של עניין טוענת המשיבה 1 כי המבקש קיבל ממנה את השמלות (יחד עם המשיב 2) וטענתו כי אינו קשור לעניין חסרת בסיס.

אפשרתי למבקש תשובה לתגובת המשיבה 1, אולם עם חלוף המועד להגשתה ומשזו לא ניתנה אדון בבקשה ללא תשובתו. אציין כי הן הבקשה והן התגובה לא נתמכו בתצהיר.

החלטתי לדחות את הבקשה. נראה כי המבקש לא נתן הסבר טוב לאי התייצבותו לדיון ואף סיכויי ההגנה שלו אינם טובים ועל כן אין מקום להיעתר לבקשה.

אין מחלוקת כי המבקש ידע על מועד הדיון ואף הגיש כתב הגנה ועל כן אי התייצבותו לדיון יש בה משום התעלמות מדעת מן ההליך המשפטי. טענת המבקש כי מצבו הגופני מנע ממנו להתייצב לדיון לא גובתה בשום מסמך רפואי (וכאמור, אף לא נתמכה בתצהיר) ואף אם היה למבקש קושי להתייצב, יכול היה להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון ולא להתעלם מן הדיון.

מבחינת סיכויי ההגנה, נראה כי אף הם אינם טובים. ראשית, המבקש שינה גרסה ובכך נהג שלא בתום לב. בעוד שבכתב ההגנה הסכים כי רכש את המכבסה ורק טען כי המקרה אירע טרם שרכש אותה, הרי שבבקשה לביטול פסק הדין הוא מתנער לחלוטין מן המכבסה אליה נמסרו השמלות ומנסה להיאחז בשם השונה של העסק לשם ביסוס טענתו. בכך נוהג המבקש שלא בתום לב.